אהרן הכהן הגדול. היאך?!

יוסי ר1

Active member
אהרן הכהן הגדול. היאך?!

קראנו בפרשת השבוע על חנוכת המשכן ביום השמיני, שבשיאה ירדה אש מהשמים ואכלה את הקרבנות. קראנו גם על מותם של שני בני אהרן בעיצומה של החגיגה על שהקריבו אש זרה. והשאלה שלי היא, כיצד בכלל זכה אהרן לכהונה הגדולה?! אהרן היה האיש שעשה את עגל הזהב, שבגינו ביקש הקב"ה להשמיד את כל עם ישראל, מה שהיה קורה אולי, אלמלי התחנן משה לרחמים על העם. בסופו של הדיון בין משה לקב"ה, משיב הקב"ה למשה "מי אשר חטא לי אמחנו מספרי". מה פשר הסלחנות האלוקית כלפי אהרן? אנו יודעים כי על כל חטא קטן של אחד הצדיקים הוא נענש מידית ובאופן מחניר. מה ענשו של אהרון? מה זכותו להיות כהן לאחר שיצר אלוהות אחרת?וכי יעלה על הדעת שמשה היה נכנע ללחץ העם ומקים תחליף? קרוב לוודאי שהיה נהרג על קידוש השם ומונע את הקמת העגל. ואם יאמר האומר כי בני אהרן הוא תשלום העונש, הרי כבר נאמר לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבותם, איש בחטאו יומתו? ועל אחת כמה וכמה לא יקבל ההורה פרס בדמות כהונה גדולה?
 

פלגיה

New member
השאלה הזאת ממש טובה

אני מודה שלא חשבתי עליה מעולם, ואני מנסה לשבור את הראש ולמצוא פיתרון. חשבתי שהעיקר שכוונתו היתה לטובה - אבל עונשם של נדב ואביהו מראה שלא רק הכוונה עיקר אלא גם המעשה. רציתי לומר שהוא היה שליח של העם, ולא עשה על דעת עצמו - אבל ממתי יש שליח לדבר עבירה? חשבתי להגיד שהוא היה חייב להציל את נפשו מפני המון זועם שהיה עלול להורגו - אבל עבודה זרה היא ממצוות "ייהרג ואל יעבור" חשבתי שאולי העגל אינו נחשב חמור כל כך ואינו עבודה זרה כפשוטו - אבל העונש לעם על החטא כן היה חמור. אני אמשיך לשבור את הראש.
 

masorti

New member
נו באמת.. צריך להסביר במפורש?

אני אתן לך רמז... שמה של סדרת טלויזיה בכיכוב ארצ'י באנקר.
 

arandiera

New member
יכול להיות שפספסתי משהו יסודי

אבל למיטב הבתי הוא נבחר להיות "כהן גדול" עוד לפני חטא העגל, לא כן? זאת אומרת, זה סביר שמישהו נבחר לשאת בתפקיד מאד חשוב ובשלב מסוים חוטא. זה קרה גם למשה (אז נכון שהחטא של משה היה לכאורה קטן יותר, אבל אפשר למצוא בתורה רמזים לכך שמשה היה קצת בעייתי בעוד מקרים מלבד המים והסלע). אם השאלה היא איך יכול להיות שאהרון נבחר להיות כהן גדול, אם הוא חטא בחטא העגל, אז נראה לי שהתשובה היא שהאל מוצג בתורה - וזה נהדר לדעתי - כמי שבוחר אנשים לפי איך שהם בהתחלה ולא לפי איך שהם בעתיד. אם השאלה היא מדוע הוא לא נענש בחומרה, אז התשובה היא שגם הוא כמו משה לא נכנס לארץ. אם השאלה היא איך יכול להיות שהכהן הגדול חטא בחטא העגל, אז התשובה היא שגם הכהן הגדול הוא בן אדם. בקיצור, או שלא הבנתי משהו בשאלה או שהבנתי משהו בתשובה
 

