אוסף שרשורים קטנים.

הנסיך 8

New member
אז למה זה תמיד קורה לי שאין לי מזל

אוףףףףףףף כן להתחיל עם בחורה וכן להישאר בחיים וואוו ועכשיו הכל נהרס נשבר התרסק והכל בגלל מה עבודה אז קבענו היום והכל התרסק לרסיסי אהבה על הרצפה רסיסים של שנאה כעס ואכזבה והכל בגלל מה עבודה סתם אני רק בוכה ולא יודע אייך עוצרים את דמעות האהבה שבי דמעות תנין קטן שבוכה ובוכה ולא אכלתי עדיין כלום כל היום לא חשבתי לאכול משהו בגלל הפחד שבי מכל ההתרגשות לפגוש את האהבה את החצי שכל כך חסר בי שישלים אותי ואת עצמי והתקופה הקשה שלי חוזרת כן אני קורא לה סיוט חודש היום הולדת שלי אז מחר זה חודשיים לשרוד את זה עוד שנה אני כבר לא יודע סתם אני רק בוכה למי שקרא והגיע עד כאן תודה הנסיך 8
 
כמה,אבל ה' ישמור,כמה תחושות יש בי,

נמאס לי, ואני רוצה שזה ייגמר, ואני רוצה לטייל ברחוב, ואני רוצה שקט, ואני רוצה שלווה, ואני רוצה לפרוס ידים באמצע הרחוב ולהביט לשמים ופשוט להיות שלווה,לא רק בפנים אלא גם פיזית בלי לצפות שתהיה אזעקה או יפול משהו מהשמים..לא,אני לא צ'יקן ליטל.. אני רוצה לחבק המון המון אנשים,מכל המינים ומכל הסוגים ומכל הגזעים..וגם כאלו על ארבע:) ועדיף דקות ארוכות, אני רוצה להביט בעיניים של כל מיני ולהבין למה הם לא התקשרו לשאול לשלומי,ולומר להם שזה כ"כ לא משנה,ופשוט לחייך.. אני רוצה שהכל פשוט לא יישנה,כי זה יהיה קליל, ותהיה רוח נעימה..ואולי רק לכמה דקות,או שעות..או זמן מה- זה פשוט יהיה בסדר בואו פשוט ניפגש? מפגש פורום? מפגש פורומים של תפוז,אפילו? מפגש משהו..מפגש לחייך,לחבק.. אני לא יודעת מה קורה באמת במרכז כרגע,אבל מהטורנדו שבבפנוכו שלי אפשר לשגר את "מיר" עכשיו:)
 
חיפה שוב מופגזת...

חיפה שוב מופגזת, אני מגיע לתל אביב... כשהשמש שוב יורדת, ולא מביט סביב. נמאס לי כבר מאכזבה, אני הולך לעבודה, ועוד משמרת מכאיבה, כי אין שם מישהי חמודה. להעביר איתה שיחות, ולהפליג במחשבות.. ממשיך לכאוב אבל פחות, אני מסיר כמה שכבות. ניתן עכשיו ללב לבכות, נחזיר לנדן חרבות וניפגש שוב בשמחות, ולא ניתן לנר לכבות. אך שוב הכל זה רק שקרים, אשליה מתוקה עם זר נבוך, דברים כאלה לא קורים, זה כל כך קל ליפול ברוך שוב נתמסר לרגשות, לרגע גם ההגיון אבד אך ניוותר עם החולשות, ונישאר בסוף לבד. או שהכל זה רק אני, ואחרות ממשיכות במשעול האלמותי אבל אני נשאר אני, החלומות הולמים ושוב רודפים אותי מפזר אבקה בכוס ריקה, ושוב נמס לתוך תקווה, מייחל להיות שוב בחיקה, נותר צמא לאהבה... אילו רק היתה אחת שתבין, אחת שלא תתן לעולם להכביד איתה אוכל לרוץ במרחבים, חופשי לבנות איתה עתיד בלי להשקיע ביומרות, בלי התחבטות בלבטים מבלי לחשוב על השורות, מבלי לחשוש ממבטים רק שוב להיות איתה, עד כמה שאפשר ורק אוכל כששנינו יחד במיטה, אף חוק עולם לא חל. הראש שקט, נקי ממחשבות רעות וכעסים, פשוט לתת, ביחד עוד ניצור כמה ניסים. אקשיב לכל שרק תאמרי, אתמוך מעומק הנשמה, ואין לחשוש מה תספרי, נפשי היא לך כחממה. תמיד נכון להיות לגב, שם בשבילך לא מפחד, כי עם קירבה גם ידע רב, ויש כל כך הרבה לתת... אבל אין מי שתקבל. וזה כל כך רק קצה הקרחון ממה שיש לי להציע, פשוט עצוב שהכל נשאר אצלי ומבוזבז לשווא. וחבל לתת למיטב שנות ה20 שלי לחלוף כך. אז אם את חושבת שאת יכולה ומעוניינת להיות ידידת נפש (ולא 'סתם ידידה' אלא ידידת נפש) של אדם כמוני, את מוזמנת לפנות בפרטי* (אל תשאירי פה פרטים שכל נלוז יוכל לראות). ידידות נפש אינן מושג חדש עבורי, אבל אני חש חסך בחיי כיום, ואני מעוניין למלא החלל בהמון חום ואהבה כפי שאני כל כך אוהב להעניק :) ואם את מעוניינת במשהו שונה מידידות נפש... גם לזה יש פרטי. גברים, תודה מראש אבל אני ממש לא מעוניין. אם יש למישהי/ו תגובות על מה שכתבתי (וזו לא פניה אישית), אני אשמח לראות אותן כאן :) שכן כל זה נכתב ממאפלי לב דואב ופצוע, בלי שום רגשות טינה, רק נפש מעונה שהיתה רוצה למצוא מנוח.
 

