אולי תעשו תורנות?

שלי לי

New member
אולי בדן קסדי

בתור אחת שעלתה קרוב ל-25 קילו ועכשיו חודש וחצי אחרי הלידה אני פשוט שונאת את עצמי (הייתי מידה 26 !! עכשיו 42!!) וכל סבב בחנויות בגדים נגמר עם דמעות בעניים ובידיים ריקות... אני מציעה לכן לנסות בדן קסידי יש שם ג'ינסים שיכולים להציל קצת ולהעביר תקופה... הם לא נמוכים ולא לברביות אבל עדיין ניראים אנושיים ולא של סבתות מקווה שזה יעזור למישהי.(אה כן, הם די יקרים.. אבל אין ברירה..)
 

galiaS

New member
אם נושא המשקל מאד מטריד אותך

אני היתי ממליצה לך ללכת לדיאטנית שתתאים לך דיאטה לתקופת ההנקה. נשמע לי קצת תמוה שכמות החלב יורדת באופן משמעותי כתוצאה מצריכה של 2000 קלוריות ביום. דיאטנית תוכל להתאים לך דיאטה כזו שגם תאפשר לך להרזות וגם להניק.
 

new mermaid

New member
../images/Emo4.gifכמוני - כמוך. מפנטזת על SB

אבל אני מכורה לפחמימות (בעיקר לחם. מה אוכלים בבוקר ובערב בלי לחם? ואל תגידו לי סלט! סלט זה תשובה של רזות! חוצמזה, הכי טעים עם סלט גדול ובריא זה לחם ארז...) מאז הלידה המצב מחמיר כי כל כמה שעות אני עושה הפסקת
(פסק זמן לנפש) שמחייבת משהו מתוק ליד: שורת שוקולד, שתי עוגיות, שני פרלינים של מקס ברנר... זו התמכרות קלאית כי מפעם ביום אחרי האוכל זה צמח להפסקה בערב מול הטלוויזיה, עכשיו גם אחרי ארוחת הבוקר, וכולי וכולי. אולי מישהי תציל אותיו ותאמר שSB לא מומלצת למניקות? לא ממש תעזור ל10 קג' העודפים שלי, אבל לפחות תעזור לרגשות האשמה...
 
אני מאוד שומרת על דיאטה

בליווי דיאטנית שליותה אותי גם בהריון. אני עכשיו במשקל של לפני הלידה, אבל כלכ כך רופסת ורכה מהרביצה הבלתי נפסקת, שאני לא נארזת בבגדים הטובים של והולכת כל הזמן בשמטעס. אני לא מעזה אפילו לחשוב על חנויות בגדים, כי רק המחשבה על לא להצליח להיכנס לבגדים מכניסה אותי לדכאון. לפחות הפעם, הדכאון המחשבתי נותן לי מוטיבציה לשמור ולא דוחף אותי לעוד איזה סנדוויץ'. בינתיים לא מרגישה שיש ירידה בחלב, וכיוון שלא ממש ירדתי בחודש הראשון לדיאטה, אפילו קיצצתי בעוד קצת. מצד שני, איך לעזאזל אני אמורה לדעת אם יש פחות חלב? הוא ממילא על הציצי כל היום, ואני לא שואבת. מקווה שהכל בסדר.
 

new mermaid

New member
כבר חזרת למשקל שלך?../images/Emo47.gif../images/Emo70.gif

הרכיבה תטפל בשאר, חייבים להכניס בטן וישבן כל הזמן... לגבי הירידה בכמות החלב, אם ענברי עולה יפה במשקל ומתפתח - אתם בסדר. אבל למה מחובר כל היום?
אולי תנסי להאריך לו את הארוחות קצת? כשאני עייפה תמיד יש לי התלבטות אם לקפוץ על ההזדמנות הראשונה שהוא חדל לינוק או בכ"ז להעיר אותו ולהמשיך. אני יועת שאם הוא יאכל עוד קצת הוא יישן לזמן ארוך יותר אח"כ (מין דחיית סיפוקים לטובת תגמול בעולם הבא
) את בטח מכירה את השיטה של "צד אחד עד שהוא מפסיק - החלפה שקצת מעירה אותו- צד שני כמה שרוצה". זה עשה פלאים אצלנו בתחילת הדרך. אויש
הוא עשה עלי פיפי... אני הולכת ביי
 
למעלה