שמעו..
אני ממש לא קמצנית ולא חושבת שהוא צריך לשלם תמיד, ממש ממש אבל ממש לא.. להפך, אני לא תמיד מרגישה בנוח שישלמו עלי, אלא אם כן זה חבר שלי או משהו... דייט חדש, ממש לא נעים לי שיישלם עלי. העניין שעיצבן אותי, זה שהוא זה שהציע את הרעיון לאכול בראנץ' בקפית, לא אני, ובסופו של דבר הוציא איזה 25 שקל לשלם.. כאילו, מה היה נראה לו לעזאזל באותו הרגע? אני לא מעריכה את זה בכלל שהוא דואג להראות לי שהוא מרושש. גם בקפית הוא אמר כמה פעמים שממש אין לו כסף וזה.. וזה לא עושה רושם טוב, פשוט לא. כאילו, ראיתי אותו בקניון לפני איזה שבוע והוא קנה איזה סריג מפול אנד בר.. תעשו לי טובה, וגם באותו יום שהוא קנה לי דיסק הוא קנה לעצמו שניים... חוצ מזה, שהבנאדם גר בוילה באחת השכונות היקרות בירושלים, וכסף לא חסר למשפחה שלו.. אבל הוא לא מבקש כסף מההורים. זה מקובל עלי, הוא בצבא והכל ואי אפשר לחיות ממשכורת צבאית, אבל למה אתה מזמין אותי אם אין לך כסף?!!? ומה הקטע שלדברים אחרים כן יש לו כסף? אני רואה את זה ככה - בהתחלה של קשר ששואף להיות רציני, ממש חשוב להשקיע במישהי הזאת.. צריך להראות שעושים מאמצים. לא חשוב לך להשקיע בי ובקשר? חבל מאוד. ביי. אני לא אוהבת בנים כאלה. זה הרבה יותר מרשים כשבן אדם מראה שלמרות שאין לו הרבה כסף, את מה שכן יש לו הוא דואג מידי פעם להוציא עליך, זה מראה לך שאת שווה את זה. ואם לא, שלא יציע בכלל, אבל להציע ואז לתת לך לשלם.. זה פאקינג לא בא בחשבון מבחינתי. שמההתחלה היה אומר אם בא לי סתם לשבת בבית קפה על כוס קפה וקרואסון או משהו. שלא תבינו לא נכון, אני לא עצבנית על זה שהוא לא שילם. אני עצבנית על זה שהוא הציע לי לבוא איתו לשם, והוא בא ואמר לי "אבל שומעת, תבואי רעבה!!! אל תאכלי כלום!" - בא בגישה של כאילו איזה לארג' הוא, ובסוף יצא ממש אפס.