היי
את מאוד צודקת, לתרגם אמונות למעשים זה באמת תהליך לא קל. אבל אני חושבת שזה שכבר יש את האומונות זה חלק מאוד חשוב ומשמעותי מהדרך שיש לעשות. כשיש אמונה שצריך לשנות ושיש רצון לשנות, אז יש גם אפשרות להתחיל לעשות דברים כדי לשנות. ולא, זה באמת לא קל, אבל זה כן אפשרי. וכמו שאת כותבת, יש רגעים שבהם את מרגישה אחרת, והדאגות נהיות הרבה יותר קטנות. בסופו של דבר, אם לא נותנים לדאגות לשלוט לנו בחיים, ויוצאים נגדן כמה שמסוגלים, אז הן הולכות ונעשות קטנות יותר. אני מאוד מסכימה איתך שהפחד ממה אנשים יגידו על השינוי מאוד דומה לדאגות לגבי הרושם שאת עושה על אנשים. אני חושבת שעצם זה שאת יודעת שכדאי לך להשתחרר מזה ושאת רוצה להשתחרר מזה, זה כבר צעד משמעותי. תנסי לחשוב על זה שאין סיבה שאנשים לא יראו לטובה את השינו, בסופו של דבא את רוצה להיות חברותית יותר ושזה יהיה לך פחות קשה להתקרב לאנשים. אז למה בעצם שיגידו על זה משהו שלילי?
את מאוד צודקת, לתרגם אמונות למעשים זה באמת תהליך לא קל. אבל אני חושבת שזה שכבר יש את האומונות זה חלק מאוד חשוב ומשמעותי מהדרך שיש לעשות. כשיש אמונה שצריך לשנות ושיש רצון לשנות, אז יש גם אפשרות להתחיל לעשות דברים כדי לשנות. ולא, זה באמת לא קל, אבל זה כן אפשרי. וכמו שאת כותבת, יש רגעים שבהם את מרגישה אחרת, והדאגות נהיות הרבה יותר קטנות. בסופו של דבר, אם לא נותנים לדאגות לשלוט לנו בחיים, ויוצאים נגדן כמה שמסוגלים, אז הן הולכות ונעשות קטנות יותר. אני מאוד מסכימה איתך שהפחד ממה אנשים יגידו על השינוי מאוד דומה לדאגות לגבי הרושם שאת עושה על אנשים. אני חושבת שעצם זה שאת יודעת שכדאי לך להשתחרר מזה ושאת רוצה להשתחרר מזה, זה כבר צעד משמעותי. תנסי לחשוב על זה שאין סיבה שאנשים לא יראו לטובה את השינו, בסופו של דבא את רוצה להיות חברותית יותר ושזה יהיה לך פחות קשה להתקרב לאנשים. אז למה בעצם שיגידו על זה משהו שלילי?
