אוקיי. אז נגיד ואתם

[seeyou]

דבר אחד בטוח

שלא נדע כמה האדם מסוגל לסבול..... פרט למיקרים בודדים,קיצונים ,שנשארים עם נזק לכול החיים, הרוב במוקדם או במאוחר מוצאים קשר חדש, שונה מהקודם שמצליח במידת מה להשקיט את הכאב ואת הזיכרונות. בקיצור משקם את עצמו. יוסי

 

[magenta73]

זה לא קל

ידיד שלי מת בפיגוע. הוא היה חבר טוב של חברה שלי, וזה קרה לפני שנתיים, ועדיין לא יוצא מהראש. אני גם מכירה בחור שהחברה שלו מתה מפיגוע. לפני שנה וחצי. עד היום יש לו אבן על הלב. אבל אין מה לעשות, זאת המציאות שלנו, צריל להתאבל ולהמשיך בחיים. עם כל הכאב. עם הזכרונות. לא קל...

 

[בשלולית]

האמת...

זה הפחד הכי גדול שלי.. המוות. לאבד מישהו קרוב.. משפחה, חברים או בן זוג. ואם נהיה יותר ספציפיים...אני חושבת שזה פשוט אסון. קראתי את הכתבה בעיתון על יעל ואופיר שהיו צריכים להתחתן עוד חודש ויעל מתה בפיגוע בת"א שבוע שעבר, היו לי דמעות בעיניים. זה פשוט נורא. אני לא יודעת מה יהיה איתי אם יקרה לי דבר כזה. אני מאוד נקשרת לאנשים. אבל תודה לאל לא עלינו