אוף איזה פרק מרגיז....

[איגואנה כחולה]

אוף איזה פרק מרגיז....

כמה עוינות,אלוהים... את כל הכעס שלו על הבגידה של יעל ואת כל התשוקה החבויה שלו לנעמה ואי יכולת המימוש של התשוקה הזו הוא השליך על גילה. מסכנה. קשה להיות פסיכולוג. מה דעתכם?

 

[קצת דיווה]

להיות פסיכולוג

צריך לדעת לשים הגנות.. לעשות הפרדות כמו בעוד מקצועות שהם "פחות נחשבים" לדוג' איש שרות לקוחות.. אם יזדהה עם כל אחד שמתקשר להתלונן .. אותו איש ש"ל תוך חודש יצטרך טיפול בעצמו צריך לדעת לעשות פאוז..

 

[j e t l a g]

האיכות נשפכת מהתכנית הזו...תענוג

כן, אכן עוינות רבה. אני בטוחה שגילה יודעת להכיל אותה בפרופורציות נכונות, למרות שיש לי הרגשה שגם לה קצת מגיע... בכל פרק נחשפים עוד ועוד פרטים על דמותה... נחכה ונראה. אבל לדעתי לא מגיע לפרק היום לקבל את השם "מרגיז"- משובח כן. ערב נעים.

 

[איגואנה כחולה]

האמת שזו פעם ראשונה שיוצא לי לראות

את ראובן בטיפול אצל גילה. אבל אותי הרגיזה העוינות שלו כלפיה. היא אכן הכילה אותן בפרופורציות והייתה לא רק סבלנית כלפיו אלא גם הראתה אכפתיות לבריאות שלו (אם הבנתי נכון,כל הכדורים האלה נראים כמו ניסיון התאבדות איטי..). טוב,נצטרך להמשיך בטיפול...

 

[אוהד אסטון]

צריך להמשיך אותה...

גם ביום שישי שבת לפי דעתי...

 

[giladon2]

צריך לנוח גם בין לבין ../images/Emo178.gif

מה עם קצת זמן לנשום . . .

 

[אוהד אסטון]

יש 23 וחצי שעות ביום לנשום...

לא מספיק

 

[סלינוש]

כל כך מרגיז!

גאד זה ממש עורר בי הרגשה של חוסר נוחות! מה הוא מתנפל עליה ככה? כאילו, הנה המטפל המקסים, פתאום מאבד עשתונות, מדבר דברים מגעילים, עוקץ, מלכלך, סתם, סתם מניאק. עצבן אותי. וגילה קיבלה את זה ממש יפה. אגב, השחקנים פשוט מדהימים. כולם. אסי דיין מדהים, דילה אלמגור, מאיה מרון, עלמה זק... הם מתגלים כשחקנים מוכשרים ברמות...

 

[איגואנה כחולה]

בדיוק בגלל זה כתבתי שהפרק היה

מרגיז. הייתה לי תחושה מאוד לא נעימה במהלך הפרק של עוינות רבה מצד ראובן.

 

[ק ל ר י]

אבל!

זה בדיוק הסיבה למה זה מדהים כל כך. אנחנו נוטים לעשות אידיאליזציה למטפלים, לראות אותם כמביני כל ויודעי כל, אבל כמו שראובן אמר לגילה - את יודעת שפסיכולוגים מתגרשים בדיוק כמו כל אדם אחר, וזה נכון. ייעוץ חיצוני אובייקטיבי שונה מיישום עצמי של התיאוריות.. אני נהנתי מאוד מהפרק, הכל היה מדויק ומעולה. דווקא לא אהבתי את הקטע שהוא נכנס בא על הגדי הזה - זה לא קשור אליו ולא עניינו, ובטח לא להכניס לה מתחת לחגורה תוך כדי טיפול שאמור לעסוק בו.

 

[R o n n n a]

מטופלים מרשים לעצמם, ובצדק, להטיל

את כל הפלונטרים שבחייהם על המטפל. זה תפקידו. כל מטפל טוב יודע שההתנפלות עליו אינה אישית, אלא מקפלת בתוכה כעסים עצומים על אנשים אחרים שמקיפים את חייו של המטופל, ובסך הכל נעשית כאן העברה (השלכה של רגשות לא מודעים של המטופל על דמות המטפל. בלועזית: טְרַנספֶרֶנס) שהיא מטרת הטיפול. לכן, גם אם המטפל עלול להיעלב מהנסיון לפגוע בו, הוא יבין שזה חלק בלתי נפרד מהטיפול. אסי דיין משחק את דמות הפסיכולוג ממש מצויין, כמו כל השחקנים. סידרה נפלאה.

