אוכל ...

[קליספרה]

רגע למה אשתו צריכה לדאוג לו? הוא נכה?

מי אמר שאשתו היא זאת שמבשלת בבית
עוד מעט תרצו שתרחוץ לו את הרגליים בכניסה הביתה
לא להאמין

 

[ayaht]

מה עושים? בעיקר כלום

אני יודעת איזה מבאס זה כשאוכל נשאר במקרר ונרקב..

את אמא שלי "חינכתי" לא להציף באוכל בצורה הזו.
לא פעם ולא פעמיים זרקתי גם קופסאות מלאות כולל הקופסא, כי אני לא מתכוונת לעמוד ולשטוף את כל הכלים הללו, במיוחד שלא חסרה לי עוד עבודה, לא חסר לי אוכל שהכנתי ושאני אוהבת והמקרר שלי זה לא פח זבל ל"חבלים".

היום היא כבר יודעת ומבינה, ואם בכל זאת היא מתעקשת, כי זה חזק ממנה, אז לפעמים היא נאלצת לקחת הביתה בחזרה, ובכל מקרה היא עברה לקופסאות חד פעמיות זולות...

פה לא מדובר באמא שלך.
אם אשתך נהנית מזה - שתאכל.
אני במקומך הייתי פשוט מבהירה לאשתך שאתה לא מעוניין באוכל הזה ויוצאת מהמשחק. לחלוטין.

לא אוכלת מזה, וגם לא מטפלת בכל העניין הנלווה - ריקון המקרר, שטיפת הסירים/הקופסאות, מתן תשובה לטלפונים מנג'סים בנוסח "היה טעים"? וכו'. וגם לא מדברת על זה יותר.

פשוט ככה.

 

[yeshpitaron]

באופן כללי הפתרון לטעמי, אם אשתך ובני ביתך

אוהבים אז תניח לזה. אם לא אוהבים, כפי שהציעו תיקחו (או תסרבו) ותזרקו לפח אחרי הגב אם לא בא לכם להעליב אבל לכותב יש נקודה אנושית אחרת שרצה להבהיר לדעתי, חוסר תשומת הלב מחמותו. אם החמות יודעת שיש אוכל שאינו אוהב והיא מכינה רק מה שבני הבית האחרים אוהבים, זה חוסר אכפתיות, זלזול וזה מעליב ומרגיז. לא משנה אם אשתך מבשלת או אם אתה. הרגשה של חוסר הערכה מצד החמות.
&nbsp
אני למשל כפי שציינתי לא פעם בחיים לא נתתי משהו לבן שלי שרק הוא אוהב ולא צרפתי משהו לכלתי שרק היא אהבה. אם שניהם אוהבים יופי אבל מעולם לא עשיתי מחווה לבן בלי מחווה לכלה באותה עת.
&nbsp
שמעתי כלות (ולא פעם) שמלינות על חמותן שנותנת רק לנכדים ולבן.
&nbsp
אז כאמור, הנקודה היא, למה את לא סופרת אותי????

 

[ayaht]

מקווה שברור לך ולכולנו שזה לא רק טוב לב טהור

יש פה הרבה אינטרסים חבויים.
נסיון לסמן טריטוריה.
רצון להישאר רלוונטית.
להפוך את הזוגיות לחמולה, שבה האמא עדיין מנהלת את העיניינים כי היא עדיין שולטת במה יאכלו כולם וככה היא מרגישה שזקוקים לה ותלויים בה.

אז.. עדיף לתת לחמות לדמיין מה שבא לה ולא להכנס איתה לעימות גלוי על העניין ופשוט לתת לבת שלה להתמודד עם ההשלכות.
או שיימאס לה לזרוק אוכל לפח ולנקות כמות כפולה של סירים, או שתמשיך להנות מהאוכל וזה יבוא על חשבון מערכת היחסים עם הבעל (גברים הם לא פראיירים. הם פשוט ימצאו את האושר שלהם מחוץ לבית).
בגלל זה ייעצתי לפונה לא לעשות עם זה כלום.

