אוטיסט שם זמני - טיפול חדשני

[חילש]

אוטיסט שם זמני - טיפול חדשני../images/Emo91.gif

זאת כתבה מהצופה 08/11/2002 שמתארת שיטת טיפול חדשנית באוטיסטים עם אחוז הצלחה של 73% . לקריאה כאן

 

[שיריתה המקורית]

מדובר בOPTION - אופשן

שזו שיטה בכלל לא חדשה, כרגיל, אלינו היא הגיעה באיחור אופנתי. השיטה היתה מאד פופולרית לפני כעשור ומענין מדוע היא פינתה את מקומה לשיטות אחרות? האם זה בגלל שהיא לא הוכיחה את עצמה? זוכרים את הסרט בטלויזיה על התאומות מב"ש, עדי ושני? הן טופלו במסירות ובהקפדה רבה באופשין, לגבי שני לא עזר הטיפול, לגבי עדי, היא בהחלט מתקדמת ביותר יחסית לשני, אבל האם אפשר לזקוף את זה לדרך שבה היא טופלה או לכך שהיא היתה פחות פגועה מלכתחילה? אני חושבת שאי אפשר לדעת. מה שאותי מאד הרתיע בסרט הזה היה ההזנחה של שני הבנים הבכורים, מכיון שהשקיעו כ"כ הרבה בבנות, כמו גם העובדה שהבית הפסיק להיות בית נורמלי והפך למעין "תחנת רכבת" בין המטפלים השונים. בקשר ל"מיפנה" - אני די סקפטית. קשה לי להאמין ששלושה שבועות יכולים לחולל כזה שינוי, מה גם שבטח שלושה שבועות אלה עולים הון. אם יש למישהו מידע נוסף, אשמח בכל מקרה לשמוע.

 

[דורי 7]

אני לא מכירה באופן אישי

כאלו שטופלו במפנה , רק מצד שלישי ואז דוקא שמעתי על כשלונות, מאד מעניין אותי מאיפה ה-73% הצלחה. ומה זה הצלחה , יש ילדים במצב קשה שנמצאים בחינוך הרגיל כי ככה ההורים שלהם רצו. לעומת זאת אני מכירה ילד שטופל בשיטה -אופשן שההורים שלו טוענים שהוא התקדם בעזרתה, אני ראיתי את הילד אחרי שכבר טופל ומצבו היה לא טוב . אבל הכל כמובן יחסי כי הוריו אומרים שקודם המצב היה יותר גרוע. לדעתי חשוב לעבוד עם הילדים והרבה , אבל יש מידה רבה של חשיבות למידת הפגיעה הבסיסית של הילד.

 

[נונינה]

אופשן ומפנה - מה שאני יודעת..

1. הטיפול לא מתבטא ב-3 שבועות וזהו, בשלושת השבועות בעצם לומדים את השיטה והם גם מתחייבים להמשיך ולהדריך מרחוק כשהם מקבלים קלטות של הטיפול בילד ב"חדר האטום" בבית. 2. לשיטה מספר יתרונות א. האינטנסיביות שאנו יודעים שחשובה בטיפול בילדים שלנו ולא משנה באיזו דרך . ב. הקבלה של הילד, שזה לדעתי מאוד חשוב - מאחור השיטה יש בעצם עמדה שאומרת אני אראה לילד שאני איתו, ואח"כ מתוך הביחד נקדם אותו לעולמנו. 3. כמו לובאס, לדעתי, השיטה קיצונית וטובה לילדים במצב קיצוני. ילדים במצב לא חמור יכולים ומתקדמים גם ללא האמצעים הקיצוניים כל כך של חדר סגור המון שעות או שעורים מובנים ודרשניים כמו בלובאס. 4. אני מכירה שני מיקרים. באחד לא היה שיפור משמעותי והם גם טענו שהליווי לאחר שלושת השבועות היה מתסכל וגרוע והם נטשו את השיטה. בשני היה שיפור משמעותי בקשר עין אבל שום שיפור בדיבור. ואחרי הכל....אני די שמחה לשמוע שיש ילדים שזה עזר להם כל-כך.