tinkerbelly

New member
על לא דבר..

מקוה שתרגיש יותר טוב.. מי יודע?...
 
אתמול במשמרת שלי

הייתה איזו שיחה שמישהו ניסה להתחיל ובסך הכל היא גרמה לי להרגיש שואללה גם אני רוצה למצוא אהבה חדשה
 
כן,

אפילו כשאומרים שלא..כן.חדשה,ישנה בתוך עצמנו.פשוט אהבה פעם אמרתי שאם אתה מאמין באהבה,אתה מאמין באלוהים:)
 

tinkerbelly

New member
קבלי ../images/Emo24.gif וירטואלי

אני יודעת שזה לא מספיק אבל רק שתדעי שגם אני (ואני מניחה שעוד כמה אנשים) מרגישהכמוך לעיתים.. מרגישה קצת לבד, קצת עצוב. ולפעמים זה מגיע לרמה של יאוש אבל אל תתיאשי! יום אחד יהיה לכולנו טוב!
 
תודה,טינק',

זה מספיק ודי והכל ביחד כאשר זה מהלב ואמיתי ותודה לך אני הולכת להמשיך לקרוא (שוב ושוב) את אליסה:)בארץ הפלאות
 

scorpio82

New member
הייי

כל עוד תרצה בנו אנחנו נתמוך בך ונעזור לך לעבור את התקופה הזו
 
תודה,

ונראה לי שזה בלי קשר למצב,ואולי דווקא בגלל או בזכות המצב? למה לא להפגש כולנו,ולהראות ולהוציא אנרגיות ואהבה? זה לא רעיון? תשמעי/ו..אני צריכה דברים מהקניון.זה הגיע לזה שאבא שלי לא מרשה (שלום כיתה א'..) לי לקחת את הרכב,כי בעוד חצי שעה "הכל מתחיל",וזה מסוכן. אז אני אחפוף עם ביצה ו..אוף:) זה הופך להגזמה קצת.זה במישור אחד,ובשני?אני פשוט רוצה להוציא את כל מה שיש בי..
 
אני מקווה ששאר המשתתפים

פה יסכימו לקיים איתך מפגש וייפגשו איתך. לי אסור לצאת לאירועים שכאלה, תגידי תודה לזה שיש לך אבא שלא מרשה לך. הלוואי ואבא שלי היה עדיין חי ולא היה מרשה לי לנהוג. באמת. זה רק עוזר לנו להעריך אותם יותר. אני רק מקווה שיהיה כבר טוב. זה הכול.
 