יוסי ר1

Active member
לarandiera שלום. זה נכון שבתורה

ניתנת לאדם האפשרות לממש את הפוטנציאל החיובי שבו, גם אם סופו לחטא (פרעה הוא היחיד שאני זוכר שבשלב מסויים ניטלה ממנו הבחירה). אבל ברגע שצדיק חוטא, בתורה לפחות, מתממש בו הכלל (התלמודי) שהקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה. אדגים זאת בדוגמא מהנביאים: במלכים א פרקים י'ג י'ד אנו קוראים את הסיפור על איש האלוקים שמגיע לנבא על ירבעם ונותן את האותות בדבר המזבח שישבר והדשן שיישפך, ומיבש את יד ירבעם, ומחלימה. ללא ספק זהו איש אלוהים, המדבר בדבר הא-ל. והנה, הוא נכשל בדבר קטן, ובשגגה. בדרך חזרה משליחותו הוא פוגש בנביא זקן (נביא אמת, שדברו אמור להיות אמת, וכך הוא מוכר לכולם! האמת, זה סיפור שראוי לדיון בפני עצמו, הסיפור הזה). הנביא הזקן משיא את איש האלוקים לשנות את סיום שליחותו, לחזור בדרך ולאכול עימו בביתו. איש האלוקים טועה להבין כי זה דבר הא-ל ורצונו, שב בדרך ואוכל למרות שנצתווה שלא לעשות כן. העונש על הטעות הזעירה הוא מידי. הוא מתבשר בו במקום כי הוא עתיד למות, ולא יזכה להקבר עם אבותיו (דבר שהוחשב מאד בזמנו). ההמשך ידוע, אריה הורג אותו ושומר על נבלתו ביחד עם החמור, עד שהנביא הזקן מורה לקברו. הסיפור הזה ממחיש שאין מחילה לצדיק שעבר עבירה, בין גדולה ובין קטנה, ואפילו בשוגג. כך גם בני אהרון מתו מיד בהקריבם אש זרה, כלומר בחטאם עצמם. אהרן לא זכה להכנס לארץ בגלל החטא השני, בו היה משה שותף - הכאת הסלע במקום דיבור אליו. אבל בניגוד למשה, שמקום קבורתו אינו ידוע, מקומו של אהרון ידוע גם יגוע. מיתתו לא קרתה באקרעי כאחד הריקים. הוא זכה לראות את בנו לובש את בגדי הכהן הגדול לפני מותו, וזכה לקבורה מפוארת ואבל של כלל ישראל. האמת, אני שובר את ראשי זמן רב על השאלה, ולא מצאתי תשובה. אילו לא הייתי מאמין, הייתי פותר זאת כמינוי פוליטי של מקורבים, מה שבאמת קורח טען. אבל כיוון שאני מאמין, אני מאמין גם כי קורח נענש על השתלחותו בבחירי הא-ל, נענש בידי האל ולא בידי משה ואהרן. תירוצים אני יכול למצא למכביר, אבל תשובה עדיין לא מצאתי.
 

shushu10

New member
ליוסי שלום

לפי הכתוב בדברים ט',כ' "ובאהרן התאנף יהוה מאד להשמידו ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההוא; מה שברור מדברי משה כאן הוא, שאהרן היה אמור לשאת בחטאו אלא שנסלח לו בעבור תחנוניו על חייו וחיי כל ישראל . בהמשך בפרק י',ו' - מספר משה בצורה יבשה ביותר על מות אחיו וקבורתו . מה שמשתמע מתאור משה במקרא הוא כוחו הגדול ויחסו המיוחד של האל אליו - עד כדי בטול גזירות וחנינה כללית. משה שהיה נוקשה ואיש בצוע גם להעניש, גם לשבור את לוחות הברית, ללא רשות, ומצד אחר -גדולתו באה לידי בטוי בעת שהיה מתריס כלפי האל ומבקש מחילה. מנגד מופיעה דמותו הפסיבית של אהרן.
 

