הנה זה... (מועתק)
אמונה ולא רק אימון היא מילת המפתח - לדעתי כמובן... לכל אחד מאיתנו דעותיו, ידיעותיו, מחשבותיו ו...... אמונתו אמונה היא מעין חזון פרטי של כל אחד אצלי למשל, כאשר תחושות ליבי ממלאות אותי אמונה בדבר כלשהו הוא זורם ומתהווה. אני לא אומרת סתם מילים ריקות מתוכן... הרי לכם דוגמא: סייחה שלי הקטנה (בת 16 התינוקת...) היא ילדת ליקויי למידה ברמות גבוהות מאוד. כל מי שבדק אותה לאורך שנות חייה הראשונות, לא "ניבא" לה עתיד מזהיר... לא תדע לקרוא, לא תצליח ללמוד חשבון ועוד ועוד, מיני נבואות שחורות שהורים לא ישנים בגללם ימים, שבועות ואף יותר זה. כך היה אצלי... אך אני אמא לוחמנית - לא וויתרתי ומילאתי את ליבה של סייחתי באמונה שאם תרצה תצליח. וכך הוא!!! הילדה שלי לומדת היום, קוראת, כותבת עושה דברים שלא חלמנו שתעשה, יש לה מלאן חלפים חברים/חברות, היא פעילה ותוססת... ללא אמונה, לא היתה מגיעה לאן שהיא היום. כך גם אנחנו, מעבר ליומיום השוחק, המעייף, השגרתי ולעיתים המשעמם, יש לנו דברים שביחד, כאלה שהם רק שלנו ושל בן זוגנו שבגללו - התאהבנו, בגללו רצינו להיות יחד ובחרנו להמשיך. הם העננה הזאת שמרחפת מעלינו האמונה שלנו. זאת שבזכותה יש לנו - כל בוקר כאשר מתעוררים יחד, חיוך על השפתיים, במשך היום יש כל הזמן מין שיר קטן בלב, כזה שמזמר לנו שאנו אהובים ורצויים. כל מיני כאלה תחושות ומסרים שהם רק של שנינו ואף אחד לא יקח לנו אותם. כל אחד צריך שתהיה לו אמונה... יום טוב לכולם שלכם
לגבי חיוך,אני בהחלט מסכימה איתך שיכול לעשות טוב,אבל לצערי
אני כבר מזמן לא מצליחה לחייך לכיוון.....
