עכשיו כשאני קוראת את הסיפור
אחרי ששמעתי אותו כבר בבוקר אני נזכרת שדבר דומה קרה לי, רק שהייתי בכיתה ג´ הגעתי לבי"ס מאוחר (לא משהו יוצא דופן אצלי) וכשהייתי קרובה למדי לבי"ס שמעתי אזעקה. החלטתי שפרצה מלחמה והתחלתי לרוץ לבי"ס כדי להגיע מהר למקלט. כשהגעתי לכיתה צחקו עלי הבנות שהיו ליד החלון וראו אותי בזמן הצפירה. דומה אבל שונה. את כנראה כבר מרוטת עצבים לגמרי. נקווה שהסיוט יגמר מהר. חנה