אולי יש למישהי רעיון? (ארוך מאוד)
אני מאמינה שזה המקום, למרות שעוד לא עלו שאלות מסוג זה עד כה. אני כמובן אתייעץ גם כן עם הצוות הייעוצי אצלי בבית ספר, אבל אני אשמח לדעת מה אתן חושבות. אני עובדת עם ילדים אוטיסטים בני 8-11, עם פיגור בינוני עד קשה. יש לי תלמיד בכיתה עם צורך בקבלת תשומת לב גדולה במיוחד, ועל מנת לקבל זאת, הוא נהג (בשנים קודמות, ובתחילת השנה), לעשות כל מיני דברים לא מקובלים (כמו להרביץ, להשתין על הרצפה, לזרוק חפצים וכו´...). הפעלנו תכנית התנהגותית מובנית מאוד, עבדנו עם סטופר, וכל 2 דקות שבהן הוא התנהג טוב הוא קיבל חיזוק מילולי + מוחשי כלשהו (במבה, ביסלי...), וכך קיבל תשומת לב חיובית על התנהגות חיובית. במקביל, כשחזר להתנהגויות הלא מקובלות, התעלמנו ממנו לגמרי, וברגע שהיתה שיניונת של התנהגות רגועה, ניסינו לשחק איתו וכו´ כדי להחזיר אותו למסלול הרגוע יותר. התכנית הופעלה רק בזמני מעברים - כי לרוב, בפעילויות עצמן הוא רגוע יותר,ומקבל חיזוקים על ביצוע מטלות. כשהתחלנו את התכנית, עשינו מעקב. בלי תכנית, ההתנהגויות הלא מקובלות, היו 85% מהזמן, עם התכנית, הגענו תוך שבועיים ל15% מהזמן. בזמן האחרון, יש רגרסיה פתאומית בהתנהגות שלו (כבר 4 ימים), והוא חזר לאותה התנהגות מאותה תכיפות מתחילת השנה. ייתכן שהעובדה שקיבלנו תלמיד חדש בכיתה משפיעה - אך, גם כשהתלמיד לא נמצא, הוא ממשיך. האמת היא שזאת קצת "סטירת לחי", אחרי תקופה כל כך ארוכה שבה הוא היה ממש רגוע (בחודשים האחרונים, ההתנהגויות הלא מקובלות ירדו ל5%), וזה תופס אותנו בסוף השנה, כשכל הצוות כולו כבר מותש ושחוק, וחוץ מהתסכול לראות אותו שוב כך - אני מרגישה שלכולנו בכיתה מתחיל להיות קשה לספוג מכות בלי סוף ולהתעלם. למזלנו, הוא לרוב, לא פוגע בתלמידים האחרים. אני אשמח לכל עצה, לכל מחשבה על התכנית, לכל רעיון. תודה לכולן ושבת שלום!
אני מאמינה שזה המקום, למרות שעוד לא עלו שאלות מסוג זה עד כה. אני כמובן אתייעץ גם כן עם הצוות הייעוצי אצלי בבית ספר, אבל אני אשמח לדעת מה אתן חושבות. אני עובדת עם ילדים אוטיסטים בני 8-11, עם פיגור בינוני עד קשה. יש לי תלמיד בכיתה עם צורך בקבלת תשומת לב גדולה במיוחד, ועל מנת לקבל זאת, הוא נהג (בשנים קודמות, ובתחילת השנה), לעשות כל מיני דברים לא מקובלים (כמו להרביץ, להשתין על הרצפה, לזרוק חפצים וכו´...). הפעלנו תכנית התנהגותית מובנית מאוד, עבדנו עם סטופר, וכל 2 דקות שבהן הוא התנהג טוב הוא קיבל חיזוק מילולי + מוחשי כלשהו (במבה, ביסלי...), וכך קיבל תשומת לב חיובית על התנהגות חיובית. במקביל, כשחזר להתנהגויות הלא מקובלות, התעלמנו ממנו לגמרי, וברגע שהיתה שיניונת של התנהגות רגועה, ניסינו לשחק איתו וכו´ כדי להחזיר אותו למסלול הרגוע יותר. התכנית הופעלה רק בזמני מעברים - כי לרוב, בפעילויות עצמן הוא רגוע יותר,ומקבל חיזוקים על ביצוע מטלות. כשהתחלנו את התכנית, עשינו מעקב. בלי תכנית, ההתנהגויות הלא מקובלות, היו 85% מהזמן, עם התכנית, הגענו תוך שבועיים ל15% מהזמן. בזמן האחרון, יש רגרסיה פתאומית בהתנהגות שלו (כבר 4 ימים), והוא חזר לאותה התנהגות מאותה תכיפות מתחילת השנה. ייתכן שהעובדה שקיבלנו תלמיד חדש בכיתה משפיעה - אך, גם כשהתלמיד לא נמצא, הוא ממשיך. האמת היא שזאת קצת "סטירת לחי", אחרי תקופה כל כך ארוכה שבה הוא היה ממש רגוע (בחודשים האחרונים, ההתנהגויות הלא מקובלות ירדו ל5%), וזה תופס אותנו בסוף השנה, כשכל הצוות כולו כבר מותש ושחוק, וחוץ מהתסכול לראות אותו שוב כך - אני מרגישה שלכולנו בכיתה מתחיל להיות קשה לספוג מכות בלי סוף ולהתעלם. למזלנו, הוא לרוב, לא פוגע בתלמידים האחרים. אני אשמח לכל עצה, לכל מחשבה על התכנית, לכל רעיון. תודה לכולן ושבת שלום!