יוסי ר1

Active member
לשולה שלום. תשובתך טובה מאד לגבי

החלק הראשון של השאלה, מדוע אהרן לא נענש. עדיין לא מסביר כיצד יכול היה למלא תפקיד כה חשוב של האיש שנושא במשרה הדתית החשובה ביותר. אנו יודעים שבעת שישראל זקוקים לכפרה, ביום הכיפורים, שופר של פרה פסול לתקיעה, מהסיבה שאין קטגור נעשה סניגור. באותה מידה (ולהבדיל), כשאדם חוטא ושוכב עם בהמה, האיש נסקל וגם את הבהמה הורגים, כיוון שזו בהמה שבאה תקלה על ידה. באופן אירוני, כאן השור נפסל, אבל להבדיל האיש שייצר אותו נמחל וקודם.
 

shushu10

New member
ם כבר קבלנו את התשובה המוסברת

ע"י משה, נשאלת השאלה מהי אותה "מחילה" אשר זכה לה אהרן. האם מדובר בהצלת חייו ותו לא, או שמדובר בהשארת אהרן בתפקידו ככהן גדול, אשר ניתן לו כחקת עולם. מה שאומר שהמחילה אינה אישית אלא כלל לאומית. אהרן ממשיך לשרת את האל, כפי שנאמר במקומות רבים "לכהנו לי". מהו אותו "לי"? האם הכהונה ביסודה נועדה לעבודת האל במשכן, לפי חוקים נתונים וקבועים מראש? ברור שהכהן אינו כ"איש האלהים". הגדרתך את הכהן כאיש הנושא במשרה הדתית החשובה ביותר, אולי אינה מדויקת. שהרי הנביא נשא במשרה חשובה יותר ואין אף להשוות בין תפקידו של משה לאחיו ועוזרו - אהרן. מה שאתה מבקש להבין הוא האם כהן שחטא ונסלח לו - ראוי שימשיך בתפקידו, שמא יחטיא את האחרים. הסליחה כנראה באה לטהר אותו מעוון - מה שמאפשר לו להמשיך בתפקיד. אגב - אין שום קידום לאחר החטא - ולמעשה לא נתחדש כלום מאז נוסחו פרטי תפקיד הכהן ע"י משה.
 

כותנה

New member
לא במקרה הוא נבחר לתפקיד

כדי שאדם יקבל תפקיד הוא צריך להיות בעל היכולת לשאת בנטל. לא די בכך שהאדם חושב שהינו מסוגל, עליו להוכיח שהוא ראוי לכך. אהרון הוכיח את עצמו הרבה לפני שנבחר לתפקיד: בעוד שמשה קיבל את דבר האלוהים או תיווך בין אלוהים לבין בני-האדם, היה אהרון המתווך בין משה לבין פרעה ובני-ישראל או נשא את דבריו. כלומר שהוא כבר הוכיח את היכולת לשאת בנטל ובאחריות, ועשה זאת פעמים רבות על כן מדוע תתהה שקיבל עוד אחריות ? הלא נאמר בפירוש למשה במעמד הסנה הבוער - "הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי-דבר ידבר הוא וגם הנה-הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו. ודברת אליו ושמת את-הדברים בפיו ואנכי אהיה עם-פיך ועם-פיהו והוריתי אתכם את אשר תעשון. ודבר-הוא לך אל-העם והיה הוא יהיה-לך לפה ואתה תהיה-לו לאלהים." ולאהרון נאמר במפורש: "לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק-לו." כלומר שאלוהים דיבר גם אל אהרון, וזאת בדיוק כפי שהובטח למשה במעמד הסנה הבוער - "ואנכי אהיה עם-פיך ועם-פיהו והוריתי אתכם את אשר תעשון." אם ממשיכים לקרוא מוצאים את אהרון עושה נצורות: א. "וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין". ב. "ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים." ג. "ומשה ואהרן עשו את כל המפתים האלה לפני פרעה". אלו מספר דוגמאות ואם תרצה תוכל למצוא נוספות... כלומר שאהרון היה לכל אורך הדרך שותף פעיל ולא סביל, התהליך החל מהרגע בו קיבל משה את התפקיד שלו ואילך. אז אמת היא כי אהרון חטא בחטא העגל אך למרות זאת, הוא עדיין היה האדם המתאים ביותר לשאת בתפקיד כזה. לכן אין צורך לתמוה אלא פשוט להבין כי כדי לשאת באחריות גדולה, היה על אהרון להוכיח שהוא מסוגל לשאת באחריות כבר לפני כן. הוא אכן עשה זאת וממילא בני-ישראל התייחסו אליו כבעל תפקיד כבר לפני שהפך לכוהן. והרי כתוב - "וילינו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר". כלומר שאהרון נתפס כמנהיג לכל דבר ולא רק כנושא דברים, ומשום כך הוא היה האדם הנכון בזמן הנכון כדי לשאת תפקיד נוסף. יום טוב.
 

