אולי משתתפי הפורום יספרו קצת על
- פותח הנושא משוש30
- פורסם בתאריך
מה זה "הכנסיות של אנטוניו ברלוצי"??
(אני מקווה שאת כבר לא כועסת עלי...
) ולמרות שאני לא מאנשי הגיאוגרפיה ההיסטורית, אני בהחלט מודע וחש כבוד והערכה להיסטוריה! חוץ מזה - תמיד שמח להרחיב את השכלתי הדלה... אז, אולי, במחווה של שלום ופיוס, תוכלי להסביר ולהאיר מעט את עיני ועיני הפורום בנושא המחקר שלך
תודה, כפרה!
(אני מקווה שאת כבר לא כועסת עלי...
אני בכלל לא כועסת ../images/Emo24.gif
אם כבר אז על עצמי על חוסר הבנה של ציניות (מצטערת זה לא יקרה יותר, כנראה היה יום רע...
). ברלוצי היה אדריכל איטלקי שבתקופה הבריטית בנה את הכנסיות החשובות ביותר של הכנסייה הקתולית בארץ כגון כנסיית הביקור, גת שמנים, הר תבור, הר האושר וכד' (ואפילו עשה תוכנית לכנסיית קבר חדשה שאמורה היתה להיבנות אחרי הרס הכנסייה העתיקה
...שכמובן לא יצאה לפועל). בעיקרון אני עוסקת בניצור הנוף על ידי הפרנציסקנים בתקופה הבריטית והשפעות פוליטיות (כולל פוליטיקה פנים כנסייתית) על הבנייה הכנסייתית. במאסטר אני כותבת על כנסיית הבשורה בנצרת שמהווה את סוף עידן הבנייה המונומנטאלית הפרנציסקנית בארץ. הכנסייה תוכננה על ידי ברלוצי במשך שנים רבות ובסופו של דבר נבניתה על ידי אדריכל איטלקי אחר -מוציו. והסיבות לכך מרתקות בהרבה מסוגיות ארכיטקטוניות גרידה. אם אני אחליט להמשיך לדוקטורט (ואני מאד מתלבטת עכשיו) אני אטפל בשאר הכנסיות של ברלוצי. זהו סליחה שנסחפתי קצת בהסבר...
אם כבר אז על עצמי על חוסר הבנה של ציניות (מצטערת זה לא יקרה יותר, כנראה היה יום רע...
למען הסר ספק הכנסיות של ברלוצי נבנו
על גבי כנסיות קדומות מתקופה ביזאנטית או צלבנית ולעיתים על גבי שתי שכבות של כנסיות משתי התקופות גם יחד...אחד הדברים המעניינים ביותר הוא שבמאה ה-19 בסוף התקופה העותמאנית מעצמות אירופאיות רבות בנו כנסיות בארץ הקודש וניסו להשיג השגים פוליטיים באמצעות הדת. לאחר שבריטניה קיבלה את המנדט על הארץ, בעקבות זאת, ובעקבות מלחמת העולם הראשונה הפסיקה הבנייה הנוצרית המאסיבית שאפיינה את התקופה הקודמת והיחידים שפרחו לפתע היו הקתולים, ובעיקר הפרנציסקנים. מצד שני הכנסיות שהם בנו יחסית לכנסיות בעולם הנוצרי (בעיקר באירופה אבל גם במקומות אחרים) קטנות ולא מרשימות למרות שמדובר בארץ הקודש ובמקומות המקודשים קדושה ראושנית לנצרות. הסיבות לבנייה דווקא בתקופה זו וגם לכך שהכנסיות שנבנו לא היו גדולות ומרשימות נעוצות בגורמים רבים ביניהם חלון הזדמנויות שנפתח בפני הקתולים בתקופה הבריטית, שאיפות לאומיות של איטליה ושל הותיקן בארץ הקודש,מאבקים לאומיים בין ספרדים איטלקים וצרפתים בין היתר בתוך הקוסטודיה הפרנציסקנית, מאבקים פנים קתוליים בין גורמים בותיקן, מתחים דתיים בין הכנסייה הקתולית המזרחית והמערבית ובין הזרמים הקתוליים לזרמים נוצרים אחרים וכד' וכד' כל המאבקים האלו והשאיפות הלאומיות השפיעו ישירות על עצם הבנייה הכנסייתית בארץ ישראל ועל דרכי הבנייה. מה שאני מנסה להגיד שהבנייה הכנסייתית בתקופה זו שעיצבה את הנוף הארץ ישראלי כפי שאנחנו מכירים כיום (הרי אי אפשר לתאר את ישראל בלי הכנסייה על הר תבור או גת שמנים שהפכו לציוני דרך) הושפעה לא רק ממניעים דתיים ומתחרות בין עדתית אלה מסיבות פוליטיות מגוונות ומתפיסות של ארץ הקודש על ידי זרמים שונים בכנסייה הקתולית. כך שבעצם זה נושא רחב ומרתק שבמסגרת עבודת המאסטר אני לא יכולה לגעת בכל האספקטים שלו. אני נוגעת בחלק מהגורמים בעבודת המאסטר על כנסיית הבשורה ומתווה כיוונים למחקר עתידי אם יבוא יום ואני אשלים אותו.
