אובססיה

לטובת אלו שלא זכו לקראו../images/Emo140.gif

כולל אנוכי, האם תהיי מוכנה לפרט בקצרה את הרעיונות המרכזיים של הכתבה?
 
אין דבר טו או רע בחיים, כן או לא?

אין דבר טו או רע בחיים, יש שימוש טוב ויש שימוש רע. לדוגמא פורץ כספות, האקר, מומחה לזיוף ועוד. אם הם פועלים בשרות כוחות הביטחון זה טוב, אם הם בצידו השני של המתרס זה רע. כנ"ל לגבי אובססיה. אם מצליחים לתעל, לנתב, להפנות אותה ליעד חיובי, היא הופכת לכמעט בלתי הרסנית. וזו בעצם, לדעתי, התקווה והמשימה והמטרה הכי גדולה ודגולה, של כל מתמכר/ת. מה דעתכם/ן?
 
לא יודעת..../images/Emo29.gif

לא נתקלתי באובססיה טובה. לא נתקלתי באדם שתיעל את האובססיה שלו לטוב נשמע לי קשה מדי רק עצם המילה 'אובססיה' הופכת את זה בעיני למשהו רע
 

אופירA

New member
מנהל
אובססיה לחיים!

נחישות לחיות טוב ושמח, למרות שזה באופן עקבי לא מצליח... עקשנות כפייתית לנסות שוב ושוב דרך לצאת מהבעיות... להתעקש ולחזור ולהתעקש לנסות שוב ושוב, גם את הדרכים שלא הועילו בעבר - אולי יועילו כעת, כי אין אלטרנטיבה אחרת, חדשה. לא חושבת שתיעלתי את האובססיות שלי. אני סתם עקשנית... ודי יודעת כמה חשוב לחיות טוב, וכמה חשוב לא לוותר לעצמי על איכות חיים. זה מה שאמא שלי הכי שונאת באופי שלי - העקשנות הזו שיהיה לי טוב. היא כ"כ לא מסתדרת עם טיפוסים כמוני, הם פשוט לא מסכימים באופן עקבי שהיא תתעלל בהם ותמרר את חייהם, ומתעקשים להרגיש טוב ולא להסכים להתעללות... ואבא שלי - הוא לא מצליח להבין מה זאת אומרת להוציא כ"כ הרבה כסף על טיפולים פרטיים כ"כ הרבה שנים? מה פתאום טיפולים רפואיים פרטיים? יש קופ"ח... מה פתאום לקחת את הטוב ביותר? בשביל מה שיהיה לי טוב בכלל?... ואף על פי שלא מצליח לי, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא (לפעמים זה בא לכמה זמן, ואז עובר...)
 

אופירA

New member
מנהל
שטויות - אגורה הוא לא מוציא עלי

אני בת 42. מגיל 14 אני מרוויחה כסף לצרכי החיוניים. מגיל 17 אינני גרה בבית הורי, ואת הטיפולים הנפשיים התחלתי מגיל 20, באופן עצמאי בלבד. לפני 12 שנה עברתי לטיפולים פרטיים - שם אינני צריכה להתפשר על התאמת הטיפול. טיפול נפשי שאינו מתאים הוא נזק חמור. אני נחושה בדעתי להבריא. בני היה זקוק לטיפול פסיכולוגי במשך שנה, ועשה זאת על חשבוני, כי הוא חייל. לא חסכתי זאת ממנו. אבל כשקיבלתי את ההתקף הפסיכוטי הראשון שלי, בגיל 27, שהיתי במקרה בבית הורי, ומתוך ערפול ההכרה התקשרתי למגן דוד אדום. אמא שלי התפלאה: בשביל מה מגן דוד אדום? עוד שעה אפשר ללכת לקופ"ח... וכשהייתי בת 16, כאבו לי השיניים בטירוף בשבת. הלכנו למגן דוד אדום, וכשההורים שלי גילו כמה זה יעלה - הם אמרו לי שאנסה להתגבר ולחכות ליום ראשון, שאלך לקופ"ח. אפילו משכך כאבים נורמלי לא היה בבית לדברים כאלו. ממי שלי, זה נטו לא לפרגן לי שיהיה לי טוב. תסמכי עלי!
 
אוקי....../images/Emo29.gif

החכמתי אין ספק:) אבל המילה אובססיה..לא מעלה לכם ישר אסוציאציה של משהו רע?משהו לא בסדר?משהו שלילי?זה נורא ככה אצלי. אולי כי אצלי האובססיות שליליות
 
ומה בנוגע לאינטרס?../images/Emo35.gif

האין זו מילה שהאסוציאציות והקונטאציות המיידיות של רובנו הינן שליליות. מודל 'משולש המשמעויות' של החוקרים אוגדן וריצ'רדס מציע פיתרון מעשי לדילמה. 1. כתבי את המילה- 'אינטרס' (נקרא: מסומן, אופן הכתיבה במילון העברי) 2. הייצוג המילוני, קרי הפרשנות במילון העברי. 3. ייצוג מנטאלי, קרי המשמעות הרגשית- תרבותית של המילה עבורך. אינטרס בעיננו הינו.... ניצול, חד צדדיות, שימוש ועוד הקשרים רעים. אולם במילון משמעותו גם עניין, כמו בתרגום המילה המקורית מלועזית לעברית. עכשיו בצעי את אותו תרגיל עם המילה אובססיה וספרי לי לאן הגעת.
 
