לשירית, בקשר לכמויות...
זה התחיל מלימוד נושא התזונה הטבעונית מספר ומשיחות (אז עוד לא היה לי מחשב). ברגע שיודעים, הבריאות הופכת להיות ערך עליון, וזלילה אובססיבית של מזונות מזיקים נעלמת בהדרגה. זה יכול לקחת אפילו שנים אחדות, אבל בסוף מגיעים להקפאת, או הרדמת המחלה. כאילו משהו שהיה, ועודנו קיים בחיי, אבל כבר לא פעיל. וגם עניין הזלילות מסתדר איכשהו. כשמחליטים לא לעשות דיאטות מטורפות, אלא לאכול כל יום טוב ובריא, והבנאדם לא מחליט להחמיר עם עצמו בנושא האוכל - מגיעים לסוג מסויים של רגיעה. ומאוד חשוב - גם כאשר אוכלים יותר מדי, כי הרי לא השתניתי עד כדי כך שזה לא יקרה יותר, האוכל הוא הרי טבעוני-אורגני, מאוד בריא. עוזר מאוד כאשר מחליטים - טוב, אז רזה כמו פעם אני כבר לא אהיה, ואז אין רגשי אשמה אפילו כשזוללים. ובכלל, זו כבר זלילה מסוג אחר, הייתי קוראת לזה אולי. בהשוואה לזלילה של פעם, זלילה חיובית. נשמע כמו דבר והיפוכו, אבל איך שלא תסתכלי על זה, בשבילי זה טוב. אין כמו בריאות, חיים ללא מחלות...