על גבי כנסיות קדומות מתקופה ביזאנטית או צלבנית ולעיתים על גבי שתי שכבות של כנסיות משתי התקופות גם יחד...אחד הדברים המעניינים ביותר הוא שבמאה ה-19 בסוף התקופה העותמאנית מעצמות אירופאיות רבות בנו כנסיות בארץ הקודש וניסו להשיג השגים פוליטיים באמצעות הדת. לאחר שבריטניה קיבלה את המנדט על הארץ, בעקבות זאת, ובעקבות מלחמת העולם הראשונה הפסיקה הבנייה הנוצרית המאסיבית שאפיינה את התקופה הקודמת והיחידים שפרחו לפתע היו הקתולים, ובעיקר הפרנציסקנים. מצד שני הכנסיות שהם בנו יחסית לכנסיות בעולם הנוצרי (בעיקר באירופה אבל גם במקומות אחרים) קטנות ולא מרשימות למרות שמדובר בארץ הקודש ובמקומות המקודשים קדושה ראושנית לנצרות. הסיבות לבנייה דווקא בתקופה זו וגם לכך שהכנסיות שנבנו לא היו גדולות ומרשימות נעוצות בגורמים רבים ביניהם חלון הזדמנויות שנפתח בפני הקתולים בתקופה הבריטית, שאיפות לאומיות של איטליה ושל הותיקן בארץ הקודש,מאבקים לאומיים בין ספרדים איטלקים וצרפתים בין היתר בתוך הקוסטודיה הפרנציסקנית, מאבקים פנים קתוליים בין גורמים בותיקן, מתחים דתיים בין הכנסייה הקתולית המזרחית והמערבית ובין הזרמים הקתוליים לזרמים נוצרים אחרים וכד' וכד' כל המאבקים האלו והשאיפות הלאומיות השפיעו ישירות על עצם הבנייה הכנסייתית בארץ ישראל ועל דרכי הבנייה. מה שאני מנסה להגיד שהבנייה הכנסייתית בתקופה זו שעיצבה את הנוף הארץ ישראלי כפי שאנחנו מכירים כיום (הרי אי אפשר לתאר את ישראל בלי הכנסייה על הר תבור או גת שמנים שהפכו לציוני דרך) הושפעה לא רק ממניעים דתיים ומתחרות בין עדתית אלה מסיבות פוליטיות מגוונות ומתפיסות של ארץ הקודש על ידי זרמים שונים בכנסייה הקתולית. כך שבעצם זה נושא רחב ומרתק שבמסגרת עבודת המאסטר אני לא יכולה לגעת בכל האספקטים שלו. אני נוגעת בחלק מהגורמים בעבודת המאסטר על כנסיית הבשורה ומתווה כיוונים למחקר עתידי אם יבוא יום ואני אשלים אותו.
השפעות על נוף הארץ...
השאלה שמעניינת אותי, היא האם וכיצד היתה לבניה (ואחיזה) זו השפעה גם על המרחב שמעבר ל"מגרש הבניה" הספציפי (למשל: יחסי הדדיות והשפעה על המרחב בכללותו). ידוע לי , כמובן, על רכישות הקרקע שבוצעו ע"י הכנסיה, אבל: האם וכיצד היתה לכנסיה השפעה נוספת (למשל: סיגנון הבניה היהודי-ישראלי-מערבי השפיע רבות הן על הארכיטקטורה והן על שאר מאפייני הבניה והמגורים המגזר הערבי. האם לכניסה לפעליה היו השפעות דומות??).
השאלה שמעניינת אותי, היא האם וכיצד היתה לבניה (ואחיזה) זו השפעה גם על המרחב שמעבר ל"מגרש הבניה" הספציפי (למשל: יחסי הדדיות והשפעה על המרחב בכללותו). ידוע לי , כמובן, על רכישות הקרקע שבוצעו ע"י הכנסיה, אבל: האם וכיצד היתה לכנסיה השפעה נוספת (למשל: סיגנון הבניה היהודי-ישראלי-מערבי השפיע רבות הן על הארכיטקטורה והן על שאר מאפייני הבניה והמגורים המגזר הערבי. האם לכניסה לפעליה היו השפעות דומות??).
