אוגוסט בטורקיה - סיכום והמלצות
אחרי המון הפלגות ביוון, הגיע הזמן לבקר בטורקיה... שורה תחתונה למי שאין כוח לקרוא עד הסוף - כייף גדול, נחזור בשנה הבאה!
נכנסנו לטורקיה בפיניקה.קיבל את פנינו סאמט, שטיפל בטרנזיט לוג ודרכונים.
בגדול מרינה די 'משעממת'.
אציין שיש מספנה ענקית עם ריכוז בעלי מקצוע: איש נירוסטה, לידו תופר מפרשים, לצד טכנאי מנועים, נגר וכדומה. מקצועיים והמחירים אטרקטיביים.
מסעדה מומלצת: Neşeli Balık. עשר דקות ברגל, חוויה.
אטרקציה מספר 1: מבצר קקובה. Kekova
מאחורי האי, מעט מזרחית לכניסה ללגונה, יש כפר קטנטן שיש לו 2-3 רציפים פרטיים. כאשר מתקרבים בעלי המסעדות מתחילים לנפנף ולפתות אותך לרציף שלהם... העגינה, מים וחשמל חינם בתמורה לארוחה טעימה במסעדה.
מעל הכפר מבצר ישן, טיול קצר ומעט תלול ששווה את המאמץ - נוף מרהיב של המפרץ, הסירות העוגנות. אם היו עדיין גלויות בעולם אז קקובה היא הגלויה מספר 1 בסטנד.
הכפר עצמו קטנטן וחביב, התושבים רוכלים בדברי אומנות קטנים, סברסים, וכדומה.
בדרך צפונה/מערבה מקקובה, חששנו קצת מכניסה לקסטלוריזו ללא כניסה מסודרת ליוון, אם כי שמענו על אנשים שעשו זאת בהצלחה, אז ויתרנו והמשכנו לקלקאן. כפר מקסים שהיה יווני בעברו לפני הטרנספר של היוונים מטורקיה. הכפר מעט תיירותי אבל בקטע טוב - רגוע ונעים מאוד לשיטוט.
המעגן קטנטן ואינטימי, המון גולטים לתיירי יום, ומקום לכ10 יאכטות פרטיות.
אזהרה: באמצע המעגן מונחת שרשרת אליה מחוברים הקווי רתיקה. בעלי היאכטות מספקים פרנסה קבועה כל בוקר לצוללנים כדי לשחרר את העוגנים שלהם מהשרשרת... הטיפ שקיבלתי היה או להטיל רחוק, או שתטילו קרוב, אבל לא באמצע... שמח שנחסכה ממני החוויה הזו...
אכלנו בAli Baba Restoran, אוכל מבושל מסורתי - מוסקה, ממולאים וכדומה. תענוג.
בדרך לפטייה עצרנו ללילה באי גמילר הקרוב לימת אולדוניז Ölüdeniz
העגינת לילה מוגנת רגועה ופסטורלית. הימה עצמה סגורה לכניסת יאכטות, אך ניתן לעגון ליד ולרדת לחוף עם דינגי. בתכלס די מאכזב, ימה מוקפת רצועת חוף צרה, מזכירה את החוף באילת באוגוסט...
פטייה הפתיעה אותנו לטובה: מרינה תוססת, עם פאב, קפה, סופר ואווירה טובה. העיר מקסימה ומרוחקת חמש דקות ברגל מהמרינה. יש שוק כייפי שנחמד להסתובב בו.
מסעדה מומלצת בחום: Fethiye Paşa Kebap. מזכירה את מסעדת איציק הגדול ביפו... נכנסנו כי ראינו תור של מקומיים ולא התאכזבנו - אוכן פנטסטי ומנות בשר מסורתיות לחמגון, קבב, איסקנדר וכו.
