מי מצפה מאיתנו להבליג כל עוד אין סכנה קיומית? כלומר אם עכשיו נכבוש מסוריה עוד 30 קילומטר, יצפו מהם לא להגיב כי זו לא "סכנה קיומית"? הקסאמים לא מהווים סכנה קיומית, אנחנו צריכים לשבת ולשתוק? גם הקטיושות של החזבאללה לא היוו סכנה לקיומה של מדינת ישראל - גם כאן אנחנו אמורים לשבת ולשתוק?
בשבועות הראשונים של המלחמה בלבנון העולם תמך בנו ביותר. אני תוהה מה אתה כל כך מפחד מהעולם, אתה רואה שהעולם חדל אישים ולאו"ם לוקח חודשים ארוכים עד שהם מכריזים על איזשהו סוג של סנקציות - למה הפחד מהעולם?
ברור לכולם שלמדינה יש זכות (מוסרית, וגם בעיני החוק הבינ"ל) להתגונן מפני התקפות. היתה ביקורת על פגיעה באזרחים, על מחסומים, וכדומה. לא היתה ביקורת על פגיעה בחמושים, כאשר ישראל תחת התקפה.
הרי למה צה"ל נכנס ללבנון בקיץ? כדי להביא את החילים הביתה וכדי למוטט את חיזבאללה. לא רק שלא הצליחו להגשים את המטרות האלה, גם העולם לא ממש תמך בישראל. כל זאת ועוד שעל חיזבאללה לא היו לאף אחד תלונות.
נכנסתי לפורומים בינלאומיים וכל מה שקראתי שם הוא "ישראל כובשת", "ישראל חסרת פרופורציות", "חיזבאללה רק נלחמים בצורה לגיטימית במדינה הציונית חסרת זכות הקיום" המציאות בשטח אינה תואמת, לצערי, את מה שאתה מצפה לו מהעולם.
ליום אחד לבקר בשדרות. לא ברור לי אם ילדיו היורדים ירצו לבוא לארץ במיוחד בשביל זה. וביתו השמאלנית? היא בדיוק אין לה זמן, יש לה משהו אחר. בקיצור - למה מה איכפת להם משדרות. למה מה איכפת לאולמרט עצמו משדרות. האפס?
מישהו זוכר אפילו חייל שבוי ישראלי אחד שחזר בחיים מהשבי במהלך עשר השנים האחרונות? ולא, אני לא מתכוון לאלחנן טננבאום. כך שמי שמאמין שגלעד שליט או שני החיילים החטופים מגבול הצפון, נמצאים עדיין בחיים, הוא נאיבי או כנראה שלא חי כאן בעשר השנים האחרונות.