אוף אוף איזה עצבים...../images/Emo46.gif
אחרי שחשבתי שכבר פתרתי את בעיות ההורים שלי/של בעלי, ניכנס לו אלמנט חדש לתמונה... חמי הוא איש מקסים ועדין, אבל מנותק מהעולם. הוא איש עובד קשה אבל חסר כל כישורים חברתיים מכל סוג שהוא. למותר להוסיף שחמותי היא הדומיננטית בבית, והוא די שקט, בלשון ההמעטה. אבל, הוא ממש פסיבי-אגרסיבי: לפני כמה ימים הוא ביקש לבוא לבקר את עדן - בינינו - זה שהוא מבקש מראשד ולא סתם מגיע, כמו שהיה לאורך כל חופשת הלידה שלי, זה כבר שיפור. הסברתי שאני לא אהיה בבית. שאל לאן הולכת. אמרתי שלקניון לקנות מתנות לימי הולדת. אמר שיבוא לקניון. אמרתי שלא בטוחה בשעה ובקניון, אמר שיבוא. ביקשתי שלא, כי זה כובל אותי ומחוייב אותי, אמר שלא נורא אם לא אהיה שם, אבל הוא יבואץ. ביקשתי שוב שלא, טהזכרתי לו שלמחרת הוא יהיה עם עדן כל היום - היה לנו יום נישואין וההורים של בעלי שמרו על הילדה מ - 12 עד 5. לבסוף הוא נכנע. לפני יומיים, הוא אמר לבעלי שהוא רוצה לבוא היום. צביקה הסביר שאני בחופש ומסתובבת עם הילדה ושזה לא מתאים. אמר האיש בסדר. אתמול שאל שוב. שוב הסביר הבעל שעדיין אני בחופש היום... והיום בבוקר שאל שוב, ואחרי שקיבל תשובה שלילית, פשוט הגיע!!! למותר לציין שהפיוזים קפצו לי, וגם לבעל, שהבטיח שיחה נוקבת עם האדון עוד היום, תחת האיום (על הסבא) שאם הוא לא מבין כשהבעל מסביר לו, אז אני אסביר לו בצורה שלא תשתמע לשתי פנים. לא מעצבן?? במקום להיות פשוט חסר נימוס, הוא עושה מה שהוא רוצה, בשקט בשקט, ובלי להתחשב באף אחד. זה לא פחות גרוע מאישתו שתחיה... בכל אופו, אם הוא פסיב אגרסיב, אני לחלוטין אגרסיב, וזה מה שיובהר בפעם הבאה
