here i come to save the day
ראיתי שאתה צריך עזרה פינק, אז באתי (טוב האמת שאני עובר פה כמעט כל יום). רובנו בוכים על התדרדרות תעשיית המוסיקה ומעטים מוכנים לעשות משהו לשנות את המצב, מה שקורה במציאות הוא שחברות המוסיקה עובדות בשביל להרוויח כסף, אם עד לפני 10 שנים עיקר הרווח היה ממכירת תקליטים, היום הרווח בא בעיקר מהטלוויזיה ומפרסומות (ואצל האמנים הגדולים באמת גם מהופעות), וכל זה בגלל הקלות הבילתי נסבלת בה אנשים גונבים (מצטער אין מילה אחרת) רכושם של אחרים. יצירת תקליט היא עסק ארוך, מסובך ויקר המון אנשים השקיעו בו את מיטב זמנם כספם ומרצם, לבוא לאחר שהתהליך הושלם ולקחת את התוצר הסופי מבלי לשלם עליו זה פשוט גניבה. אבל איך פינק פלוייד קשורה לעניין?, התקליטים הרי יצאו מזמן והם יכולים להוציא אלבום מתי שהם רוצים (הם אפילו מספיק עשירים להוציא את האלבומים על חשבונם אם הם רוצים) ובכן, חברות התקליטים מסתמכות (או לפחות הסתמכו) על הלהקות הגדולות הללו, שהרווח מהם הוא די קבוע בשביל להשקיע בלהקות פחות מוכרות, כאשר גם הלהקות הגדולות מוכרות פחות יש פחות כסף בצנרת והצ'אנס של להקות חדשות להוציא מוסיקה איכותית פוחת והולך. אז מה נשאר מהתהליך הזה, נשארים הקריסטינה אגלירות והרובי ויליאמסים שיכולים למצוא חוזי פריסום ולהרוויח את הכסף שלהם ככה, להקות מבטיחות שעושות מוסיקה טובה (אבל חברי הלהקה מה לעשות מכוערים בטרוף)נאלצות להוציא אלבומים בליבלים עצמאים, לא להגיע לקהל ולגווע, וכך אנחנו הורסים את המוסיקה במו מחשבנו. נכון אני יותר מבוגר מרוב הכותבים בעשר שנים לפחות (אם לא יותר) ויכול לקנות בקלות כמה דיסקים בחודש, את תקליית הפינק פלוייד שלי מאידך השלמתי בגיל 17 ועשיתי את זה בדרך הטובה והישנה, הלכתי לעבוד וקניתי מהכסף תקליטים, היום כשאפשר לשמוע כמעט כל דיסק שרוצים באמצעות רדיו אינטרנט (עליו מקבלות הלהקות תגמולים) אני ממש לא מבין את הצורך הזה לגנוב דווקא מהאנשים שעושים לנו כל כך טוב. כל פעם שאתם צורבים דיסק תחשבו שיש איזה סיד בארט צעיר שחברת התקליטים סרבה להוציא לו תקליט בגללכם והוא התיאש והחליט להיות נגר או משהו כזה, לא חבל?