אוטורוטציה

אמיר72

New member
וקצת יותר בפירוט

גם כאשר "הולך" מנוע במסוק, הרוטור יכול להמשיך להסתובב זמן מה בכדי לייצר עילוי ולהביא את המסוק לנחיתת אונס. לשם כך (למיטב זכרוני) יש לנתק אותו מהמנוע בכדי לאפשר לו סיבוב חופשי, להוריד אף קצת בכדי לצבור מהירות ותנופת סיבוב, ולפני הנחיתה להרים אף בכדי לייצב את המסוק ולנחות. אבל בטח יבוא לפה עוד מעט איזה מומחה במסוקים שיודע יותר טוב ...
 

yanivush8

New member
והוא הגיע...:)

עקרון האוטורוטאציה הוא הוא פשוט להבנה: כאשר "הולך המנוע" הופכים את הרוטור לשבשבת (ממש כך) גדולה. תוך כדי ירידת המסוק בגובה, הרוח שמגיעה מלמטה מסובבת את הרוטור כמו שבשבת רוח. הטייס צריך לדאוג לכך שהזווית של הרוטור כלפי הרוח תהיה נכונה, ולא, הוא יאט ותיאורטית יתחיל להסתובב הפוך. זה מתבצע על ידי הורדת הקולקטיב עד הסוף למטה. הורדת הקולקטיב נותנת שני דברים: 1) הקטנת זווית הרוטור לזווית "שלילית" כך שהרוח שנושבת עליו מלמטה תסובב אותו לכיוון הנכון. (לצורך ההבנה, כאשר המסוק ממריא הטייס מרים את הקולקטיב והרוטור מקבל זווית חיובית כלפי מעלה). 2) ניתוק הרוטור מהמנוע לצורך הפחתת ההתנגדות של המנוע (בדיוק כמו ניוטראל במכונית). מצב זה נמשך עד למטרים ספורים מעל הקרקע. כאשר המסוק מגיע לגובה המתאים, הטייס מרים את הקולקטיב ואז הרוטור המסתובב מייצר עילוי תוך כדי האטה מהירה מאוד בסיבובים שלו, כי אין מנוע לפצות על ההתנגדות הזו. מה שאומר שיש לטייס מרווח טעות קטן ביותר. אם הוא הוריד את הסל"ד של הרוטור יותר מידי, המסוק פשוט ייפול כמו אבן. לא לשכוח שבכל התהליך, יש מהירות למסוק (הוא טס קדימה) וזאת בכדי לשמור על יציבותו לאורך התהליך. כמו לכל מערכת מיכנית, יש הגבלה על סל"ד הרוטור באוטורוטאציה, וכן על מהירות המסוק. על הסל"ד הטייס שולט על ידי הקולקטיב תוך כדי דאגה שלא ירד או יעלה מעל מהירות מסויימת. המהירות המאקסימלית בתהליך הזה מצויינת על ידי קו כחול דק על מד המהירות. בבל 206 אם אינני טועה המהירות היא 100 קשרים.
 

noyfb

New member
לא שחסר משהו , אבל הייתי מוסיף אולי

כדי שההבנה תהיה עוד יותר פשוטה: 1. כאשר מורידים "קולקטיב" ע"מ ליצר זווית הפוכה לזו שבה הרוטור מצוי רוב חייו , האוויר שבא מלמטה תוך כדי ה"נפילה" לכיוון הקרקע ממשיך לסובב את הרוטור ב א ו ת ו כיוון בו הוא נע , לפני שהלך המנוע. 2. כך שלמעשה, כאשר מרימים "קולקטיב" לקראת הנחיתה , מתרגמים את האנרגיה הקינטית של הרוטור , לעילוי זמני העוצר את הנפילה ע"ח האטה מהירה של סיבוב הרוטור. בחיים זה עובד מצויין . הבעייה היא שאין מועד-ב' , למי שעצר את הנפילה גבוה מידי . לכן מתרגלים זאת בגובה, לקרקע ווירטואלית. אחד הדברים המפתיעים את מי שלא מכיר את התהליך , היא העובדה שבהעדר המומנט החזק על הרוטור בזמן שהמנוע כן פועל, אין צורך חזק בהשפעת הרוטור האחורי המכוון במצב הטיבעי שלו למנוע "חי" . זה מחייב הכנסת הרבה רגל [דוושה] כדי להקטין את זוויות הרוטור האחורי ה"רגילות" , אחרת המסוק [כמו שרואים בסרטים] , מסתחרר סביב עצמו.
 

