אוחחחחחחחחחחחחחחח

ה מוזה

New member
קרה לכם שגולש/ת נכנס ללב ?

לפעמים מבין אלפי כותבים או עשרות קורה לכם שיש אחת או אחד שפשוט נוגע ללב שיותר מכולם נשמרת לו או לה פינה בלב ? לי זה קרה וקורה ..במשך השנה וחצי שהפורום קיים 5-6 גולשות חלקן כבר לא כותבות חלקן כן פשוט קשה לי להסביר במילים אבל נכנסו ללב כמו אותה אחת שספרתי כאן עליה . השבתי לה במסר על הרצון שלה להתרחק שאני אכבד כל החלטה שלה ואהיה במסרים להקשיב .. והתגובה שלה כ"כ מבולבלת וכ"כ נוגעת ויש בי חלק שחושש לייעץ לה כי רק היא יודעת מה טוב עבורה ..בנתיים לא הגבתי למסר הזה : "מה שמצחיק זה שאני רוצה לקחת מרחק ומצד שני מרגישה שזה מקום שחשוב לי עכשיו אני לומדת להבין שאני נותנת יותר מידי כוח למילים של אנשים....כל חיי חשופה למילים ולא יודעת כל כך להדוף... אבל לומדת... אם רק אנשים היו מבינים את טוהר המילה את כוחה של המילה..... אני אנסה לזרום למרות הפניקה שבתוכי.... ואם ארגיש צורך לכתוב אכתוב כי יודעת שאת פה ושם בפורום ותמיד יש מישהי שאוהבת אותי ומקשיבה לי......" קרה לכם פעם שמבלי לראות אדם פנים מול פנים האמנתם שיש בו את הכוח ? יותר ממה שהוא מאמין בעצמו .... אני סתם מהרהרת לי כאן "בקול רם" גם אני קצת מבולבלת אני מקווה שאדע איך להגיב מבלי ליצור בה תלות
 

neta s

New member
מוזה

לא חושבת שאפשר למנוע את זה. זה יכול להיות מאוד מתסכל עבורנו כמנהלים, לראות איך מישהו שהרגשנו נורא קרובים אליו, פתאום מתרחק. ואנחנו לא יודעים למה, וגם לא תמיד יודעים מה לעשות בנדון. אפשר להתגעגע, זה שוב מראה בעיני על אנושיות. אני חוששת שאנחנו חייבים גם לתת את המחרב "ללכת" מאיתנו, ולהתרחק. אף פעם אנחנו לא יודעים את כל הסיבות, גם אם אנחנו חושבים שכן, ואנחנו מחוייבים לתת לכל אחד ואחת את הזכות להחליט אם להישאר, להדק את הקשר, או להיעלם. זה קשה...
 
למעלה