טוב ראשית אני חולקת על כך שקיים
סגנון בנייה יהודי- ישראלי, לגבי מערבי זה משהו אחר. אם אתה טוען שהוא קיים תצטרך לתת לי דוגמא למה אתה מתכוון... לגבי הכנסיות או הבנייה הכנסייתית בכלל והשפעתה על הסובב זו שאלה מעניינת. אני לא בוחנת את השאלה הזו השאלה שלי היא הפוכה: אילו גורמים השפיעו על הבנייה הכנסייתית ועיצבו אותה. אינטואיטיבית הייתי אומרת שאין השפעה גדולה אם בכלל של הכנסייה על הארכיטקטורה המקומית אבל כמובן הייתה השפעה על האוכלוסיה המקומית (הערבית בעיקר, אבל לא רק), מבחינת איכות החיים בריאות חינוך וכד' לא כל כך באמצעות בניית הכנסיות במקומות הקדושים כי אם על ידי מיסיונים, בעיקר המיסיונים הפרוטסטנטיים במאה ה-19אבל גם אחרים. מקווה שזה עונה פחות או יותר על השאלה שלך.
סגנון בנייה יהודי- ישראלי, לגבי מערבי זה משהו אחר. אם אתה טוען שהוא קיים תצטרך לתת לי דוגמא למה אתה מתכוון... לגבי הכנסיות או הבנייה הכנסייתית בכלל והשפעתה על הסובב זו שאלה מעניינת. אני לא בוחנת את השאלה הזו השאלה שלי היא הפוכה: אילו גורמים השפיעו על הבנייה הכנסייתית ועיצבו אותה. אינטואיטיבית הייתי אומרת שאין השפעה גדולה אם בכלל של הכנסייה על הארכיטקטורה המקומית אבל כמובן הייתה השפעה על האוכלוסיה המקומית (הערבית בעיקר, אבל לא רק), מבחינת איכות החיים בריאות חינוך וכד' לא כל כך באמצעות בניית הכנסיות במקומות הקדושים כי אם על ידי מיסיונים, בעיקר המיסיונים הפרוטסטנטיים במאה ה-19אבל גם אחרים. מקווה שזה עונה פחות או יותר על השאלה שלך.
סגנון בניה יהודי-ישראלי
1. אני לא אדריכל (כמובן), אבל "די מעורה" בתחום הנ"ל... 2. אכן, הנושא (סגנון בניה יהודי-ישראלי) "די נתון בוויכוח", אבל אני נוטה לצד אלו שכן מזהים דאם מאפיין מסויים. 3. הדגם אותו אני נוטה לאפיין כ-"סגנון ייחודי", הנו למעשה מין "שעטנז" של הסגנון המערבי עם המזרחי ועוד דברים... (אגב, גם במערב "הקלאסי" ניתן למצוא מבנים מאוד מפוארים ו"קלאסיים", שניכרת בהן האדריכלות ה-"אוריינטאלית-ערבית". ללא ספק תוצאות של קשרי מסחר, מסעות צלב וכיבושים הדדיים...). דוגמאות ניתן לראות למכביר בשכונות "בנה-ביתך" למיניהן, אבל גם בשכונות של בניה רוויה, בערים הגדולות (ראי למשל צפון ת"א/רמת אביב ועוד). ואם מדברים על תוצאות של כיבוש, אז אין לי ספק שלאורך זמן - הכובש מושפע מהניכבש, לא פחות מאשר הנכבש מושפע מהכובש
1. אני לא אדריכל (כמובן), אבל "די מעורה" בתחום הנ"ל... 2. אכן, הנושא (סגנון בניה יהודי-ישראלי) "די נתון בוויכוח", אבל אני נוטה לצד אלו שכן מזהים דאם מאפיין מסויים. 3. הדגם אותו אני נוטה לאפיין כ-"סגנון ייחודי", הנו למעשה מין "שעטנז" של הסגנון המערבי עם המזרחי ועוד דברים... (אגב, גם במערב "הקלאסי" ניתן למצוא מבנים מאוד מפוארים ו"קלאסיים", שניכרת בהן האדריכלות ה-"אוריינטאלית-ערבית". ללא ספק תוצאות של קשרי מסחר, מסעות צלב וכיבושים הדדיים...). דוגמאות ניתן לראות למכביר בשכונות "בנה-ביתך" למיניהן, אבל גם בשכונות של בניה רוויה, בערים הגדולות (ראי למשל צפון ת"א/רמת אביב ועוד). ואם מדברים על תוצאות של כיבוש, אז אין לי ספק שלאורך זמן - הכובש מושפע מהניכבש, לא פחות מאשר הנכבש מושפע מהכובש
