אותות מצוקה

  • פותח הנושא jole
  • פורסם בתאריך

jole

New member
אותות מצוקה../images/Emo104.gif

OK עכשיו שאני אחרי אני יכולה לצחוק על הסיטואציה, אבל ברגעים הספורים שבהם התנהלה הסיטואציה הבאה אני לא יכולה לתאר את החרדה. אז ככה, לפני כשעה וקצת, אני שקועה לחלוטין בעבודה על המחשב, הגדול בגן, הקטן ישן, בבית דממה ממש פסטורליה. פתאום צפירה, הייתי כל כך שקועה במה שעשיתי שלא הסתכלתי על השעה והצפירה נשמעה לי כמו צפירה למשהו אחר. רצתי מהר וסגרתי את החלונות הדלתות, המוח שלי היה בלנק לחלוטין. אספתי את הקטן בזרועותי, וחייגתי לחברים טובים שלי שגרים ליד. בבית אף אחד לא ענה לי. חייגתי לנייד ולקח המון זמן עד שענו לי. "מה קרה?? שאלתי. הודיעו על משהו? חוליה? מה הצפירה הזו? "אה.....דה.....יקירתי זו הצפירה של יום השואה". הייתי כמו בלון שתקעו בו סיכה. הלב דופק מיליון פעימות בדקה, וההקלה הזו שכאילו החזירו את החמצן לאויר. צחוק מהול בבכי של שחרור לחצים. לא היה לי מושג שכל המתיחות הזו נמצאת בתוכי. לכאורה אני מרגישה רגועה גם בימים טרופים אלה. אז הנה יש דברים שאנחנו מחביאים כנראה טוב כל כך אפילו מעצמנו. טוב. זהו. עכשיו אני רגועה אז אפשר לצחוק. כי כשדמיינתי את עצמי במבט מהצד, אתם חייבים להודות המחזה מצחיק למדי לא?? או שרק אני חושבת ככה?
 

אתיש

New member
זה לא מצחיק ואני מרגישה כמוך בדיוק

במיוחד עכשיו עם המצב המפחיד הזה - שהילדה במעון והאבא במילואים אני מרגישה שאני רוצה ולא יכולה להגן עליהם ובזמן הצפירה אני הייתי במעלית ובלי שעון ושיצאתי ממנה לא הבנתי לרגע מה קוה והייתי טוחה שיש התקפה של עיראק עלינו לאחר מס´ שניות נזכרתי ואיך שהסתיימה הצפירה אני מקבלת פלאפון מבעלי (שמסרב להגיד איפה הוא מוצב במילואים מאחר ויום ראשון העבירו אותו) והרגיע שהכל בסדר שכן נהרגו לנו עוד 13 חיילים שעדיין לא פורסם בשום מקום אתן קולטות איזה מלחמה מתחוללת לנו שם? איזה אבידות איומות אנחנו סופגים מדי יום? אני פוחדת פשוט פוחדת!!!!
 

ענתש

New member
אני הייתי עם נגה בידיים מתחת לברז

בכיור.. אחרי שהיא לא ישנה כל הלילה וגם אני לא. מי בכלל זכר שיום השואה היום ? כל הלילה שמעתי מסוקים מעל הבית (טול כרם, קליקיליה.. הכל קרוב) וכשנשמעה הצפירה הייתי בטוחה שזה האות לרדת למקלטים. כל כך נלחצתי... אני כל כך מבינה אותך... מאז שנגה נולדה (שלושה וקצת שבועות) אני ממש בחרדות, אני לא מרגישה בטוחה אפילו בתוך הבית שלי, במיוחד כשיורד החושך. אני מכריחה את בעלי לעלות לקומה השניה בלילה, כשהוא רוצה ללמוד קצת או לראות עוד טלויזיה, כדי שנפעיל אזעקה בקומה התחתונה. זה מרגיע אותי קצת. חשבתי שאני הלחוצה היחידה, טוב להרגיש קצת יותר נורמאלית. תודה. ענת.
 
אכן מפחיד!