אם הוא אוהב לאכול משהו אחר - שידאג להכין מאכלים לפי טעמו.
לכולם.

אם לאשתו חשוב שתהיה ארוחה משפחתית יחד איתו, שתדאג שהוא או היא יכינו משהו וישבו לאכול יחד.

אין ספק שהחמות במקרה הזה עלולה לקלקל את הזוגיות, ואולי כבר הצליחה.
מה אכפת לה?
הרי אם בתה תתגרש ותשוב לחיות איתה, היא רק תרוויח.

הבת לא פועלת בחוכמה בכך שהיא לא שמה גבולות לאמה.
לא לוקחת עצמאות ואחריות לידיים ומעדיפה להשאר "הילדה של אמא".
אולי זה יעלה לה במחיר הנישואין.

 

[הייתיאביבקיץ]

גם אני רואה את זה ככה. זה לא בהכרח רוע.

אבל זה כן רצון להיות בשליטה, או לפחות מעורבת. חוסר יכולת לתפוס מרחק. סוג של חוסר גבולות.

אני לא מסכימה עם ההצעה לא לעשות כלום ולתת לרעייתו להתבשל עם זה.
כי לפעמים מצבים כאלה עלולים להקצין, ועדיף לתקן אותם כשעוד אפשר.

 

[ayaht]

את צודקת.

אני לא יודעת אם ואיך הרעייה מגיבה לזה.
אם זה מפריע לה כמו שזה מפריע לו, אז אפשר לתמוך בה ולשים גבולות יחד.

אם לה לא מפריע והיא מסרבת להבין מה בעייתי פה.. אז מפה מתחילה הבעיה האמיתית.. וזו כבר בעיה בזוגיות.

 

[yeshpitaron]

ממרומי גילי אני מפרשת כמעט כל טובה כסימון וכנראה

זו האנושיות. גם לידת ילדים זו כוונה מסוימת של אנוכיות אבל בריאה כך גם כשאדם עושה טוב או טובה וזה משרת את שני הצדדים למה לא??? מה שכן אם שני הצדדים מרוצים, אין כלום רע בלעשות משהו למישהו.
&nbsp
אם אפשר לדבר ולהגיד לבת, או לאם ולפתור אז למה לא? אולי זה ייפתר על ידי שיחה אחת או משפט אחד קטן?

 

[yeshpitaron]

אני הייתי אומרת מפורשות לחמותי. הכי טוב

לדבר פתוח. "כשאני חוזר רעב מן העבודה ועייף ופותח את המקרר לראות אם יש אוכל והוא מפוצץ סירים ושום דבר שאני לא אוהב ואת יודעת את זה, מעליב". האמת? למה שאישתך תבשל אם כך? הרי יש לה ולילדיה אוכל. למי אכפת מהשאר...זה עלול לגרום לזה.

 

[הייתיאביבקיץ]

״אל תבשלי לאשתי, כי בגללך היא לא מבשלת לי״?

אם האישה שמחה שאימה פותרת אותה מהצורך לבשל, אז להגיד לחותנת ״אל תבשלי לה, כדי שהיא תיאלץ לבשל לי״ זו אחת התגובות היותר אגואיסטיות שיש.

האיש יכול

1. ללמוד לבשל
2. לקנות אוכל מוכן
3. אם הוא נורא עסוק ורעייתו פנויה, להגיד לה ״אשתי היקרה. את מוכנה להכין עבורי אוכל שאני אוהב?״
4. לאכול אוכל שהוא פחות אוהב. הוא יתרגל.

 

[yeshpitaron]

אם הגבר הזה התלונן כפי הנראה שיש שם בעיה.