תראי,

להערכה של דברים ואנשים..בר"ה הגעתי ואני מגיעה בכל יום מחדש,ולפני כמה שנים טובות יש כאלו שצריכים שאנשים ימותו או ארועים יקרו כדי להגיע לזה,ויש כאלו שהחיים ותובנות ופשוט הלב מביא אותם לכך וזה כולל תזכורות כמוך:)תודה אני יודעת את זה,אבל יש לי שיקול דעת משלי.ואני אעריך את זה שיסמכו עליו. אחד הדברים שאני הכי לא סובלת הוא ש"לא מרשים לי" וכופים עליי. בערך כמו שפעם מישהו אמר לי שהוא לא זז עם הרכב מאילת עד שאני לא שותה,או שהוא לוקח אותי לבי"ח.כשלא הייתי מיובשת כלל,וגם לא הייתי צמאה. תראי,אני מודעת למצב,לא יצאתי מהבית ימים.אם אני צריכה לנסוע לחצי שעה,כפי הנראה זה מספיק קריטי.מבינה אותו,רוצה שיבינו גם אותי.ולכל דבר,הרי יש דרך לומר?הוא יכול לומר שהוא דואג,או משהו כזה:) וכולנו,יקרה..כולנו.מענין אילו עוד "הפתעות" יש להם בשבילנו:)
 
לפעמים

האמת זה יוצא יותר מלפעמים, אנשים לא באים ואומרים לך כמה הם אוהבים אותך, דואגים לך, מהם באמת חושבים ומרגישים כלפייך, כי עבורם זה נראה מובן מאליו. אבא שלך לא מרשה לך כרגע לנהוג רק בגלל דבר אחד שהוא אוהב אותך ודואג לך במיוחד בתקופה שכזו. חיפה כעת איננה בטוחה. אני חושבת שצריך להראות לאנשים הקרובים אלייך כמה את מעריכה אותם, במיוחד עכשיו. ואני מבינה את הרצון שלך להיות עצמאית שלא יכפו עלייך דברים. זה מאוד מובן שיהיה לך רצון משלך שיהיה שונה מאחרים. לפעמים כדאי להבליג ולפעמים כדאי לעמוד על שלך, תלוי באילו נסיבות את נמצאת ועם מי את נמצאת. אני לא חושבת שצריך שאנשים יקרים ללבנו ימותו, כדי שנבין עד כמה הם היו חשובים לנו ומוערכים על ידינו. חשוב להראות להם יותר בכל יום כמה אנחנו מעריכים אותם. את אבא שלי הערכתי כשהיה חי, והיום כשהוא חסר לי יותר אני מעריכה עוד יותר את החסרון שלו. את ההורים שלנו אנחנו צריכים להעריך ולאהוב יותר מאשר אנשים אחרים, כי אין כמוהם ואין כמו משפחה, ובמיוחד כמו חיבוק שלהם. אף אחד בחיים לא יוכל להחליף אותם.
 
:),

לגבי אבא-אני בטוחה בזה.אבל זה לא סותר,הרי בגלל הרצון הטוב אין שום סיבה שאני איפגע? בגלל זה אני לא עושה סצינות,אלא מסבירה למה לא נעים לי איך שהוא עושה ואיך שהוא מראה את זה. גם בן זוג קנאי שמעיף סתירה עושה כי הוא אוהב..הבנתי גם דברים כאלו בעבר.גם היום אני מבינה,האמת,אבל ראשית-לא נמצאת במקומותכאלו,ושנית למדתי פשוט להסביר,לדבר,לומר מה אני מרגישה,מה פוגע בי,ולא לקבל את זה.בכל מקרה,להסביר שוב ושוב ושוב.כמובן שישנם דברים שמקבלים ויש שלא.פרופורציות.. ולא,לא מובן מאליו שאוהבים.אומרים,מראים ועושים בכל רגע נתון.אם מרגישים שאוהבים,אם חושבים על מישהו,אם ווטאבר-אני בעד לעשות.לשלוח סמס "לא יודעת מה לכתוב,פשוט חשבתי עליך..".אולי מוזר,אבל זה בדיוק מה שעובר לך בראש,אז תכתבי.ההורים שלי סובלים מהרגשות הללו שנפלטים לי מהפה ברמות:) לגבי לכפות?אני שמחה כשדואגים לי וחושבים עליי.ואוהבים אותי.רק לא כשאומרים לי "את עושה,נק'"."ככה זה יהיה,נק'". כמו שאמרתי לאיל:)אני אישה יפה חזקה,עצמאית ..ושחורה:) לא בגלל גאווה.אני אהבת עיצות,הכוונה ולעתים רבות לעמוד מאחורי מישהו.אין לי בעיה להבליג..,רק שיתנו לי את האופציה ולא יקבעו לי.כמו עם המים-שיתנו לי את האופציה לשתות בעוד 2 דק',את מבינה?ולא יקבעו לי שאני שותה וזהו.
 
אצלי אמא נפטרה

אבל היא תמיד הרשתה לי כי היא סמכה עליי חבל לי את שכואב לך ספרי לנו קצת עלייך
 
למעלה