אינני שותף לדעתך. כשהתחיל עידן הפרויקטים הסולאריים הטכנולוגיה המובילה הייתה שדה מראות מתכווננות שריכזה את קרני השמש למיכל מרכזי שבו הורתח קיטור. היום, בשל הוזלת הפאנלים הסולריים יש שינוי, אבל נדרשת אגירת אנרגיה. גם כאן יש שינויים בטכנולוגיה ובעלויות. מה שאתה מזכיר לגבי מחירי חשמל מובטחים מופר פעמיים בשבוע על ידי המדינות השונות, ראה ספרד ואיטליה. אין חיים קלים בשום תחום ונדרשת התמחות ספציפית יותר ויותר.ראה את הקטע המצורף מוויקיפדיה המתייחס לאשלים:ומה הליבה העיסקית / מקצועית של בית חולים לניתוחים פלסטיים? - גיוס המומחים והשיווק. כמה בתי חולים לניתוחים לפסטיים בישראל אתה מכיר שבנו את המקום בו הם פועלים? לדעתי כולם משכירים. כך גם הקמעוניים , התעשיינים וכו' מדוע? כי לאתר הקרקע ולקבל היתרים זו הליבה העיסקית של ייזמות הנדל"ן - תהליכים ארוכים , מורכבים משפטית / תכנונית להשגת מקסימום יתרונות כלכליים ואח"כ מימון במינוף גבוה , מכרז קבלנים ופיקוח על העבודה ובסוף מציאת שוכרים - זו ייזמות נדל"ן והתהליך בפרויקט סולארי זהה, אך השוכר הוא קונה החשמל ואם הוא מדינה במסגרת שוק מוסדר, הסיכון הייזמני הרבה יותר נמוך משל נדל"ו יזמי ספקולטיבי - לכן פרויקטים סולארים מתאימים מאוד ליזימי נדל"ן מניב ולא ליזמים של בתי חולים לניתוח פלסטיים, תעשיינים או כל מי שלא קם בבוקר לחפש קרקע ולקבל היתרים, יודע לעבוד מול מתכננים וקבלנים ולקבל מימון במינוף גבוה
התחנה הפוטו־וולטאית במכרז הראשון תציע מחיר של 53.56 אגורות לקילו־וואט שעה, מחיר הנחשב כנמוך על ידי החשבת הכללית במשרד האוצר,[17] אולם המחיר היה כמעט כפול ממחיר לקוט"ש של תחנה פוטו־וולטאית דומה בעת הזכייה במכרז. מחיר האנרגיה של התחנה התרמו־סולארית נקבע על 85 עד 95 אגורות לקוט"ש, פי שלושה ממחיר לקוט"ש של תחנה פוטו־וולטאית דומה בעת הזכייה במכרז.[18] מכרזים חדשים של תחנות פוטו־וולטאיות בישראל בהספק דומה ובתנאים דומים נסגרים במחיר של 20 אגורות לקוט"ש,[19] וההפרש מהווה עלות עודפת של מאות מיליוני שקלים בשנה לצרכני החשמל.[18] בשנת 2019 נקבע מחיר האנרגיה על 8.68 אגורות לקוט"ש במכרז עבור התחנה הפוטו־וולטאית שמיועדת לקום סמוך לתחנה התרמו־סולארית,[14] שהוא כעשירית ממחיר האנרגיה של התחנה התרמו־סולארית.
נערך לאחרונה ב: