הבעיה שהשפיץ צר מדי אם לפני האולימפיאדה היו רק שני ספורטאים שהיו מועמדים באמת למדליה-שטילוב ולי ועוד 2 -3 שביום טוב בהסתברות נמוכה יכלו לגרד מדליה כאן טמונה הבעיה.ולא נצליח להרחיב את השפיץ באמת אם לא נרחיב ונגדיל את הבסיס-וכשאני מדבר על בסיס אני מדבר על הבסיס ממש מגיל הנילדים והנוער.
1)אליס שלזינגר
2)שחר צוברי
3)אנדי רם ויוני ארליך
4)אריק זאבי
5)סרגיי ריכטר(היה מאוד קרוב לעליה לגמר)
6)ורד בוסקילה וגיל כהן(סיימו רביעי באליפות העולם)
יכול להיות שאפשר להוסיף עוד למשל את ולריה מקסיוטה(והיא בפירוש דיברה על מדליה לפני האולימפיאדה כך שנראה שהיא האמינה שיש לה סיכוי,וקשה לבדוק מה היא באמת היתה מסוגלת לעשות אילו היו מעודדים אותה באמת ,ולא מכשילים אותה על ידי קריטריון ישראלי).
לפי דעתי, רק מי שמצליח באליפות העולם באמת מועמד למדליה. לכן, מלבד לי ואלכס, הייתי מציין רק את אליס. אנדי ויוני לקחו גרנד סלאם לפי שלוש שנים, ולכן גם אותם אפשר לציין.
יש ענפים כמו שחיה או ריצה שאנשים יודעים מה התוצאות שלהם והם יכולים לדעת שהם לא יכולים לשפר את התוצאה שלהם מספיק כדי לזכות במדליה.
שייט זה ענף שתלוי ברוח,וממה שהבנתי שחר צוברי טוב ברוחות חלשות.
שחר צוברי זכה מקום ראשון בשיוט האחרון,ואילו היו לו רוחות חלשות במספר שיוטים אחרים יכול להיות שהוא היה זוכה במדליה.
לפי מה שהבנתי מאנשים שמבינים יותר ממני, הסיכוי של צוברי לא היה גבוהה בגלל שהתנאים באזור האלה הם באופן כללי כאלה (ברור שזה משתנה והכל אבל כנראה קבעו את זה לפי העונה והאזור והאקלים באזור וכו)
וככל הזכור לי זה היה המקרה עם אורן סמדגה אבל זה לא משנה את תמונת הסיכוים כפי שניתן לחזות מראש.לדעתי בלונדון מלבד לי ואלכס.היה סיכוי תאורטי לשני זוגות ה 470 ולאליס ואולי אריק.זה המקסימום שבמקסימום ובטח לו במצטבר.