חמות שיש לה ראייה רחבה וכלום לא מכוון, או אחת שכל כוונותיה לעזור כי למשל הבעל עובד מאוד קשה ולחוץ ולא יודע או לא מספיק לבשל, תעשה עוד צעד קטן לזוגיות שלהם (לחשוב לעומק שזה משפיע...) ולמחווה הזו שלה ותכין משהו שגם הבעל אוכל.
&nbsp
כל בעיה ניתן לפתור, בוודאי כשמדובר באוכל אבל גם אותי היה מעליב אם באופן גורף גם שאני אוהבת ויודעת מאוד לבשל רואה שבעלי מביא מטעמים שאינני אוהבת או יכולה לאכול וכולם כן והיא לא מעניין לה העיקר שהבן שלה נהנה מזה. (אפילו חמותי בעלת הדעות הקדומות והמבוגרת לא פסחה עלי למרות שהייתי הכלה הכי רחוקה. תמיד הכינה משהו לצד מה ששלחה לבן שלה. אולי מכאן גם אני עושה את זה. ההרגשה אחרת..חושבים, מתחשבים או מעריכים אותי).
&nbsp
1. אם בעל עובד קשה מאוד מבוקר עד ליל (הייטק למשל) וחוזר מת מעייפות ובמקום להיות עם הילדים לפני שינה או אישה. במקום לאכול ארוחת ערב יחד בראש שקט צריך ללמוד לבשל כי חמותו אנוכית, עדין לא תקין.
&nbsp
2. לא מדובר על יכולת לקנות אוכל מוכן ואיך נראה לך שאישתו תאכל אוכל ביתי של אימא ואולי גם הילדים והבעל מוכן כי אישתו פטורה. (אם התלונן כפי הנראה כשאימא מכינה אין אוכל בבית לבעל).
&nbsp
3. אולי אמר והצהירה שלא בא לה ולא אוהבת?
&nbsp
4. כמעט אף אחד לא התרגל לאכול בשר אם הוא צמחוני. אף אחד לא אוכל סוכר אם הוא גבולי. אף אחד לא אוכל משהו שהגוף שלו או הרצון שלו דוחה ובכלל, למה לכפות על גופנו אוכל שאיננו אוהבים אם אפשר לפתור בבקשה קטנה אחת?
&nbsp
לא אמרתי שיבקש לא לבשל לאישה אבל אני כן חושבת שיש מקום להגיד לחמות או שהבת תגיד לאימה "אימא, תכיני משהו גם עבור בעלי. או ישירות לחמות אפילו בהומור: "היי, למה לא מכינים גם לי מה שאני אוהב?"
&nbsp
מי שאגואיסט כאן לדעתי זו האישה או החמות שלא דופקות חשבון לבעל/חתן...
&nbsp
אותי בכל אופן היה מעליב אם חמותי לא הייתה סופרת אותי...לי זה לא קרה ולמדתי ממנה...(אגב עד היום אימי יכולה לתת לי קופסא ולהגיד לי, קחי לבעלך. הוא אוהב...)
&nbsp

 

[yeshpitaron]

אגב, בתגובה שלי מתייחסת לעניין של להגיד לאישה או

לחמות אבל לא בהכרח כפי שכתבתי. יש דרכים שונות לומר. כן, אם איש מהם לא מבין שגם הוא חיי במשפחה, יש דרכים לומר כי אם האימא מביאה אוכל ולאישה יש זמן פנוי יותר מלבעל וזה מונע ממנה לבשל-זו תעודת עניות לשתיהן.

 

[הייתיאביבקיץ]

לא נראה לי שהוא מעוניין באוכל של חמותו...

היא מעצבנת אותו
היא משתלטת להם על החיים
כשהוא פותח את המקרר הוא מקבל תזכורת מתמשכת לכמה היא נדחפת להם לחיים

הוא לא רוצה לבקש ממנה אוכל. הוא לא רוצה לשוחח איתה על מה הוא אוהב ומה הוא לא אוהב.

הוא רוצה שהיא תצא להם מהחיים. ומהמקרר.

 

[yeshpitaron]

אז אולי זו באמת בעיה אחרת שאינה אוכל...ניסיתי לתת את

דעתי מהצד שלי...

