Blutige Erde
New member
אוקיי, אז מדברים מדברים. ו...?
שנים שאנחנו חופרים על המטריקס על כל פניה הפילוסופיים. ויש הרבה. וכיף לדון בזה. אבל תכל'ס, כמו שפנדה אמר מתישהו, אולי באמת אין טעם בידע הזה מכיוון שהוא לא מעשי במיוחד...? כלומר, אנחנו מדברים ומדברים ומשנים את עצמנו ולומדים עוד על החברה הקלוקלת ודרכו המעוותת של עולם ועוסקים במשהו שמטאל (זצ"ל) היה קורא לו: "אוננות שכלית". אבל לאן זה מוביל אותנו? האם משהו באמת השתנה? האם עשינו משהו בעקבות הידע הזה שהשפיע איכשהו על העולם (מלבד הגישה שלנו לחיים)? אני מעריכה ידיעה ואמת, אבל לא עדיף להיות נעל מאושרת מאשר אדם שרואה את פגמיו של העולם אך נאלץ לנשוך את שפתיו ולשתוק בחוסר מעש? האם יש בכך טעם? הרי לפעמים, זה כואב.
שנים שאנחנו חופרים על המטריקס על כל פניה הפילוסופיים. ויש הרבה. וכיף לדון בזה. אבל תכל'ס, כמו שפנדה אמר מתישהו, אולי באמת אין טעם בידע הזה מכיוון שהוא לא מעשי במיוחד...? כלומר, אנחנו מדברים ומדברים ומשנים את עצמנו ולומדים עוד על החברה הקלוקלת ודרכו המעוותת של עולם ועוסקים במשהו שמטאל (זצ"ל) היה קורא לו: "אוננות שכלית". אבל לאן זה מוביל אותנו? האם משהו באמת השתנה? האם עשינו משהו בעקבות הידע הזה שהשפיע איכשהו על העולם (מלבד הגישה שלנו לחיים)? אני מעריכה ידיעה ואמת, אבל לא עדיף להיות נעל מאושרת מאשר אדם שרואה את פגמיו של העולם אך נאלץ לנשוך את שפתיו ולשתוק בחוסר מעש? האם יש בכך טעם? הרי לפעמים, זה כואב.