אוסף שרשורים קטנים.

[ילדת החיים]

אויש,

חיבוק חם,לשתיכן..תבקשנה מהם שישמרו עלינו מלמעלה.. ודש לכן מחיפה

 

[יפעת רעות]

תודה רבה

שמלמעלה ישמרו גם עלינו וגם על כל עם ישראל וגם עלייך שם בחיפה ידיד שלי מחיפה אמר שעכשיו הוא יוצא והוא בא להיות איתי היום

 

[ילדת החיים]

מיאו..שיאסוף גם אותי

תהנו,תרימו כוסית (קולה,כמובן.עדיף תה..) לחיי עם ישראל ופתאום (סליחה מראש על הכבדות,זה בא לי בהפתעה) המילים מהדהדות לי בראש.זוכרים? "כָל עוד בלבב פנימה נפש יהודי הומייה, ולפאֲתי מזרח קדימה עין לציון צופייה; עוד לא אבדה תקותנו, התקווה בת שנות אלפיים, להיות עם חופשי בארצנו ארץ ציון וירושלים" אתם מכירים את הנוסח המקורי של התקווה,אגב?

 

[ילדת החיים]

נקרא "תקוותנו",

כָל עוד בָלֵבב פנימה נפש יהודי הֹמִיה ולפאֲתי מזרח קדימה עין לציון צופִיה עוד לא אָבדה תקותנו, התקוה הנושָנה: לשוב לאֶרֶץ אבותינו, לעיר בָה דוד חָנה. כָל עוד דמעות מעינינו יזלו כגֶשם נדבות, ורבבות מבני עמנו עוד הולכִים על קִברי אָבות עוד לא אבדה... כָל עוד חומַת מחמדנו לעינינו מופָעַת, ועל חרבַן מִקדשנו עיִן אַחַת עוד דומַעת עוד לא אבדה... כָל עוד מֵי הירדן בְגאון מְלא גדותיו יזֹלו, וְלים כנרת בְשאון בְקול המולָה יִפלו עוד לא אבדה... כָל עוד שמָה עלי דְרָכים שער יכַת שְאִיה, ובַין חרבות ירושלַים עוד בַת ציון בוכיה. עוד לא אבדה... כל עוד דמעות טהורות מעין בת עמי נוזלות, ולבכות לציון בראש אשמורות עוד תקום בחצי הלילות עוד לא אבדה... כל עוד נטפי דם בעורקינו רצוא ושוב יזלו, ועלי קברות אבותינו עוד אגלי טל יפלו עוד לא אבדה... כל עוד רגש אהבת הלאום בלב היהודי פועם, עוד נוכל קות גם היום כי עוד ירחמנו אל זועם. עוד לא אבדה... שמעו, אחי, בארצות נודי את קול אחד חוזינו: כי רק עם אחרון היהודי גם אחרית תקותנו! עוד לא אבדה" 2 השורות האחרונות מדהימות..זה עם כמו WITH

 

[יפעת רעות]

הוא הולך לעזור לי להתארגן לבית ה

החדש והוא עוד רוצה לחזור הלילה לחיפה לא להשאיר את ההורים לבד

 

[ילדת החיים]

בשעה טובה,

ויש לך אחלה חברים

 

[יפעת רעות]

כן. אין תלונות. רוצה להצטרף?

 

[ילדת החיים]

מאוד..באמת.אפשר?

 

[יפעת רעות]

בשמחה

 

[אלת השמיים]

טוב באמת שיש חברים טובים

 

[יפעת רעות]

נכון

 

[אלת השמיים]

משתתפת בצערך

מה יש לספר על עצמי? הרוב פה מכירים אותי לטוב ולרע

אני את אבא איבדתי לפני שלושה חודשים (עוד מעט).

 

[יפעת רעות]

משתתפת בצערך. ממה אם מותר?

 

[אלת השמיים]

מדום לב פתאומי

הוא מת בלילה של ערב יום עצמאות, בבוקר אני ואמא ניסנו להעיר אותו והוא לא קם. מת כצדיק.

 

[אושרית תותית]

אלההה מאמי משתתפת בצערך

 

[אלת השמיים]

תודה מאמי.

 

[יפעת רעות]

כואב אבל אם מנחם הוא לפחות לא סבל |

 

[אלת השמיים]

אולי לא סבל מהמוות שלו

אבל הוא היה אדם חולה מאוד, אז הוא סבל. וזה לא מנחם אותי. זה לא מנחם לדעת שיש לך אבא קבור, שלא זכה לראות אותי מסיימת את לימודיי, וכשאתחתן הוא לא ילווה אותי לחופה. לא יזכה לראות נחת מנכדים ויפסיד חלק גדול מאוד מחיי. לא זה לא מנחם.

 

[יפעת רעות]

את יודעת עכשיו לפני חודש

סיימתי תואר ראשון אני עדיין במבחנים האחרונים ואמא שלי הייתה מפקחת בכירה במשרד החינוך תמיד דיברה איתנו על לימודים והיא לא הייתה שם היא גם לא הייתה שהודיעו לי שהתקבלתי לתואר שני היא גם לא תהיה שאני אתחתן ואני אפילו לא אוכל להכיר לה את הגבר שיהיה לי אבל עדיין אני בוחרת להמשיך כי מלמעלה היא בוחרת להיות איתי ואני יודעת את זה אז אני אומרת את כל זה לא מתוך זילזול אלא מתוך הבנה ותאמיני לי שגם לי קשה אין לי כבר יותר משפחה היא התרסקה עם המוות והייתי במקרה שלי שמחה אם אבא היה הולך ולא אמא כי המשפחה הייתה ממשיכה להיות יציבה אז תהיי חזקה אבל אין ברירה אנחנו חייבים להמשיך לחיות

 

[אלת השמיים]

אני מאוד מבינה אותך

כי גם אני במצב שלך, והמשפחה שלי גם הרוסה. אני יודעת שאין מה לעשות, אלא להמשיך קדימהוזה מה שאני עושה. אבל זה לא מחמם אותי, זה לא מקל על הכאב. הכאב עדיין ישנו וכנראה שתמיד יהיה. תאמיני לי שאני לא מאחלת לאף אחד לעבור את מה ששתינו עברנו. אני רק מאחלת לך ולכולם שיהיה רק טוב, שתיהיה המון שמחה בלב, ושהמלחמה הזאת תסתיים. עם האבל שלי אצטרך (ואני עושה זאת) להתמודד לבד. רק בשורות טובות.