על לא דבר, וJAD
זה היה שבועיים לאחר שנהייתה בת 18 לבושה כולה בלבן הולכת לכנסייה באותו לילה היו לה קופסת המכתבים שלו במושב הנוסע, סיקספנס בנעל, משהו שאול, משהו כחול* וכשדלתות הכנסייה נפתחו לרווחה, היא שמה את הרעלה שלה, מנסה להסתיר את הדמעות הו, היא פשוט לא יכלה להאמין לזה היא שמעה חצוצרות מהתזמורת הצבאית והפרחים נשמטו מידיה. בייבי, למה עזבת אותי, למה היית חייב ללכת? בניתי על הנצח, עכשיו אני לעולם לא אדע. אני לא יכולה אפילו לנשום. זה כאילו אני מסתכלת מרחוק, עומדת ברקע, כולם אומרים: "הוא לא חוזר הביתה עכשיו" לא יתכן שזה קורה לי, זה רק חלום המטיף אמר הבה נרכין את ראשנו ונתפלל אדון בבקשה הרם את נשמתו, ורפא את הכאב הזה אז הקהל כולו קם ושר את השיר העצוב ביותר שהיא שמעה מימיה ואז מסרו לה דגל מקופל, והיא נאחזה בכל מה שנשאר לה ממנו הו, ומה שיכול היה להיות ואז הרובים ירו פעם אחת אחרונה וזה הרגיש כמו כדור בליבה בייבי, למה עזבת אותי, למה היית חייב ללכת? בניתי על הנצח, עכשיו אני לעולם לא אדע. אני לא יכולה אפילו לנשום. זה כאילו אני מסתכלת מרחוק, עומדת ברקע, כולם אומרים: "הוא לא חוזר הביתה עכשיו" לא יתכן שזה קורה לי, זה רק חלום בייבי, למה עזבת אותי, למה היית חייב ללכת? בניתי על הנצח, עכשיו אני לעולם לא אדע. הו, אני לעולם לא אדע. זה כאילו אני מסתכלת מרחוק, עומדת ברקע, כולם אומרים: "הוא לא חוזר הביתה עכשיו" לא יתכן שזה קורה לי, זה רק חלום *סיקספנס זה מן מטבע כזה ששמים בנעל לפני חתונה למזל טוב, גם שאר הדברים הם מנהגי חתונה. רעות