 

[ברבורית1]

שוב בזכות הלובאס

אני באה שוב כדי "לגונן" על שיטת לובאס/ABA אין כאן שום דבר קיצוני. כמו בכל שיטת טיפול יש חלוקה בין ה"דתיים" ל"מסורתיים", כך גם בלובאס. יש את ה"דתיים" שעושים 40 שעות טיפול בשבוע והילד בקושי יוצא מפתח הבית וחדר הטיפולים ואז מגיע למצב שרואה חתול ברחוב בפעם הראשונה בגיל 3. (כמו עדי ושני מהסרט) לעומת זאת יש את ה"מסורתיים" (כמונו) שבבוקר הולכים לגן כמו כל ילד בישראל (כמעט) ואחה"צ "עובדים" בין שעתיים לשלוש כל יום טיפולים שנערכים בחדר, ברחבי הבית, בגינת המשחקים, בסופרמרקט ולא בתנאי מעבדה בחדר הסגור. והכי חשוב!!!! כשהילד לא סובל , משתעמם, בוכה, מתעייף והוא לא במצב "קיצוני" בכלל. אז שוב... לא כל שיטה מתאימה לכל ילד אבל הילד שלי מתקדם ומבסוט מהחיים וזה שווה כל מחיר. ושוב בהצלחה לכולכם בכל שיטה שהיא.... ברבורית1

 

[נונינה]

צודקת.....מילת המפתח היא איזון...

 

[שיריתה המקורית]

אבל דוקא אנשים שמצדדים בלובאס

לא בעד איזון שכזה. הם טוענים שמה שבאמת עובד זה המון המון שעות והייתי אומרת שאין התחשבות בילד. יש לי בייביסיטר שרצתה לעבוד בלובאס. הבחורה סיימה תואר ראשון בפסיכולוגיה ומאד מתעניינת בעבודה עם אוטיסטים. היא הלכה להרצאה וגם להדגמה. חזרה מזועזעת. סיפרה שנתנו לה ילד אוטיסט, שעובדים איתו המון בבית, ילד בן 8 בערך, שפוגע בעצמו. הילד מתנגד לטיפול ונורא משתולל בטיפול וגם במשך כל היום ולכן בלית ברירה החליטו על טיפול קיצוני, ושוב אני חוזרת, קיצוני כך שזה בטח לא מאפיין כל טיפול. נתנו לאותה בחורה אזיקים, שהיו מכוסים בפרוה והסבירו לה שצריך לקשור את הידיים שלו כדי שילמד לא להרביץ. האם פה יש איזון שבא לקראת הילד? יתכן שאין ברירה כי המקרה קיצוני אבל אני מספרת לכם כי זה מה ששמעתי וזו התחושה הכללית שקיבלתי מלובאס. דרך אגב, אותה בחורה החליטה בו במקום שזה לא מתאים לה ועזבה.

 

[ברבורית1]

ממש כמו בסרט בדיוני

זה מדהים איך "מלכלכים" על השיטה. אני מוכנה להזמין כל אחד ואחת אלי הביתה כדי לראות כמה שבני מאושר לקבל את המטפלים שלו כל יום אחה"צ ו"סוחב" אותם בכח לחדר בלי לשכוח לסגור את הדלת אחריו. לא אזיקים ולא בטיח אנו מחליטים כמה שעות לתת לו ולא אף אחד אחר. באמת שהצלחתי להתרגז...... ברבורית1

 

[שיריתה המקורית]

אני מניחה שהרבה מדרך הטיפול

תלויה במצב של הילד ועד כמה שהוא משתף פעולה, לא? לא התכוונתי להרגיז אותך ואין לי שום דבר נגד לובאס, אני גם רוצה לנסות, רק סיפרתי מה ששמעתי ומה שמרתיע אותי. אני שמחה שיש לך התנסות חיובית מה שמעודד אותי כן לנסות את השיטה. דרך אגב, מה לגבי העלויות? את יכולה לפרט?

 

[ברבורית1]

עלות טיפול בלובאס

התגזתי אבל ממש טיפ טיפה... ולעינינו: עלות הטיפול תלויה במס´ השעות והטיפולים הסופרוייזר / מרכז התכנית מקבל כ- 2000 - 3000 ש"ח תלוי במספר שעות העבודה והביקורים בבית הטרפיסטים / מטפלים מקבלים כ- 20- 30 ש"ח לשעה + נסיעות תלוי בהכשרה שעברו בתכנית "מקוצרת" אפשר להגיע ל- 5000 - 7000 ש"ח בחודש (20 שעות שבועיות) בתכנית מלאה (40 שעות בשבוע) אפשר להגיע לכ- 10000 ש"ח בחודש. אשמח לענות לך גם בטלפון אם תרצי שלחי לי מסר אישי אפשר גם לקבל מידע אצל הדס מאלו"ט שמרכזת את נושא הלובאס בארגון. ברבורית1

 

[שיריתה המקורית]

תודה.

