אוקיי, זה יהיה ארוך
נכון, צחוק זה צורך ,בדיוק כמו הצורך לחיות בלהקות, בדיוק כמו הצורך בסקס. רק מה? פורנו הפך את הצורך לדגל. לא חשובה אינטילגנציה, לא חשוב האופי, כל מה שחשוב זה שיהיו לה ציצים גדולים, ואם אפשר אז שלא יבחינו שזה סיליקון. פורנו יוצר מציאות הנמשכת הרבה מעבר למסך (בניגוד למרבית הז'נרים הקולנועיים), וזו הנקודה. פורנו יוצר עולם חלופי, מעין ללה לנד בשקל תשעים, אשר מתפשטת הרבה מעבר לצג הטלוויזיה. מחקר שנעשה בבריטניה בסוף שנות ה90 הראה כי 89% מתלמידי חטיבות הביניים מגדירים את עצמם דרך דימוי גוף, ואת דימוי הגוף- איזו הפתעה, תופים בבקשה- דרך סרטים ארוטיים. אז כן, גם שחקן מוכר פוזה, גם דוגמנית. ובדיוק כמו שאפשר לומר שתרבות ההרואין- שיק העלתה את אחוז האנרוקסיה והבולימיה במאות אחוזים (וזה לא אני אמרתי, יש מאות מחקרים), כך גם הפורנו העלה לדיון מחודש את ערכו של דימוי הגוף כפקטור משמעותי ביצירת הדימוי העצמי. אין ספק שהפורנו- או ההרואין שיק- לא יצרו בעיות חברתיות-נפשיות-תרבותיות, אלא היו רק קטליזטור, אך עדיין- קטליזטור שאין לפקפק בערכו. ושוב אני אומרת- זה לא עניין של בגידה. מי שרוצה לבגוד- יבגוד גם באי בודד מוקף בעדר עיזות. זה גם לא עניין של זנות- מי שרוצה למכור את גופה תעשה זאת גם באי בודד מלא עיזות. אז מה הנקודה? (ולא, העיזות לא היו הנקודה) הנקודה היא שהפורנו העלה לדיון תרבותי מחודש את ערכם של הגוף, הסקס, האינטימיות ככלי משחק. אי אפשר להפוך את הפורנו לטיל פמיניסטי מונחה מטרה. נכון, הפורנו היה הראשון שהעלה לדיון ציבורי את זכותה של האישה על גופה ואת ההנאה הנשית ממין למשהו חביב עד נערץ, השונה לגמרי מתדמית "נהנית? שרמוטה". ועדיין- בפורנו יש נדבכים רבים יותר מאשר זעקה פמיניסטית שמטרתה לשנות עולם. כהוכחה לזה אתה יכול לראות, שבתחילת עידן הפורנו הנשים שהצטלמו (ואחר כך עברו להפקה באותן חברות) זכו ליחס מועדף- הן היו פורצות דרך, הן הניפו דגל וכמו שאמר מישהו "תן להם דגל, הם כבר ילכו אחריו". אולם היום, 50 שנה אחר כך בקירוב, הפורנו הפסיק להיות דגל פמיניסטי והפך למה שהגדרת "הנאה פשוטה, זולה ומהירה של הצופים בבית". האם מאחורי הנאה זו עדיין מסתתר דגלה של הפמיניזם? כנראה שלא....