yanivush8

New member
אין ספק, מסוקים הם דבר מעניין מאוד.

יותר ממטוסי הכנף הקבועה. (ואפילו יותר מדלורייאן מעופפת המונעת בפחיות שתיה) - (מיועד למרטין מקפליי).
 

yanivush8

New member
תראו מה מצאתי

מסתבר שכלי טייס הם לא המצאה חדשה כל כך. אני נדהמתי.
 

jetman

New member
../images/Emo160.gif

לפני שאתה מתרגש כל כך עקוב אחרי הקישורים בכתבה ותבין שלא דובים ולא מסוקים
 

yanivush8

New member
גם אני "איש מדע" אל תדאג,

ואתה יכול להיות סקפטי, זכותך, אבל עצם הרעיון הוא מהפכני, ובנוסף - האתר הזה הוא קישור מאתר גדול יותר שמתעסק בנושאים שלאו דווקא קשורים לתעופה, חלקם פורסמו בתקשורת העולמית. קרא פה ותתרשם:
 
קרקע וירטואלית? לא בדיוק

במסוק (האזרחי?) הנפוץ ביותר בעולם, ה R22 של רובינזון, כל תרגולי האוטורוטציה מבוצעים עד הקרקע... מניסיון אישי (מצומצם). בתאוריה, אפשר באמת לתרגל אוטורוטציה בגובה רב. במעשה, בהרבה מסוקים במשקל מלא, האוטורוטציה מספיקה בכדי לעצור את המסוק רק במה שנקרא "אפקט קרקע" - אשר בו הרוח כלפי מטה שיוצר הפרופלור יותר אפקטיווית כי היא "נתקעת" בקרקע. במסוקי ח"א בכלל, ומסוקים אזרחיים בריוניים בפרט, כמובן שבמישקל חלקי (רק מדריך וטייס) אפשר בהחלט לתרגל בגובה, וכך גם עושים. אבל כמעט כל מי שלומד לטוס על מסוקים באזרחות, לומד על ה R22, ובו נאלצים לעשות זאת ממש ליד הקרקע. מדובר על שיעור הנמכה של 1800-2200 רגל לדקה - ממש לא נעים, גם לטייס (מטוסים) מנוסה. זאת כמובן אחת הבעיות/סכנות עם ה R22.
 
לא מדוייק

נכון שבאובדן מנוע צריך לנתק את מערכת הרוטורים מהמנוע, אבל זה לא מספיק, כדי שהרוטור ימשיך להסתובב באותו הכיוון צריך גם להפוך את הפסיעה שלו, כך הרוטור יצבור מהירות בכיוון הנכון עם שקיעת המסוק ובגובה הנכון, וזאת הבעיה העיקרית , לזהות את הגובה הנכון, הופכים בחזרה את הפסיעה למצב הרגיל וכך בולמים את השקיעה לנחיתה רכה, אם עושים את זה גבוה מדי, הרוטור נעצר לפני שהמסוק הגיע לקרקע ואת שארית הגובה הוא נופל נפילה חפשית, ואם עושים את זה נמוך מדי, לא מספיקים לבלום את השקיעה ושוב פוגעים בקרקע בחזקה.
 

B752Captain

New member
היה מקרה בחייל האוויר של מסוק..