באמת שהרגשתי לא נעים שהצלחתי להרגיז ככה. וגם לא רציתי שזה ישמע כמו רכילות זולה. פשוט מה שהיא סיפרה לי נורא הרתיע אותי ורציתי לשתף את כולם. אני כבר שולחת לך מסר.

 

[נונינה]

לובאס בגיל 8 זה לא קצת מאוחר ?

היה נדמה לי שמדובר על גילאים יותר צעירים.....

 

[doroniz]

טיפולים אופנתיים

אם מסתכלים קצת על ההסטוריה של גישות טיפוליות באוטיסטים מגלים שבכל תקופה יש איזו אופנה חדשה ותמיד יהיו הוכחות ומחקרים שהיא השיטה האולטימטיבית. הורים ותיקים מאיתנו (שילדיהם בסביבות גיל 30+) מספרים על דה-לאקאטו או משהו כזה. זה היה בתקופה שסוף סוף הוציאו את האוטיזם מתחום מחלות הנפש והפסיקו לסמם אותם בתרופות אנטי-דיכאוניות. אח"כ באה תקופת options בארה"ב שהגיעה לכאן עם חנה אלונים (היא, ד"א, טוענת שמה שעושים במיפנה הוא לא שיטת options). היות והבן שלי בסה"כ בן 6 וחצי, כל זה מבחינתי היסטוריה שאיננה רלוונטית. כאשר אנחנו נכנסנו לתמונה (לפני 4 שנים בערך) האופנה היתה סקרטין. היום האופנה היא ABA ו/או לובאס. המשותף לכל האופנות הללו הוא טיפול אינטנסיבי בגילאים צעירים תוך התאמה לצורכי ויכולות הילד והמשפחה. תקנו אותי אם אני טועה, דורון.

 

[שיריתה המקורית]

מנהלת בית הספר שלנו היא אם לילד

אוטיסט בוגר. אני בטוחה שבתור אם לאוטיסט ובתור אדם מקצועי בתחום היא מכירה את כל השיטות כולן שהיו אופנתיות אז ועכשיו. מענין שהיא עצמה אינה דוגלת בשיטה מסוימת לגבי ביה"ס. מענין, אם היתה שיטה "מנצחת" אז היא לא היתה נוקטת בה ורק בה או שאתם חושבים שהעניינים הכספיים הם אלה שמונעים נקיטת שיטה זו או אחרת?

 

[נונינה]

הרבה שיטות להרבה סוגים של פדד

אני חושבת שכשיגלו את הסיבות הגורמות לתופעה שנקראת היום פדד יגלו בעצם שיש מספר גורמים שכל אחד מהם מתבטא בשטח באופן שונה. שונה גם בתגובה של הילד לסוג הטיפול. כיום כשהתופעה נקראת תסמונת - ז"א שהגורם לא ידוע, נגזר עלינו להתנסות ולנסות כדי להתאים את שיטת הטיפול לילד, ולדעתי זה מה שרובנו עושים.

 

[אסנת ברזילי]

במידה רבה כן ואין אפשרות לגמישות

המצב האידאלי שיוכלו להתאים לכל ילד את הגישה הנכונה באותה מסגרת אליה הוא הולך האידאל הזה לא ´קיים עדיין ואולי לא בשנים הקרובות אבל זו המגמה שחלק מההורים מנסים להביא למודעות אנשי מקצוע כאשר מדובר בילדים עם לקוייות שפה ותקשרות

 

[ברבורית1]

לגבי אופנות...

