אוף

זה בסדר

את לא חייבת לי כלום.
אני יודעת שיש לך קשיים עצומים משלך ואת משתדלת מאוד, ואני מאוד מעריכה את זה.
רק בודד מאוד, ועצוב שאף אחד לא יכול/רוצה להיות איתי, אף פעם בעצם בסופו של דבר, הכל סתם זמני עד ש...
זה בסדר, גם אני לא הייתי רוצה להיות איתי, אני סתם איכסה וכישלון וכו'.
כשעוד הייתי משהו, אף אחד לא ראה ולא העריך..ולאט לאט נהייתי מה שנהייתי.
אני כל כך אומללה וכל כך בודדה, וזו הדרך היחידה שעוד איכשהו עובדת ( אם כי בצורה מקרטעת למדי ) להשיג קצת יחס.

אני שונאת את העולם הזה, אני שונאת בני אדם, וכרגע אני שונאת גם אותי.
 

qween6

New member
תגובה

הי חמודה,במקרה הגעתי לפורום דכאון,לחצתי בטעות,ואין טעות הכל מכוון....
חמודה
אל תצפי שלאנשים יהיה איכפת ממך. אולי כן בחלקם ואולי לא.
העיקר שאת תדאגי לעצמך.
את תאהבי עצמך
לך יהיה אכפת מעצמך את תלכי לכיוון העתיד שלך.
ואם אכן יש בדרכך אדם או שניים,במציאות\כאן בפורום שאכפת להם,קחי מהם רק טוב פרגון עידוד תמיכה מילה טובה. תתחברי למי שעושה לך טוב ולעולם תהיי מוקירת תודה ולא כפויית טובה חלילה..
את יכולה לעשות לעצמך טוב.
מי שלא איתך כנראה מלכתחילה לא היה חבר טוב,ולכן טוב שגילית.
תסמכי על עצמך והרימי עצמך.
 
שולחת לך חיבוק גדול


ומקווה שהיום יהיה קצת יותר, אפילו במעט
 
Talking to myself

Talking to myself
Talking to myself
Talking to myself
Talking to myself
Talking to myself
Talking to myself
 
באמת?

יאי איזה כיף..
כי די התעייפתי מלדבר לעצמי
אז מה שלומך קופיפה חביבה?
 
אני די איבדתי את עצמי

ובדרך גם את שפיות דעתי.
ובודד ..
בהצלחה לך בחיפוש...
יכולה להשאר איתי קצת?
 
שלראשונה מזה זמן יש לי פרטיות

יש לי ידיד שאני מאוד אוהבת שיש לו בעיות קימה בבוקר.
אני מעירה אותו טלפונית לא אחת אבל גם תלוי באיזו שעה...
היום פשוט באתי אליו כדי להעירו ושלחתי אותו לדרכו.
נשארתי אצלו בדירה.
אז יש לי שקט מוחלט מהכל.
בבית יש לי מיטת נוער שהיא המיטה שלי מכיתה ב' ואין לי מזגן.
אז אצלו קודם ניצלתי את המיטה הזוגית רק לעצמי עם המזגן.
והפעלתי מוזיקה ביוטיוב.
אבל שעמם לי אז קמתי לי.
מתאים לי לבד כזה מדי פעם... אצלי בבית זה לא קורה, שם אין פרטיות.
 
סיפור מעניין:)

נשמעת אחלה הזדמנות לקצת פרטיות...
לי תמיד הייתה פרטיות, אולי אפילו אובר פרטיות.
רק תקופה אחת בחיים שלי לא הייתה, וזה היה ממש קשה כי אני לא רגילה, כשאבא שלי היה חולה ובבית וכל הזמן היה צריך להשגיח עליו, או שהיו מטפלים חלק מהזמן..
 
אני כמהה לפרטיות

אני גרה עם אמא וסבתא. רוב חיי אמא עבדה מהבית. אשז היא כמעט תמיד היתה בבית.
וסבתא שלי לא יוצאת מהבית בכלל בכלל, בעיקר בכמה שנים האחרונות.
עכשיו אמא עובדת מחוץ לבית אבל גם אם במקרה היא בעבודה כשאני בבית, סבתא תמיד שם.
יש לי אמנם את החדר שלי אבל זה לא אותו הדבר.
אז יצא לי בטוב, למרות השעמום שי לי עכשיו...
 
ברור שזה לא אותו דבר..

די ברור שאת צריכה פרטיות...
כשאין לך אף פעם בית לבד, באמת אפשר להתחרפן...
אני יכולה לשעשע אותך איכשהו?:)
 
למעלה