אוטומט - הבחירה

[1234ab]

אוטומט ../images/Emo31.gif - הבחירה ../images/Emo45.gif

אני כבר מבולבלת.... אני רוצה להיות אדם חופשי עם אפשרות בחירה כל רגע ורגע... אני לא רוצה לצעוק...(ספונטני לרגע זה) ואחרי דקה להצטער ולהרגיש רגשי אשם.... אני רוצה להבין יותר... האם את אישית תמיד היית כך או שרק אחרי שלמדת על עצמך הבנת שישנה שם אפשרות הבחירה כי למיטב ידיעתי הרבה מאוד אנשים לא מודעים לכך בכלל. שבת שלום וערב טוב

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

בוקר טוב ../images/Emo141.gif

דברים נהדרים אמרת. על מה את רוצה שאענה לך?

 

[1234ab]

ערב טוב אביבה ../images/Emo140.gif

האם יש באפשרותך לכוון אותי אל הדרך שבה אני אפעל מתוך הספונטני, הטיבעי, ללא כל עצירה למחשבה, אך בידיעה מלאה שיש לי אפשרות בחירה כל רגע ורגע? תוכלי לספר לי על ניסיונך האישי? רק את הדרך, אני לא מעוניינת בפתרון, אני רוצה להבין ..... שבוע טוב ותודה

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

אם יש או אין באפשרותי לכוון אותך

תלוי בך... אי אפשר "לספר" דרך. דרך עושים. יש הבדל בין נסיון והתנסות... מה את רוצה להבין? שבוע נהדר

 

[1234ab]

ערב טוב אביבה ../images/Emo140.gif

אני מתחברת יותר לתגובה הטיבעית, הריגשית.... התגובה שמשקפת אותי ואת מצבי (הריגשי, הפיסי) בדיוק לרגע הנוכחי הזה.... ייתכן שלאחר זמן מה ואפילו יותר אותה סיטואציה תגרום לי להגיב בצורה שונה לחלוטין.... עדיין בהרהורים.. המשך ערב מהנה

 

[InnerKid]

רגע רגע רגע - אני מבולבל ....

מההודעה שלך. במה מתבטאת החופשיות שלך לדעתך בבחירה בכל רגע רגע? מה זה אומר בשבילך להיות אדם חופשי עם אפשרות בחירה? בין מה למה היית רוצה לבחור? (אם אכן יש לך את אפשרות הבחירה כל רגע ורגע, יש לך במה לבחור, כלומר "מושאי" בחירה?) בראש ההודעה שלך כתבת אוטומט

הבחירה

ואני תוהה למה התכוונת. מהו האוטומט אצלך? מהו האוטומט שלך? האם האוטומט הזה הוא לא למעשה גם סוג של בחירה? האם בחירה עבורך היא דבר שקשור להיותך מודעת לבחירה, או שמה שאת עושה כבר מציין את הבחירה שבחרת בלי לשים לב? ועוד - לא כ"כ הבנתי את העניין של רוצה לצעוק, ואחרי זה להצטער ולהרגיש רגשי אשמה. על מה בדיוק האשמה ומה את רוצה לצעוק ?

 

[1234ab]

lnnerkid אני מזמינה אותך...

לקרוא את תחילתו של דיון זה והוא תחת הכותרת "חג שמח".. של אביבה ושם היא שאלה אותנו מהו המושג אור עבורינו... וכך החל לו דיון זה... לאחר שתסיים לקרוא ועדיין יהיו דברים שלא תבין, אהיה מוכנה לענות עליהן בשמחה. שבוע טוב

 

[InnerKid]

התייחסות אחרי קריאה של השרשור ../images/Emo13.gif

טוב, קראתי את השרשור..