זהו לשנה זו... בשנה הבאה נצפין לחופי מרמריס ובודרום
סיכום החוויה: קרוב, כייפי, תענוג צרוף
אחרי המון הפלגות ביוון, הגיע הזמן לבקר בטורקיה... שורה תחתונה למי שאין כוח לקרוא עד הסוף - כייף גדול, נחזור בשנה הבאה!
נכנסנו לטורקיה בפיניקה.קיבל את פנינו סאמט, שטיפל בטרנזיט לוג ודרכונים.
בגדול מרינה די 'משעממת'.
אציין שיש מספנה ענקית עם ריכוז בעלי מקצוע: איש נירוסטה, לידו תופר מפרשים, לצד טכנאי מנועים, נגר וכדומה. מקצועיים והמחירים אטרקטיביים.
מסעדה מומלצת: Neşeli Balık. עשר דקות ברגל, חוויה.
אטרקציה מספר 1: מבצר קקובה. Kekova
מאחורי האי, מעט מזרחית לכניסה ללגונה, יש כפר קטנטן שיש לו 2-3 רציפים פרטיים. כאשר מתקרבים בעלי המסעדות מתחילים לנפנף ולפתות אותך לרציף שלהם... העגינה, מים וחשמל חינם בתמורה לארוחה טעימה במסעדה.
מעל הכפר מבצר ישן, טיול קצר ומעט תלול ששווה את המאמץ - נוף מרהיב של המפרץ, הסירות העוגנות. אם היו עדיין גלויות בעולם אז קקובה היא הגלויה מספר 1 בסטנד.
הכפר עצמו קטנטן וחביב, התושבים רוכלים בדברי אומנות קטנים, סברסים, וכדומה.
בדרך צפונה/מערבה מקקובה, חששנו קצת מכניסה לקסטלוריזו ללא כניסה מסודרת ליוון, אם כי שמענו על אנשים שעשו זאת בהצלחה, אז ויתרנו והמשכנו לקלקאן. כפר מקסים שהיה יווני בעברו לפני הטרנספר של היוונים מטורקיה. הכפר מעט תיירותי אבל בקטע טוב - רגוע ונעים מאוד לשיטוט.
המעגן קטנטן ואינטימי, המון גולטים לתיירי יום, ומקום לכ10 יאכטות פרטיות.
אזהרה: באמצע המעגן מונחת שרשרת אליה מחוברים הקווי רתיקה. בעלי היאכטות מספקים פרנסה קבועה כל בוקר לצוללנים כדי לשחרר את העוגנים שלהם מהשרשרת... הטיפ שקיבלתי היה או להטיל רחוק, או שתטילו קרוב, אבל לא באמצע... שמח שנחסכה ממני החוויה הזו...
אכלנו בAli Baba Restoran, אוכל מבושל מסורתי - מוסקה, ממולאים וכדומה. תענוג.
בדרך לפטייה עצרנו ללילה באי גמילר הקרוב לימת אולדוניז Ölüdeniz
העגינת לילה מוגנת רגועה ופסטורלית. הימה עצמה סגורה לכניסת יאכטות, אך ניתן לעגון ליד ולרדת לחוף עם דינגי. בתכלס די מאכזב, ימה מוקפת רצועת חוף צרה, מזכירה את החוף באילת באוגוסט...
פטייה הפתיעה אותנו לטובה: מרינה תוססת, עם פאב, קפה, סופר ואווירה טובה. העיר מקסימה ומרוחקת חמש דקות ברגל מהמרינה. יש שוק כייפי שנחמד להסתובב בו.
מסעדה מומלצת בחום: Fethiye Paşa Kebap. מזכירה את מסעדת איציק הגדול ביפו... נכנסנו כי ראינו תור של מקומיים ולא התאכזבנו - אוכן פנטסטי ומנות בשר מסורתיות לחמגון, קבב, איסקנדר וכו.
זהו לשנה זו... בשנה הבאה נצפין לחופי מרמריס ובודרום
סיכום החוויה: קרוב, כייפי, תענוג צרוף