אוי... שכנים, שכנים

[גבעת שמואל]

אוי... שכנים, שכנים

זה קרה יום אחד. חזרתי מהעבודה או הלימודים לבית, נגשתי למעלית בכניסה, רגע לפני שאני לוחץ מישהי מהבנין מגיעה במהירות למעלית. בחורה צעירה עם מכנסיים אופנתיות, גופיה צמודה וכלב לבן קטנטן. ['הממ... תגידי, ליידי, זה כאב כשנפלת מגן עדן?'] אני לוחץ על הקומה שלי ומתברר שזאת גם הקומה שלה. היא מביטה בי בעיניים נוצצות משהו וחיוך מסתורי. ['מה את עושה היום בערב?'] המעלית עולה ומבטינו נפגשים מידי פעם. ['היום יהיה היום המאושר בחיי'] המעלית מגיעה לקומה. "אתה גר פה?" היא שואלת "כן" אני משיב. ['ואגב, אני פנוי'] "אפשר לשאול אותך משהו?" ['עד חצי המלכות, מלכתי'] "אתה שמת לי חרא של כלב מול הדלת?" שאלה

?????..... אז, לא חיוך מסתורי ולא תחילתה של רומנטיקה אלא תככים ומזימות בין אנשים הגרים באותו בנין האם גם אצלכם קיימות מריבות בין השכנים? האם זהו הכרח המציאות או שמא ישנן עוד אפשרויות?

 

[פלפל חריףף]

בבניין בו אני גר יש יחסי שכנות טובים

בבניין בו גרים הואי המצב פחות סימפטי, במיוחד משפחה אחת. אני חושב שהכל תלוי באנשים עצמם.

 

[מורן אחת]

אצלנו

יש אחלה יחסי שכנות... ! ברמת המשפחתיות אפילו!

 

[rigoletto111]

רגע, אז ניצלת את הסיטואציה להתחיל איתה?

 

[גבעת שמואל]

האמת היא שלא

המעלית הגיעה במהירות ליעדה ואנו פנינו לדירותינו אבל הכרתי כמה צעירות ונחמדות