אני חושבת שזה לא כ"כ פשוט ../images/Emo13.gif לא הכל באשמת ההורים. בעקרון אני מסכימה עם הטוענים שיש למעט ב'לא' כדי שלא תהיה אינפלציה בערכו, וכשכבר אומרים אותו, הילד ראוי להסבר, ואף- רחמנא לצלן- להביע את עמדתו בסוגיה, ואף להקשבה כנה: אולי יש טעם בדבריו. אבל יש בהחלט ילדים שהנידנוד אצלם משרת מטרות רגשיות שונות, או בדיקת גבולות לשמה. אז אחרי שההורה הקשיב והסביר, לפעמים ההתעלמות היא אכן התגובה הבריאה ביותר. לא רק לנידנודים אגב, גם להתנהגויות לא רצויות אחרות. בכלל, יש כלמיני ילדים ../images/Emo13.gif לכן נראה לי קצת פזיז להיות בטוחים שהמתכון שלנו, אפילו אם הוא עובד עם הילד/ה שלנו, מתאים גם לילד אחר.