מסכימה איתך...

תמיד כשדיברו בסביבתי על אובססיה, זה היה בקונוטציה שלילית... כך גדלנו על זה שאובססיה זה דבר רע בבסיסו.
 

טבעונית

New member
נכון, יש אובססיות טובות. שלי, למשל

כבר הזכרתי את זה בפורום הזה, נדמה לי. אובססיה רעה מאוד שהיתה לי במשך שנים - אכילה אובססיבית - הצלחתי להפוך למשהו טוב ובריא - אובססיה לאוכל טבעי- אורגני. הבריאות בהתגלמותה... ממליצה לכולם, לכל מי שיכול, להחליף טובה ברעה. ואגב, הקטע של יואב ברנזון - מצויין.
 
ומה עשית בנוגע לכמויות?

ראשית, כל הכבוד, ובכל זאת, מה עשית בנוגע לכמויות? שהרי בסופו של דבר, גם כמויות של אוכל אורגני משאירות תוצאות.....
 

טבעונית

New member
לשירית, בקשר לכמויות...

זה התחיל מלימוד נושא התזונה הטבעונית מספר ומשיחות (אז עוד לא היה לי מחשב). ברגע שיודעים, הבריאות הופכת להיות ערך עליון, וזלילה אובססיבית של מזונות מזיקים נעלמת בהדרגה. זה יכול לקחת אפילו שנים אחדות, אבל בסוף מגיעים להקפאת, או הרדמת המחלה. כאילו משהו שהיה, ועודנו קיים בחיי, אבל כבר לא פעיל. וגם עניין הזלילות מסתדר איכשהו. כשמחליטים לא לעשות דיאטות מטורפות, אלא לאכול כל יום טוב ובריא, והבנאדם לא מחליט להחמיר עם עצמו בנושא האוכל - מגיעים לסוג מסויים של רגיעה. ומאוד חשוב - גם כאשר אוכלים יותר מדי, כי הרי לא השתניתי עד כדי כך שזה לא יקרה יותר, האוכל הוא הרי טבעוני-אורגני, מאוד בריא. עוזר מאוד כאשר מחליטים - טוב, אז רזה כמו פעם אני כבר לא אהיה, ואז אין רגשי אשמה אפילו כשזוללים. ובכלל, זו כבר זלילה מסוג אחר, הייתי קוראת לזה אולי. בהשוואה לזלילה של פעם, זלילה חיובית. נשמע כמו דבר והיפוכו, אבל איך שלא תסתכלי על זה, בשבילי זה טוב. אין כמו בריאות, חיים ללא מחלות...
 
ערכים- אמונות- עמדות בהתמכרויות

השינוי אם כך אינו רק חיצוני, אלא שינוי מהותי- פנימי במערכת הערכים האישיים. אחד המפגשים בתוכניות העצמה הוא מפגש בו בודקים את מערכת הערכים האישיים של כל משתתפת, על פי מודל של מילטו רוקיץ' הנקרא תיאוריית הבצל, או מודל הערכים והאמונות. 1. הערכים- קשים, חרותים ב- DNA הרגשי שלנו, קשים וכמעט בלתי ניתנים לשינוי. לעיתים הם קורסים, קחי לדוגמא את קריסת ערך "לא משאירים פצועים בשטח" שקרס טוטאלית לאחר נטישת מדחת יוסוף. 2. על בסיס הערכים אנו בונות מערכת אמונות, שתומכות בערכים. מה את מאמינה שאת צריכה לעשות, לחשוב, להרגיש אם הערך העליון שלך למשל הוא אוכל, או בריאות, או אהבה, או ריגושים, או הצלחה.... 3. על בסיס האמונות אנו מייצרות את 'העמדות', קרי הפעולות. מה את צריכה לעשות אם הערך העליון שלך הוא בריאות, והאמונה שלך על בסיס הערך הזה היא שצריך לאכול אוכל בריא (זו כמובן אמירה כללית וכוללנית ואיננה פעולה מדויקת). את מבינה ודאי, שמדובר בתהליך סזיפי, מדדוייק, שהוא אנטי- תיזה להתנהלות רגשית, שאיננה דווקא במקרי התמכרות, אלא באופן כללי בחיים. שינוי ההתנהלות על בסיס מודל הבצל מקדם שליטה בחיים, על כל תחום ונושא. בוקר מצוין
 
למעלה