 

[פרפרי אהבה]

מוכר לי אבל מהצד של אמא שלי

עברנו לחו"ל וזה הסתדר

וברצינות... פשוט לומר שיש לכם הרבה אוכל שהכנתם ואין צורך אבל תודה.
&nbsp
אני למדתי שזו פשוט הדרך של ההורים להרגיש חלק מהחיים של ילדיהם הבוגרים. אצל אמא שלי זה התבטא גם בלעשות קניות עבורי אבל היא הייתה קונה תמיד מוצרים שאני לא משתמשת בהם ובסוף הייתה לנו שיחה שהודיתי לה מאוד ואמרתי שמעריכה מאוד את הרצון לעזור אבל אני לא משתמשת במוצרים האלה וחבל על הכסף שהיא מוציאה על זה.
&nbsp
&nbsp

 

[danakama10]

קונים מקרר קטן

ובו שמים בנפרד את האוכל שהיא שולחת. ואני רצינית לחלוטין.

 

[ביזיון ברשת]

תאכל משהו אחר

מה זה השטויות האלה?
היא לא השפית הפרטית שלך. שולחת אליכם אוכל זה אומר שהיא עושה טובה ומנסה להקל על הבת שלה.
אם אתה לא אוהב את מה שהיא מבשלת - תכין לעצמך משהו!

 

[סיגלית 2014]

אני חושבת שאתה מפונק

גם לי יש מערכת יחסים לא משהו עם החמות שלי, לא חמה במיוחד.
חמתי לא בשלנית, אבל כשהיא מכינה משהו ושולחת, אני בטוחה שהיא לא חושבת עלי ואני לא מצפה שתעשה את זה. היא מכינה לבן שלה ולנכדות שלה! ואני מפרגנת, שיהיה להם לבריאות! באמת.
אני לא חושבת שאני צריכה לזרוק אלא אם בעלי חושב כך (אם נשאר משהו). אבל לגבי העניין האם לאכול או לא, אני מודה, אני לא נוגעת באוכל (גם אם הוא טעים עפ"י הטועמים). ומה שמניע אותי להתנהג כך (למרות שזה טפשי ולא הגיוני, כי הרי אני יכולה לאכול או לא וזה לא ישנה לאף אחד) זה רגש, נטו!
יכול מאד להיות שיש עוד דברים נסתרים שאתה לא כותב אבל ממה שכתבת, לדעתי, העצבים שלך לא נובעים מהאוכל שאתה לא אוהב, אלא ממערכת היחסים ה"לא משהו" שיש לך עם חמתך והאוכל שלה שנמצא במקרר שלך מחרפן אותך.
לדעתי, אתה לא צריך לשבור את הראש מה עושים, או לקטר, או לצפות שתכין משהו בשבילך (כמו שפירשו כאן, כל אחד והפרשנות שלו) אחרת היא לא מכבדת אותך.
אתה צריך להניח לעניין האוכל ואם היחסים עם חמתך באמת חשובים לך, לעשות משהו בנידון.

 

[קליספרה]

הכי קיטור אוי אוי אוי שיש

מה לעשות? תתבגר ותפסיק להתנהג כמו תינוק
אפשר לחשוב

 

[מיקהפ]

קח אקמול.

ואחר כך, שב וחשוב,
זה לא האוכל,
מה זה?
הרבה אפשרויות שמתחילות בך.

 

[רחליקה האחת]

אחחחח כמה אני מבינה אותך !

מכניסים לך מתחת לחגורה במתיקות ונחמדות- אם אתה מתרעם- מיתממים - יורים עליך שאתה כפוי טובה ואתה נכנס ללופ בלתי אפשרי.

וואלה, מבינה לליבך!

זה מזכיר לי מצב שבו מתבדחים על חשבון אדם מסוים במטרה להעליב אותו ואם הוא נעלב מאשימים אותו שהוא חסר חוש הומור...

עצתי: תשאיר את האוכל שלה במקרר ותדגיש באוזניה בכל פעם שהיא באה כמה האוכל שמוכן ע"י X ערב לחיכך.

למשל: כמה אנ י אוהב ונהנה מהאוכל של... ככה אתה לא מעליב אותה במישרין כי לא ביקרת את האוכל שלה ; ובמקביל המחשת לה את חוסר שביעות הרצון שלך מהעניין.

לו מערכת היחסים בינכם היתה תקינה = הייתי מגיבה אחרת

שבת שלום
רחל