אוףףףף איך מחליטים

נוני 75

New member
תודה על התגובות


קשה לי עם הנתק מחברתי, אני מקבלת את הבחירה שלה -לא לכל אחד מתאים לגדל ילד לבד אבל ברגע שהיא לא קיבלה את בחירתי שלי זה כאב. חשבתי שאולי כשהאפרוח יגיע -משהו בה יתרכך וזה היה כך למשך מספר פגישות ,עד שהיא שוב התרחקה .ובהתחלה הבנתי ואז כעסתי ואז השלמתי.

ואנחנו גרות באותו רחוב ומדברות לפעמים בטלפון ... ואולי יום אחד כשהיא תקבל את המכלול שלה היא תחזור.
 
הסתמכות בעיניים עצומות על עמותה אינה, לדעתי,

נכונה היום וגם לא היתה נכונה בעבר. (לא בתחום הבריאותי ולא בתחום אחר)כשהילד בריא קל להסתכל אחורה. מבינה את מי שעושה צעדים ראשונים בעולם האימוץ ומחפש (ובצדק) יחס אמפטי, אבל אינו יודע, שככל הנראה לא זה מה שיקבל וזה לא מה שחשוב. דברים יכולים להסתבך אצל כל עמותה ושתיהן, אכן, בעלות נסיון רב. לא התלהבתי מאף עמותה אצלה בררתי, בטרם חתמתי, (והיו אז רבות יותר) אבל היה עלי להחליט וידעתי, כפי שנאמר, שדרכינו תפרדנה לאחר שבתי תגיע אלי. בהצלחה!
 
רק התייחסות למתי מספרים

בעיני מספרים לאנשים הקרובים כשמחליטים על התהליך. אין טעם להסתיר דבר מהותי שכזה מאנשים שאתם קרובים אליהם והקשר איתם חשוב לכם. באופן אישי אנחנו סיפרנו על הרצון לאמץ עוד הרבה לפני שהורדנו את הטפסים של השירות למען הילד, כך שכשעידכנו שהתחלנו את ההליך זו לא הייתה הפתעה לאף אחד.
ספרו כשנוח לכם, ספרו בשביל שיהיה לכם למי לספר ועם מי להתלבט ועם מי להתרגש. זה חשוב לא פחות מאשר לעשות את הצעד בכיוון
. שיהיה בהצלחה!
 
למעלה