יוסי ר1

Active member
אין חולק על כישוריו של אהרן.

השאלה היתה על היותו ראוי לתפקיד אחרי חטאו, ועל כך שנמנע ממנו עונש. על כך השיבה שולה את התשובה המתקבלת ביותר, על הכפרה שנתכפר לו בזכות תפילת משה.
 

arandiera

New member
אבל מה רצית שיקרה?

אלוהים מינה אותו לכהן גדול, ובהתאמה לאבי שושלת הכהונה הגדולה עוד לפני שהוא חטא בחטא העגל - מה רצית שאלוהים "יחזור בו" ויעביר את הכהונה הגדולה לזרע אחר לחלוטין (למי? לאח השלישי של משה ואהרון). משה ואהרון הם שני אחים, בני לשבט לוי, שאמורים להנהיג את העם - משה בצד הפוליטי-יומיומי ואהרון בצד הפולחני-מקודש, כיון שלפי המסגרת הדתית הכהונה היא דבר שעובר בדם לא נראה לי סביר שבגלל שאהרון חוטא יעבירו את התפקיד למישהו אחר - על כל המשתמע מכך דהיינו לא רק שאהרון לא יעבוד יותר במשכן, אלא יהיה מישהו אחר לגמרי (מאיזו משפחה?) שבניו יהיו כהנים. כנראה הדם הכהני אמור היה להיות קשור למשה. הגישה שלך, לפיה אהרון לא ראוי לתפקיד לאחר החטא שלו יוצרת שתי בעיות - ראשית, האם הפסקת תפקידו תגרור גם הפסקת זרע הכהונה שלו ושנית - מי יהיה כהן גדול במקומו? וחוץ מזה שבנושא ההקפדה עם צדיקים התנ"ך לא מציג עמדה חד צדדית. מצד אחד אלוהים מדקדק עם צדיקים וכו', מצד שני גם דוד שהחטא שלו הוא אולי אחד החמורים ביותר בתנ"ך (לדעתי) - אשת איש ורצח (שניהם יהרג ובל יעבור) נענש באופן חלקי בלבד. הוא לא מת מיד, וזרע המלוכה לא נקרע ממנו לחלוטין. וחוץ מזה שצריך להסתכל אחרת על חטא העגל, אהרון לא יוזם הוא משתף פעולה, אהרון לא עובד עבודה זרה הוא מנסה לפתור מצוקה, אהרון רק עושה מה שהעם מבקש. וכן, זה הגיוני שהאל יסלח לו כיוון שמשה התפלל בשבילו, הוא גם סלח למרים (אל נא רפא נא לה), ובסופו של דבר הסליחה הכוללת של האל באותו מעמד היתה מאד גדולה - הוא רצה למחות את העם ולא עשה זאת, אז בתוך זה לוותר לאהרון לא נראה לי כל כך בעייתי. --- וכבר קשה לי להתאפק מלומר שאותי זה בכלל לא מטריד כי לי ברור שמי שחיבר את הסיפור לפיו אהרון הוא הכהן הגדול וכל בניו, ורק בניו יכולים להיות כהנים הם כהנים משבט לוי שבתקופת המאבק עם הכהנים הצדוקיים (מי שהיו ראשנים לשמש ככהנים במקדש של העם העברי בתקופת מלכות דוד) היו צריכים להציג סיפור חלופי שיוכיח שהם, ולא הכהנים הצדוקיים, הראויים האמיתיים לכהונה. וכנראה מי שחיבר את הסיפור אודות השתתפות אהרון בחטא העגל היה מחבר אנטי-אהרוני. הביקורת כבר עסקו בקיומן של שתי מגמות סותרות בנושא - המגמה הדוידית והמגמה האנטי-דוידית, למעשה.
 