עד שלא קראתי כאן את ההודעה, בכלל לא שמתי לב שלא שמעו אצלינו את הצפירה! אנחנו יושבים 3 אנשים בחדר, ואף אחד בקומה לא שמע צפירה! אז פשוט המשכנו לשבת ולשמוע מוזיקה (דרך המחשב, לא רדיו) ולא שמנו לב בכלל! איזה בושה, אני ממש מרגישה רע עם זה. אני ממש מופתעת, כי בד"כ הצופרים של רעננה קורעים את האוזניים. וגם אני שמעתי ממקורות בלתי מוסמכים על 12 חיילים. מה יהיה הסוף?!
 
אני כבר שמעתי על 17 חיילים הרוגים

וגם אם זה שמועות, בכל שמועה יש אמת לא? אלוהים יעזור לנו אנחנו ממש במלחמה
 

דניעל

New member
אולי כדאי לצנזר את השמועות?

כל עוד לא הותר לפרסום. תחשבו מה זה עושה לי, למשל, שיש לי שני אחים בשטח.
 

אתיש

New member
הלוואי וזה היה רק שמועות../images/Emo104.gif

יש לי בעל ואח שם והלב שלי מחסיר פעימה כל טלפון - אימי דיברה עם אחי וברקע יש קולות של יריות - יש לנו הרוגים שם מיחידה מובחרת מאוד ואולי זה ישמע אגואיסי אבל אני רוצה את בעלי לידי ליד הילדה שלנו אני לא יכולה לתאר לעצמי מה עובר על המשפחות האומללות שבניהן נמצאים שם הלוואי ואלו יהיה ההרוגים האחרונים שלנו
 

דניעל

New member
דיברתי על צנזורה של שמועות לא בגלל

שהן אולי לא נכונות, אלא בגלל שהן מדאיגות. קצת פחות מלחיץ לשמוע את זה ברדיו בתוספת "הודעה נמסרה למשפחות".
 

רותי ע

New member
בואו ננסה לקחת דברים בחשדנות עד שיש

הודעה רשמית. ולדעתי אכן לא כדאי לפרסם שמועות שמכאיבות ומדאיגות אנשים רבים שיקיריהם בשטח. מקווה מאוד שזה באמת רק שמועה...
 
בתור מודאגת מדופלמת-

תפסיקו לדבר ולהעביר את השמועות. אני לא תופסת את ירון מהלילה עוד, ולא צריכה את זה על הראש.
 
כבר תפסת אותו?

מדאיג אותי הקטע. הוא באזור המדובר, או שסתם נגמרה לו הבטריה בפלאפון? תעדכני.
 

טליה36

New member
בסוף לא שמועה אלא ממש אסון../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif

הלב שותת דם. אני מרגישה לחצים בחזה .קשה קשה לנשום ולתפקד. איזה אסון נוראי נפל עלינו. אני לא יכולה להפסיק לבכות.כבר מחקתי ותיקנתי כמה פעמים לא רואה מבעד לדמעות.לא רוצה לחשוב מה יקרה לי אם עכשיו כל כך כואב ופתאום אגלה שאני מכירה? דמעות דמעות כואב כואב הלב עם המשפחות שמצטרפות למשפחת השכול.
 
../images/Emo104.gif זה בכלל לא מצחיק ואני כל כך

מבינה אותך. ולגבי השמועות, גם אני שמעתי ויש לי הרגשה שעדיף לא לדבר על זה. מתי זה יגמר?
 
שולחת לך ../images/Emo124.gif הרגעה

באמת מלחיץ. ולא פלא... עם המצב שקורה היום במדינה... חזקי ואמצי מקווה שנתראה בקרוב
 
../images/Emo104.gif אכן מחזה שצריך להיות מצחיק עם

כל העצב שיש בו. אנחנו כ"כ נעולים עם הפחד, שמספיק טריגר קטן לשחרר את כל המפלצות החוצה. מקווה שלח"ד חזר לתיקנו. שולחת
ים, סיגל
 

מלמלה

New member
כן גם לי זה היה נראה מצחיק

כנראה צריך להגיע לקצה כל שהוא כדי להבין עד לאן אנחנו מגיעים עם בחון הלחץ הזה שיושב לכל אחד בלב לפחות העבודה במחשב מספיק מענינת כדי להשכיח את הכל
 
למעלה