אומרים 'לא' וזהו!- פטנט עולמי נגד נדנודים

schlomitsmile

Member
מנהל
אני חושבת שזה לא כ"כ פשוט ../images/Emo13.gif לא הכל באשמת ההורים. בעקרון אני מסכימה עם הטוענים שיש למעט ב'לא' כדי שלא תהיה אינפלציה בערכו, וכשכבר אומרים אותו, הילד ראוי להסבר, ואף- רחמנא לצלן- להביע את עמדתו בסוגיה, ואף להקשבה כנה: אולי יש טעם בדבריו. אבל יש בהחלט ילדים שהנידנוד אצלם משרת מטרות רגשיות שונות, או בדיקת גבולות לשמה. אז אחרי שההורה הקשיב והסביר, לפעמים ההתעלמות היא אכן התגובה הבריאה ביותר. לא רק לנידנודים אגב, גם להתנהגויות לא רצויות אחרות. בכלל, יש כלמיני ילדים ../images/Emo13.gif לכן נראה לי קצת פזיז להיות בטוחים שהמתכון שלנו, אפילו אם הוא עובד עם הילד/ה שלנו, מתאים גם לילד אחר.
 

MrCheff

New member
חס וחלילה שאפסול דרך של מישהו

ובהחלט דרך טובה להתמודד עם נדנוד היא התעלמות, אבל צריך לפעול כך שלא יגרם תיסכול לילד שמתעלמים ממנו. מבחינתי התעלמות זו רק באין ברירה
 

gils33

New member
לנו יש שיטה שעובדת תמיד

במיוחד בחנויות,במידה ואנו יודעים שזו חנות שתעניין את הילדים,אומרים להם בכניסה,אני קונה לכם דבר אחד בלבד עד 10-15 ש"ח לכל אחד,אין ויכוחים ואין עוד משהו,אסור להתפתות לקנות להם עוד משהו גם אם הם מתחננים ואז הם יודעים שזה החוק ואין פשרות. אח"כ יגיע הלא.
 

MrCheff

New member
לדעתי, גם זה מיותר...

זה מרגיל אותם שאם הם מתנהגים קצת לא יפה, הם יקבלו ממתק בכמה שקלים... כך או כך הם יצאו מנצחים. אין שום סיבה שבעולם שילד יקבל מה שהוא רוצה, אם אתה כהורה לא מעוניין בכך.
 

hirshfe

New member
הכלל שלי דומה

ציינתי למעלה - אני כרגע לא מגביל בסכום, כי נדב קטן מידי להבין סכומים. אבל נדב, גם יודע שהכל תלוי בזה שהוא ייתנהג יפה אם הוא מתנהג רע, הוא מחזיר את המתנה למדף (פעם אחת זה קרה מאז זה לא קרה שנית)
 
את מדברת על מלחמת התשה?

אני רואה כאן משהו בסיסי שהוא מעבר לאמירת "לא". אמירת "לא" ללא הסבר אינה מלמדת דבר ורק מציגה עמדה כוחנית. תחושת הנצחון שלך המגיעה בעקבות מלחמת ההתשה, מלווה בשקט תעשייתי מלאכותי. האם זה מה שאנחנו רוצים להשיג בחינוך? חינוך הוא משחק הורדת ידיים?. את באמת מאמינה שהבקשות בסופר הן רצון להעסיק אותך? ילד אינו רוצה ומבקש להעסיק אותנו נון סטופ וסרוב אינו פתרון. הוא יכול לנסות ולדרוש תשומת לב ואלי זה המקרה. אבל, חשבת על האפשרות שמה שנראה בעינייך כרצון להעסיק אותך הוא דרך ביטוי למצוקה אחרת המטרידה אותה? בלי להגיע אל השורש לא ניתן לצפות שהכמיהה הזו תיפסק מאליה. הכמיהה אינה לשוקו/וופל/צעצוע [מחקי את המיותר] ואני מבססת את תגובתי רק על מה שכתבת. למען האמת אני לא ממש מוצאת קשר בין הרשומה לבין הדברים החשובים שהשמטת ממנה והבאת אותם כתוספת לכאן. מתנצלת אם התמקדתי במשפט אחד ועליו בניתי תזה שלמה אבל לא יכולתי להתעלם ממנו. "היא כל הזמן רוצה ומבקשת ומעסיקה אותי נון-סטופ" אם תמשיכי לסרב, תעמיקי אצלה את התיסכול והמצב לא ישתנה.
 
על משקל "לפעמים סיגר הוא רק סיגר" -

לפעמים נדנודים הם פשוט נדנודים - כי אמא לא יודעת להגיד 'לא', כי אמא מרגישה אשמה כשהיא אומרת 'לא' ואני קולטת את זה, כי הגבול של אמא לא ברור. לא תמיד יש מצוקה. וזה המקרה. איך אני יודעת? הפסיכולוגית שלי/שלה אמרה לי...
 
למעלה