 

[דג שמש]

אני חושבת שהוא העלה את זה,

אמנם בתקופנות רבה (בכלל חבל לי שפרקי ההדרכה הם כל כך מלאי עוינות, במקום להיות באמת הדרכה מועילה ומעניינת לגבי הטיפולים, עם תובנות לגבי חייו והמטופלים והתהליך הטיפולי וכו' - בעצם פרקי יום חמישי היו אמורים להיות הקרם דה לה קרם...) אבל יש לכך סיבה. הוא מראה לגילה שהסיבה שהיא ממליצה לו להעביר את נעמה למטפל/ת אחרים קשורה גם להיסטוריה האישית שלה, לחוויות שהיו לה, ובעצם שההמלצה שלה לא נקייה ממשקעים אישיים שיש לה.

 

[pomelit]

ההגדרה של הפגישות ביום ה'

בעייתית זה לא באמת הדרכה כי הוא עזב את ההדרכה שמונה שנים קודם זה לא באמת טיפול כי הוא לא מודה בזה זו בערך הבעיה - שזה לא זה ולא זה, אז שניהם מרשים לעצמם דברים שלא היו יכולים לקרות בטיפול (במיוחד גילה), אבל הם לא ממש נכנסים למקרים שלו כי הוא לא רוצה לתת לה את המקום המדריך. מבחינה עלילתית, ובהמשך לאופי הסדרה, הפגישות של יום חמישי בעיקר נותנו לנו להציץ למה שקורה לא רק במשרדו של המטפל, אלא גם בראשו. אנחנו יכולים לראות מה ראובן מרגיש מול המטופלים שלו, אנחנו מקבלים הסברים למה שקורה בשעות שהוא מעביר מולם, ואנחנו יכולים גם להשלים פערים. למשל כשהוא מסביר לגילה שלדעתו יש לאיילה רומן עם המאמן שלה - זו השלמת פערים קלאסית עבור צופים שאולי לא שמו לב לעניין, או שחשבו שמדובר במשהו אחר. הן לא ממש "הדרכתיות" אבל זו טעות לראות בהן פגישה טיפולית גרידא לדעתי, לפחות נכון לעכשיו.

 

[elindith]

הוא בכלל בהכחשה שהוא בטיפול

 

[אור של הלילה]

פסיכולוג הוא קודם כל, אדם.

הוא לא אמור להיות רק הספוג של המטופל. אין מצב שהוא לא ישליך מחייו שלו גם בחדר הטיפולים. בעיניי, להפך. גדלותו של הפסיכולוג היא בכך שהוא מעורב, שהפנים השונות שיש לו במציאות, יכולות להביע את עצמן גם בחדר, בשעת הטיפול. הניסיון שלו לא רק נובע מספרי הפסיכולוגיה התיאורטיים שהוא למד, אלא גם ממה שעובר עליו בחייו שלו, שלא לדבר על המקרים הרבים שהוא רואה בין מטופליו. הסוגיה של הקו הדק העובר בין המטפל למטופל, היא סוגיה עתיקת-יומין בעולם הפסיכותרפיה. עד כמה הפסיכולוג מסוגל לעשות הפרדה בין חייו-שלו והבעיות שלו עם מטופליו וכן על רמת ההזדהות שלו עם המטופל. אני משערת שהפרק הזה בא לתת קמצוץ מהסוגיה הזו.

 

[Broken Wings1]

../images/Emo4.gif

פיספסתי את הפרק לצערי. אבל תודות לתגובות פה אפשר להבין בערך מה היה

 

[ק ל ר י]

VOD

יש ערוץ 001 - VOD- שאפשר להוריד את כל הפרקים - את חייבת - היה מעולה!!

 

[שרונסקי]

בירור VOD

זה בדיגיטלי? כי לי יש אנלוגי, זה ממשיך, גם אם בהמשך אעבור לדיגיטלי אוכל לעשות זאת?

 

[לילי נמר]

שמתם לב עד כמה קרוב ישב אסי לגילה?

הכורסאות שלהם כמעט היו צמודות לעומת הספה המרוחקת שלו עם הקליינטים, כל הזמן צילמו אותם כאילו מבחוץ והם ישבו ממש קרוב...הרגל שלו כמעט נגעה בשלה... זה ממש הטריד אותי...חחח.. ומישהו מוכן להסביר לי מה קשור הגדי הזה עכשיו?!

 

[דג שמש]

הסבר

ראובן מנסה להראות לגילה מה הסיבה שהיא מעונינת שהוא יעביר את נעמה למטפל/ת אחרים, על ידי זה שהוא מזכיר לה את ההתאהבות שלה ושל גדי, שהסתיימה בכך שגילה יצאה לחופשה ולא חזרה. ראובן אומר שהוא לא מוכן לברוח כמו שגילה ברחה, שהוא מעוניין להתמודד עם הרגשות של נעמה כלפיו, ואולי גם אם הרגשות שיש לו כלפיה, במסגרת הטיפול, כמטפל.