הבושה מגיעה עד שוויץ
יומני סבר עצתי לישראלים שמתכוונים עדיין להגיע לכינוס הפורום הכלכלי העולמי בעיירת הסקי השוויצרית דאבוס: אל. אם טרם עליתם למטוס - אל נא תבואו, כי לא כבוד גדול להיות השנה ישראלי בדאבוס. למעשה, זוהי בושה גדולה מאוד. ישראל כבר לא מצטיירת כמעצמת היי-טק פורחת, אפילו לא כמעצמת כיבוש אכזרית. היא מצטיירת כמשהו אחר לגמרי: מדינה שוקעת ולא מתפקדת, שנשיאה יועמד לדין באשמת אונס; שראש ממשלתה ייחקר על חשד לקידום אינטרסים של מקורבים; ששר האוצר שלה יעוף ממשרתו בגלל פרשיית כספים ועמותות; שהרמטכ"ל שלה כבר התפטר בגלל מלחמה כושלת; ששר הביטחון שלה ייאלץ בקרוב ללכת בעקבותיו. כזאת היא ישראל, כפי שמתגלה בחורף 2007 לעיניהם המופתעות של בני האליטה הכלכלית, הפוליטית והאקדמית של העולם, שבאה לדאבוס לארבעה ימי דיונים על גורל האנושות. לא לחינם הנוכחות הישראלית כאן השנה היא כה מצומצמת. כשחרב החקירות מעליהם, לא מתחשק למנהיגיה של ישראל - מראש הממשלה ומטה - להתחכך בשועי עולם. אפילו ראשי קהילת העסקים הישראלית הדירו השנה את רגליהם מהכינוס; למה להם להיחשף להערות נבזיות מאחורי הגב? הדימוי של ישראל גרוע כפי שלא היה מעודו. כשהבוקר הגיעו משתתפי הכינוס למרכז הקונגרסים המקומי כדי להשתתף בהרצאות, דיונים, סדנאות וסימפוזיונים, הם קיבלו לידיהם את עיתוני אירופה, כשבעמודים הראשונים מככבת ישראל כמדינה של אנסים ומושחתים בצמרת, המחליקה במדרון של הידרדרות מוסרית. הדיווח על כתב האישום נגד הנשיא פתח את כל מהדורות החדשות באירופה, והקריינים נשמעו כמו אינם מאמינים לטקסט שהקריאו: מדינת ישראל וסקנדלים של מין בצמרת? יהודים ואינוס? יהודים ושחיתות? צל כבד נפל על דמותה של ישראל בעולם. עד שלא נסלק אותו, האנשים ההגונים יהססו ללחוץ את ידינו, להזדהות איתנו ולהשקיע אצלנו. הם כבר מהססים. ידידיי משכבר הימים, ותיקי הכינוס דאבוס, מושכים אותי הצידה ובלחישה מביכה שואלים: מה קרה לכם, הישראלים? איך נפלתם ככה? מה אתם, מדינה של מושחתים ואנסים? ולא יועילו הסקירות הוורודות של קרן המטבע הבינלאומית והציטוטים החיוביים, שנסחטו מפי איזה מנכ"ל בינלאומי מנומס ומגומגם, או ממדינאי ערבי-מוסלמי שלא הבין את השאלה. האמת המרה, הקודרת והמביכה היא שמראה של ישראל בדאבוס - במפגש שנתי שהוא הפריזמה של צמרת העולם - צנח לשפל חסר תקדים. מאוד לא נעים להיות ישראלי בדאבוס 2007. לא נעים, אבל מגיע לנו.
