יש לי רשימה שלמה של מאכלים של בשלניות המשפחה
מסבתא שלי מצד אבי למדתי להכין את הלאטקעס הכי נהדרות . היא היתה מכינה לנו שקדי מרק ביתיים לראש השנה (אין דבר כזה לקנות בשום מקום!) וקרעפלך ממולאים כבד לסעודה מפסקת של יום כיפור, חלה עם פרק וצימוקים לפורים ואיטריות כשרות למרק של פסח. אני זוכרת במיוחד שפעם היא הכינה רולדה של בשר בקר וחזה עוף והפרוסות היו נראות כמו שבלול של וניל ושוקולד. סבתי מצד אמי תמיד הכינה אוכל לגדוד של אנשים . היא היתה אלופה בדגים, בצימעס של גזר ושזיפים שחורים והכי הכי בפירושקעס (שזה דומה קצת לסמבוסק) ממולאים בכרוב מאודה. שכשהיא אפתה אותם ביום שישי כל הבית שלה היה נמלא ריח של גן עדן. הסבתא רבה שלי שגרה עד יומה האחרון בעפולה היתה שולחת לנו עם אגד חבילות טורט שקדים גבוה מאד לפורים. עד היום יש לי באף את זכרון הריח של העוגה כשהיינו פותחים את הקופסא. מחמותי למדתי להכין "צועני דפוק" זה צלי של פאלש-פילה שיוצא שחור וקצת חריף ,( פרוסות של הבשר דפוקות היטב עם פטיש שניצל ואז מניחים בסיר רחב שכבה של בצל מרוסק על זה שכבת פרוסות בשר על זה מפזרים פלפל שחור וחוזר חלילה ומסיימים בבצל. היות שהבשר מוכשר לא היה צריך להוסיף מלח מביאים לרתיחה ומבשלים על אש קטנה מאד במשך שעתיים. אחרי שעה מציצים ואם צריך מוסיפים חצי כוס מים). ובשבועות היא היתה מכינה לנו "טורוש גומבוץ" שזה כדורי גבינה מתוק-מלוח מבושלים , מגולגלים בפירורי לחם שטוגנו בחמאה ועם שמנת בצד ואבקת סוכר למי שרצה. אמא שלי היא בשלנית נפלאה ואופה נהדרת, היא יצירתית ולא מפחדת לנסות כל מיני מתכונים חדשים ומורכבים. אבל מצחיק שדווקא מאכל שזכור לי מהילדות היה סוג של חביתה-פשטידתית שהיא היתה מכינה לנו לפעמים לארוחת צהרים של יום שישי עשוייה ביצים, אצבעות תפוח אדמה מבושל וחתיכות נקניק וזה היה פריך מבחוץ וקצת רך מבפנים ואני הייתי מתה על זה. אומרים שאין הנחתום מעיד על עיסתו אבל הנכדים שלי אומרים לי "סבתא, על האוכל שלך אי אפשר להגיד שום דבר רע כי זה תמיד הכי טעים בעולם" . הם אוהבים שאני מכינה להם עוף בקוקה-קולה, כדורי בשר קטנטנים ברוטב עגבניות נמוחים בפה (מתכון של אחותי) פרחי כרובית מטוגנת, או כרובית בנוסח יווני (מתכון של אמא שלי) וסלט כרוב וגזר. הם גם אוהבים שאני מכינה להם ארוחת ערב הפתעה - שזה אומר שאני מפסלת להם ביצים קשות בכל מיני צורות (כבר שלחתי לכם פעם תמונות של עכבר, בית של גמדים, סירות , כדור פורח ) ועושה להם "ציור בצלחת". . הם מתאפקים לא להיכנס למטבח עד שאני אומרת שההפתעה מוכנה.(וגם זה, אגב, בא מאמא שלי. היא היתה עושה לנו מכוניות מירוץ ממלפפונים וגזרים, בובות עם קרינולינות של כרובית או כרוב פרצופי ליצן מכל מיני מרכיבים) וזה עבר בירושה גם לבת שלי הגדולה שגם היא עושה לילדים כל מיני ציורים בצלחת. הסבתא השנייה של הנכדים שלי היא עיראקית ולכן הם גם מתים על קיצ'רי וקובה ומחללה וארוחות בוקר של שבת שכוללות ביצים, בוריקס וחצילים כמיטב המסורת.