אני מסכימה לגבי השפעות הדדיות
בין ארכיטקטורה מערבית לאוריינטאלית (אקלקטיזם) אבל שום מה זה בנייה יהודית-ישראלית? אני חושבת שאין ליהודים מסורת בנייה אמיתית ולראיה אפשר לראות כי בתי כנסת באירופה נבנים בדגמים של כנסיות, שמבני ציבור שנבנים בארץ במאה ה-19 נבנים בסגנון נאוקלאסי, ואלו שנבנים בתקופה המודרנית יותר נבנים בסגנון בינלאומי וכד'. אין סגנון מובהק יהודי-ישראלי (אולי היום סגנון "הקבלן..." של שכונות הנבנות מבתים זהים לחלוטין וחסרי טעם). מצד שני אני גם לא באה מרקע של ארכיטקטורה ולא עוסקת בזה per se אלא כביטוי לתהליכים פוליטיים עמוקים יותר ולתפיסות וסימבוליות נוצרית. מסכימה איתך לגמרי לגבי תוצאות הכיבוש. דרך אגב לגבי נחל דישון בשבת נראה לי שיהיה לכם מזג אויר לא משהו.
בין ארכיטקטורה מערבית לאוריינטאלית (אקלקטיזם) אבל שום מה זה בנייה יהודית-ישראלית? אני חושבת שאין ליהודים מסורת בנייה אמיתית ולראיה אפשר לראות כי בתי כנסת באירופה נבנים בדגמים של כנסיות, שמבני ציבור שנבנים בארץ במאה ה-19 נבנים בסגנון נאוקלאסי, ואלו שנבנים בתקופה המודרנית יותר נבנים בסגנון בינלאומי וכד'. אין סגנון מובהק יהודי-ישראלי (אולי היום סגנון "הקבלן..." של שכונות הנבנות מבתים זהים לחלוטין וחסרי טעם). מצד שני אני גם לא באה מרקע של ארכיטקטורה ולא עוסקת בזה per se אלא כביטוי לתהליכים פוליטיים עמוקים יותר ולתפיסות וסימבוליות נוצרית. מסכימה איתך לגמרי לגבי תוצאות הכיבוש. דרך אגב לגבי נחל דישון בשבת נראה לי שיהיה לכם מזג אויר לא משהו.
הממ אני התאמנתי בזמנו באייקידו
לגבי ספורט אתגרי ההיפך אני משתדלת לעסוק בעיקר בדברים שגורמים לי להתנתק מהקרקע...אופנועי שטח לא אבל כביש כן. דרך אגב לגבי סגנון אקלקטי יש יותר מדי כאלה שמערבבים סוגים שונים של סגנונות ארכיטקטוניים אז אני לא בטוחה שהוא יזכה להכרה עצמאית כסגנון העומד בפני עצמו. איך הגענו לדיון על ארכיטקטורה בכלל?
לגבי ספורט אתגרי ההיפך אני משתדלת לעסוק בעיקר בדברים שגורמים לי להתנתק מהקרקע...אופנועי שטח לא אבל כביש כן. דרך אגב לגבי סגנון אקלקטי יש יותר מדי כאלה שמערבבים סוגים שונים של סגנונות ארכיטקטוניים אז אני לא בטוחה שהוא יזכה להכרה עצמאית כסגנון העומד בפני עצמו. איך הגענו לדיון על ארכיטקטורה בכלל?
איילת מתבוללת
New member
איזה יפה היא!!!
חחח איזה חמודה שהיא מסתכלת על המצלמה עם פה פתוח כיאלו שהיא בשוק מעצם הצילום
רק חבל שהאוזניים שלה ככה... טוב תמיד רציתי להביע את התלהבותי ממנה וחבל שאתה אף פעם לא כותב איך קוראים לה
חחח איזה חמודה שהיא מסתכלת על המצלמה עם פה פתוח כיאלו שהיא בשוק מעצם הצילום
רק חבל שהאוזניים שלה ככה... טוב תמיד רציתי להביע את התלהבותי ממנה וחבל שאתה אף פעם לא כותב איך קוראים להCopyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.