אנחנו ב"סיפור" כבר כמעט שנתיים. הבחירה בשיטה באה מהמקום של התאמה לילד ולא של אופנה ולשמחתי אכן "פגענו". לגבי גיל 8 אולי קצת מאוחר אך שוה להתיעץ אם אנשי מקצוע לדעתי עדין אפשר לרכוש בגיל כזה הרגלי למידה ולהתגבר על חלק מהפערים בהצלחה

 

[doroniz]

שיטה "מנצחת"

זאת בדיוק כוונתי - אין שיטה כזאת וצריך להתאים את הטיפול לילד. באופן עקרוני, בי"ס אסור לו לעבוד לפי שיטה מסוימת בגלל שזוהי מסגרת ממלכתית. מנהלת ביה"ס שלכם היא בעלת נסיון מקצועי ונסיון מהחיים הפרטיים ויש בכך יתרונות וחסרונות.

 

[ריקי 04]

ממש התאפקתי לא "לחנוק" את הכתבה...

מיפנה קיים בארץ כבר לא מעט שנים, מבוסס על שיטת "אופשן" שמקורה בבוסטון ארה"ב. 73% הצלחה??! במקרה אני שמעתי (ממקור ראשון) על ילד שטופל במיפנה, מטעמי "אי הוצאת לשון הרע" אני ממש מתאפקת לא לכתוב כאן מה שנאמר לי על מנהלת המכון. בכל מקרה הילד כבר גדול ובמצב מאד קשה. עוד ילד שאני יודעת עליו, בן 5 בערך - לא היתה שום התקדמות משמעותית בשלוש השנים האחרונות (וההורים התחילו לחשוב על ABA), ועל שתי התאומות מערוץ 1 - אתם יודעים... (וגם לגבי עדי, שכן התקדמה, עדיין בסוף הסרט אמא שלה מדברת על הוסטל, כי הילדה מאד רחוקה ממצב של עצמאות) רק לחשוב שלילדים האלו יש בעיית אמון??! שחרור מקיבעון מולד??! אולי נחזור ל"אמהות המקרר" של שנות החמישים (תמיד טוב שיש את מי להאשים...). ורק בשביל לאזן דברים, אני כן יודעת על ילד (היום כבר נער) שעבר טיפולי "אופשן" בבוסטון והיום בסדר גמור. אבל, וזאת השורה התחתונה, כשדיברנו עם האבא, שורה תחתונה מה הם עשו, אחרי חצי שנה, כשהם חזרו לארץ הם עשו בעצם כמעט בדיוק מה שאנחנו עושים (ואנחנו, רשמית לפחות, עושים ABA). אחרי החצי שנה הראשונה בארה"ב, פשוט ההורים עבדו איתו, המון ומאד אינטנסיבי. וזאת כנראה השורה התחתונה - אינטנסיביות, לגרות את הילד כל הזמן לתקשורת, לא להשאיר לו זמן להתנתק, לא להשאיר מקום ל"גירוי עצמי". לילדים האלה יש נזק נוירולוגי, בגילאים הקטנים כנראה אפשר , חלקית לפחות, לפתח אזורים אחרים במוח שיפצו על הפגועים. אצל חלק זה יעזור יותר, אצל חלק פחות. אין קסמים.

 

[doritmor]

שמעתי הרצאה של מנהלת מפנה

לפני כשנה באוניברסיטת בר-אילן. היא הביאה גם אמא לילד שדיברה קצת ומאוד ריגשה את השומעים והראתה סרט בו רואים את הילד בגיל שנתיים כשהובא למפנה לראשונה לאחר אבחון שהוא אוטיסט. האמא ספרה שהילד הולך כיום לבי"ס רגיל ומלווה בסייעת. האם מאוד מרוצה ומייחסת את ההתקדמות הגדולה לשיטת הטיפול. כמו שכתבתי, ההרצאה של האם מאוד ריגשה (היא ממש בכתה מהתרגשות במהלך ההרצאה וראו איך שהכל מציף חזרה את החוויות והקשיים שעברה - גם אני מאוד התרגשתי ובכיתי כי גם לי היתה הצפה דומה (למרות שאנחנו מטפלים בשיטות הכי קונבנציוליות שאפשר). מנהלת המכון, לעומת זאת, נשמעה מאוד "מסחרית" ואיך שהוא גרמה לי לדחיה שאפילו לא בררתי אפשרויות. באחת ההרצאות היתה גם מנהלת מכון בשיטת טומטיס בכפר-סבא. אז זה היה מאוד חדש בארץ. רציתי לדעת אם משהו בפורום מכיר או התנסה בשיטה הזו?