אז יותר ברור לי על מה את מדברת... את כותבת שאת לא רוצה לכעוס באופן אוטומטי ואת רוצה את המרווח של לחשוב רגע ולנסות להגיב באופן אחר. זה דבר מדהים ובכלל לא מובן מאליו בעיני. לפעמים הרבה יותר נוח לכעוס ולא להתעסק עם זה אחר כך אלא בלהיות עסוקים בלהאשים את מי שהכעיס אותנו. את כבר לוקחת את האחריות אליך ולא מוכנה להשליך את הכעס שלך על מי שמולך (בדוגמה שהבאת, הילד שלך, אבל אני מאמין שזה חוזר ומופיע בעוד מקומות נוספים בחיים שלך). בכל מקרה, את הכעס הזה את לא מבאטת וחושבת ומנסה להבין. מה את מנסה להבין? שהרי אם את מרגישה כעס באותו הרגע, ואת לא מבטאת אותו מה קורה עם הכעס? את מדברת על זה שלכעוס יותר אצלך תחושה של אשמה, שכן לכעוס או להגיב ספונטנית זה משהו שנעשה בשליפה ללא כל חשיבה, ויש חיבור אצלך בין זה לבין משהו שהוא לא חיובי והשיפוט שלך כלפי זה הוא שאת לא רוצה להיות כזאת. אני שואל על מה האשמה? האם אסור לך להיות ספונטנית ולשחרר את הכעס? מה זה אומר עליך, (שאת שמך אני לא יודע), אם את כועסת או מגיבה בלי לחשוב, מהבטן? איזה סוג אדם את אם כך את מתנהגת? לפי מה שאת כותבת, שאם כך את פועלת ואת חשה דקה אח"כ אשמה, יש לך שם איזה עניין לא פתור. כדי לבחון את זה, נסי להסתכל על איך שאת שופטת אנשים אחרים כשהם פועלים מהבטן, או מרשים לעצמך לכעוס (בין אם עלייך, בין אם על אחרים). דרך זה תוכלי להבין על עצמך מה את חושבת על עצמך במקום הזה. מאור

 

[InnerKid]

אין לך מה לומר על זה???

 

[Deerest]

מאזן

לימור, האם קרה לך (בעצם אני יודע מה התשובה, זה קרה לך בעבר) שיכולת להמתין עם תגובתך ה"אוטומטית"? לאחר מכן להגיב באופן "מחושב" יותר? תנסי להזכר או לשחזר מה הייתה הרגשתך באותן שברירי שניה, מה מנע מבעדך מלהגיב כ"אוטומט". נסי להזכר באותם פעמים בהם זה "הצליח" לך. בסרט "הוק" פיטר פן הצליח לעוף רק כאשר הוא נאחז במחשבות שמחות. תקשיבי לעצמך באותם פעמים, גם באלו שזה לא "מצליח", ויהיו כאלו. יש כאן תהליך למידה, העניין הוא שאת היא המדריכה הראשית כאן, זו שקודם מקשיבה (לעצמך, לתחושותייך) ואחר כך שואלת (שוב, את עצמך). הבלבול הוא חלק מרעש הרקע שמפריע לנו להקשיב. ולעניין רגשות האשמה, אני חושב שזה מקום טוב להתחיל בו - לקבל את עצמך עם רגשות האשמה. לא להוסיף כעס (על עצמך) על כעס (שכעסת).

 

[1234ab]

היי deerest היכן נעלמת לנו??

שמחה לראות שאתה עדיין כאן. תודה רבה על תגובתך, ואכן אני המדריכה היחידה של עצמי, אתה צודק בהחלט אני מרגישה שאני בתהליך כלשהו להבנת הדברים. כשישנה הבנה השינוי מתרחש....

 

[Deerest]

../images/Emo13.gif../images/Emo24.gif

הייתי קצת על הספירלה. איך אומרים: "כשהתלמיד מוכן המורה מופיע". ואם הם באותו אדם... על אחת כמה וכמה.

 

[1234ab]

תמיד הם באותו אדם.....

פשוט רק המורה מאיר לך את הדרך...

 

[Deerest]

את מכירה קראטה?

 

[1234ab]

לא ממש ../images/Emo4.gif

 

[עוזי שחף]

זה הופיע ב "קראטה קיד"-משפט גאוני

 

[עוזי שחף]

"כשהתלמיד מוכן - המורה מופיע"

 

[Deerest]

את זוכרת את שיעורי הנהיגה?

 

[1234ab]

כן ../images/Emo45.gif

 

[Deerest]

למה אני שואל.

אעשה זאת כבר בהתחלה. מה שאני מתכוון להדגיש הוא שהתגובה האוטומטית היא לא בהכרח התגובה הלא נכונה. ולהיפך, התגובה מתוך בחירה או חשיבה היא לא בהכרח הנכונה. והדוגמאות לכך, כפי שכבר הבנת, הם שיעורי הקראטה והנהיגה (וכנראה שיש עוד) בהם לומדים שעות ושנים וחוזרים על אותם התנועות שוב שוב, למטרה אחת בלבד - להפוך אותן לאוטומטיות. מצד שני, לגבי התחום שאת מדברת עליו, אכן הדברים מורכבים יותר. נראה לי שעם הזמן, גם אותן תגובות "לא אוטומטיות" הופכות לכאלו אט אט. ואז מה? חזרנו לנקודת ההתחלה? נראה אולי שתהליך הלמידה לא טמון באבחון סוג התגובה אלא באבחון הגורם המגיב בתוכינו. לאילו "מצבים" אנו מגיבים ואיך, באילו עוצמות. אולי.