של מסוק אשר התפרק לו הזנב.. (לא זכור לי איך..) וכיוון שהמדחף בכנף שומר על הכיוון, המסוק היה אמור להסתחרר... אבל הטייסים היטו את האף והגבירו את המהירות. עקב המבנה האווירודינמי החלק של הזנב שנשאר הצליח לייצב את המסוק והוא נחת בשלום.. (צל"ש לטייסים!). זה ממש נס שהם הצליחו לצאת מזה בשלום אבל מאד הגיוני מבחינה פיזיקלית...
 

yanivush8

New member
דווקא זכור לי מקרה אחר

שארע כמדומני ב-98, שבו התפרק הזנב למסוק קוברה שהיה מעל הים. המסוק אכן טס מהר ו"שאריות הזנב" הצליחו לייצב אותו, אולם דבר זה גרם להטעיית הטייס שחשב שהוא שולט בעניינים וניסה להגיע לפלמחים בסיס האם. בשלב זה התפרק הזנב סופית. שני הטייסים נהרגו. הסיבה להתפרקות היא הסל"ד שבו עבד המנוע. כנראה שהם עברו סל"ד מסויים או ששהו בו יותר מידי זמן(בזה אני כבר לא שולט) - תדר תהודה במערכות מיכניות, מי שמכיר. הטייסים -טייס צעיר אילן גור ומפקד בסיס פלמחים תא"ל שמואל אלדר.
 

uri ba

New member
נדמה שלי ששמעתי על זה משהו

נשברה להם תמסורת הזנב (השאפט) אז כדי להאיץ מהר הם עברו מגבלת פיתול. זה גמר להם סופית את התמסורת הראשית והתוף פשוט קרע להם את המסוק.
 

noyfb

New member
צריך לעשות סדר באגדות. "מבנה

אווירודינאמי" אינו יכול להתגבר על המומנט האדיר שמקורו בהתנגדות האוויר לסיבוב הרוטור הראשי. אפילו לא קרוב. סתם כדי לקבל רק תחושה: 1. מסוק ששוקל שלושה טון, זקוק לעילוי של שלושה טון כדי להשאר באויר. 2. גרר אופייני של פרופיל מצוי,יכול להיות 15 אחוז מהעילוי הכללי. 3. ז"א : הגרר עליו מתגבר המנוע בסובבו את הרוטור הוא כ- 450 ק"ג. 4. נניח שהגרר הזה פועל בנקודה שממוקמת ברבע החיצוני של הרוטור ז"א , ברדיוס של ...5 מטרים. יוצא שהמומנט עליו צריך להתגבר הרוטור האחורי הוא למעלה מ 2000 ק.ג.מ... פי 20 ממרצדס V-12. מבנה אווירודינאמי שטס ב 120 מייל לשעה , לא קרוב אפילו ביכולתו להתכתש בכבוד עם כזה כח. אבל.... מה שבאמת קרה "שם" הוא שכאשר זיהה הצוות את העדרו של רוטור הזנב,הוא ניכנס מייד ל"אוטורוטציה" המדוברת , שבמהלכה כפי שהוזכר, אין כמעט מומנט על הציר. רק בקטע הנגיעה המומנט גדל מ ע ט ואז אם מסתחררים קצת בגבה של 10 מטרים ומטה....לא נורא. הפיסיקה ה ז א ת , הגיונית....
 

yanivush8

New member
בהחלט יש משהו במה שאתה אומר.

זה גם מסדר לי יותר טוב את התהליך שלהם בראש. ניסתי פעם לנסות תקלות שכאלו (איבוד זנב) בסימולטור (של מייקרוסופט) אך זה בלתי אפשרי. חבל.
 

אמיר72

New member
על איזה מקרה בדיוק אנחנו מדברים?

על התאונה של היסעור בגבול מצרים, ב-1988 ?
 
למעלה