יוסי ר1

Active member
באשר לחלק הראשון של תשובתך,

אכן על כך תמהתי, שנסתרות דרכי הא-ל, ולנו (לי לפחות) לא ברורה השיטה של למי הוא סולח ואת מי הוא מעניש במלא החומרה. בקשר לחלק השני, שאהרון רק עשה מה שהעם רצה וכו', אז כבר הקדמתי ואמרתי כי תירוצים יש המון, אבן אילו תירוצים שאינם קבילים. לא מהאיש שנבחר ישירות בידי האל נצפה להצתדקות של לחצו עלי. ובאשר לחלק השלישי, למגמות המספרים השונות, ברור לך שהשקפותינו שונות, עבורי חומשי המקרא לא נכתבו בידי סופרים מגמתיים כאילו או אחרים.
 

ע מ י ש

New member
לא ירדתי לסוף דעתך

האם אתה סבור כי לתנך, או לחומשי התורה, אין מגמה?
 

יוסי ר1

Active member
המגמה היא אלוקית. לא מגמת סופר

מסיעת בית דוד או בית לוי צדוק שמנסה להאדיר בית אחד על חשבון האחר. אבל זו כמובן אמונתי, שאתה ודאי אינך שותף לה.
 

יוסי ר1

Active member
ולטעמי, לאור דבריה של שולה, אפשר

אולי לתרץ את הבעייה שהעלתי בתחילה. אחד התפקידים המרכזיים של הכהן הגדול הוא לכפר בעבודתו על העם. יתכן, שבכך שהקב"ה אפשר לאהרן להיטהר מחטאו, ונתן ביטוי לכך בזה שהשיב את אהרן לדרגתו שנקבעה לו מלכתחילה, מדגים הוא בזה את הביטוי "אם יהיו חטאיכם כשני כשלג ילבינו". אפשרית מחילה מלאה עד כדי מירוק החטא, כאילו לא היה קיים כלל...
 

shushu10

New member
יוסי, לגבי הבטוי "לכפר" -חשוב

שיובן לאשורו. הביטוי "וכפר עליו הכהן, ונסלח לו" חוזר על עצמו בקרבנות החובה. משמעות הביטוי כפר הוא כסוי. "וענין הכפור היא הקטנת החטא והכנתו לקבל סליחה, אבל השגת הטהרה והסליחה הגמורה תהיה לפני האל בלבד וזה בווידוי ותשובה שהוא לבדו ידע אמתתם..." - כך מבאר הספורנו. הכהן הוא העושה את מעשה הכיפורים, ואילו הסולח הוא הקב"ה. משמעות "ונסלח" הוא כעין הבטחה של הקב"ה, שאדם שחטא בשוגג ומתחרט על מעשיו, מתוודה ומביא קרבן, ייסלח לו. מכאן אולי יובן כי תפקיד הכהן הינו גשמי משהו, וערוך על פי מתכונת קבועה, מעין "כלי" מתווך בין החוטא לקב"ה, וזאת על אף ההילה והתפארת שניתנו לו. מענין מהו הצורך המיוחד בבגדי הפאר של הכהן הגדול (שאגב התכסו בדם כבר בראשית "עבודתו"), לעומת "בגדי משה" שאינם נזכרים כלל.
 

ע מ י ש

New member
אני כמובן מתקשה לקבל

אירועים ניסיים מכל מין או צורה כך שגם בעניין זה אני נוטה לחשיבה ארצית בהחלט. אני גם מעריך כי לפני שהספרים קבלו נוסח סופי שנתקדש היתה עליהם הרבה עבודה מכמה וכמה מקורות. מאידך אני לא מקבל טענות או תיאוריות המתבססות על טעויות או טפשות של הבחור הזעצער, מי שערך את הספרים ידע מה הוא עושה ומדוע. לא נותר לנו אלא לחפש את ההגיון. מה הוא מנסה ללמד אותנו בכך שאהרן לא נענש, זו בעצם השאלה. לדידי היא יותר חשובה מהשאלה מי הוא זה המלמד אותנו.
 

ע מ י ש

New member
לא ממש

וגם מעולם לא חשבתי על זה, מה שכן הרושם שנותר בי מאהרן הוא של דמות דחויה, הוא אינו דמות מופת ואינו דמות אהובה. הוא כל הזמן בצל, אולי אף לא ראוי לתשומת לב עליונה.
 
למעלה