אולי במקום לריב תצחקו קצת?
מסיפורי בת-ים
(יש לקרוא עם דגש על ה"בת") והפעם ילדים, על חוויות מערב ממוצע בקניון בת-ים.. הלכתי הערב לקניון (וקניתי בגדים בחנות צרפתית, עם מוכר צרפתי, וזקן צרפתי, ומבטא צרפתי וחוצמיזה הוא גם היה חמוד
, אבל זה כבר לא קשור לעניין
) ובזמן שחיכיתי למעלית, קלטתי בעיני סצינה מעניינת. יותר נכון, האוזניים קלטו קודם. "ס-ליחה?!" אמרה הפריחה לשומר הגדול והרשע. "למה מי אתה שאתה תבדוק אותי?! הא?! למה מי אתה ?!?!" (~יש לקרוא בצעקות, תוך הנעת היד בתנועות סיבוביות ומאימות~). ראתה האתי כי סצינה משעשעת עומדת להתחיל, ונשארה במקומה, צופה באירוע. אמר השומר משהו בשקט, ושוב כעסה הפרחה. "לך לך לך ירוסי מסריח למה מי אתה חושב שאתה?!" (~שוב ההערה ממקודם~). צחקה האתי, ושמעה את הפרחה אומרת: "אל תגע בי יבן בן בן בן בן זונה!" כעסה הפרחה בת ה20 ומשהו עם שני ילדים קטנים, בעטה בכוח בכיסא המסכן והעיפה אותו ובכך נתנה דוגמא חינוכית לילדיה. צחקה שוב האתי, והמשיכה להאזין לשיחה שלא התפתחה הרבה - "כוס אמאמאמאמאמק יבן בן בן זונה! אל תגע בי!!!" צעקה שוב הפרחה, ואתי המשיכה לצחוק. הלך השומר השני לקרוא לעזרה ולהחליט מה לעשות בפרחה הגיבורה, בעוד השומר הגדול והרשע הראשון העז לבקש מהפרחה לעזוב את הקניון. "למה מי אתה שאתה תגיד לי לאן ללכת?!?!??!" צעקה הפרחה. הגיע עוד שומר גדול ורשע, ושני השומרים הגדולים והרעים גירשו את הפרחה מהקניון, ואתי המשיכה לצחוק.. מוסר השכל: ילא ילא מזה הליפה הזאת?! (Don't ask
)
