אזעקה, אני לא מאמינה

אזעקה, אני לא מאמינה


אני בארץ. הסביבות 20:30, אנחנו יושבים בסלון של אבא שלי עם המשפחה של אחי ו...... אזעקה. לא שמעתי אזעקה מאז מלחמת המפרץ. אבא שלי גר בקיבוץ נחשון (ליד צומת לטרון), רחוק למדי מהדרום המופגז. 60 רקטות נורו בכחצי שעה, את זה אני יודעת רק מהטלביזיה. בוני רועדת לי בידיים, "מה קורה? מה קורה?". אני מנסה להסביר מה קורה, שהכל בסדר, זאת כנראה טעות, אנחנו מאוד מאוד רחוקים, אבל הלב שלי כמעט יוצא מהחזה מרוב פחד. אין לאבא שלי ממ"ד ואין מקלט בסביבה, לא העלתי על דל מחשבתי את נושא המרחב המוגן.

בוני מצידה, אחרי שהיא אמרה שהיא רוצה לכתוב יומן בחופשה הזאת ולא עשתה זאת עד עכשיו, ביקשה נייר, היא רוצה להתחיל לכתוב את היומן עכשיו (היא בת 8) איזה מזל שהיא יכולה להוציא על הנייר. כנראה שלכתוב היה לה קשה מידי, היא התחילה בציור.

חבל לי שהיא צריכה לחוות את זה אני מקוה שזה פעם אחרונה.
 

רזאי

New member
מזדהה. אנחנו חוזרים בסוף החודש

לצמיתות, ישר אל הדרום המופגז.
 
חוזרים לתמיד, ככה מודיעים?

שיהיה לכם המון בהצלחה, אני מקוה שהכל ירגע עד אז וישראל תחבק אותכם בשקט פסטורלי
 

רזאי

New member
כן, בטח. השכן שלנו גויס היום בצו 8.

תודה בכל אופן, יותר קל לחזור בתקופה רגועה, גם אם יודעים שהיא זמנית.
מתקשרים אלינו המון חברים בימים האחרונים לשאול אם אנחנו לא מתחרטים על ההחלטה, אבל אנחנו מתגעגעים לבנים הגדולים שנשארו בארץ.
 
התכוונתי לשאול אותך על זה

זכרתי שאתם אמורים לסיים את התקופה שלכם ולחזור ארצה, איך ההרגשה לחזור? יש משהו שאפשר לעזור בו? אני הרי עדיין בארץ... מרגישה בגולה
 

רזאי

New member
אני חושבת שיותר קשה כשדואגים מרחוק.

הייתי עם הבן שלי באמצע שיחת טלפון כשהייתה אזעקה. שמעתי את הבום, כך שהטיל היה ממש קרוב כשמערכת כיפת ברזל יירטה אותו. כשהוא יצא מהמקלט, ראו בשמיים את השובל...
לא קל לי לחזור, ולהתחיל לרוץ למקלט באמצע הלילה עם הקטנים, אבל ידענו שמתישהו הטילים יחזרו. הבאסה היא שאנחנו חוזרים בדיוק לתוכם. גם ככה ידענו שהנחיתה תהיה קשה.
 
מקווה שהתאוששתן מהחוויה הקשה

נשמע קשה ומקווה שלא יחזור שוב. באמת טוב שיש לה אפיק ביטוי להתמודד עם זה. מי יודע, אולי באיזו רמה עמוקה זה יחבר אתכן למשהו ישראלי מאוד שבוני לא מכירה ובשבילך הוא חלק מהחיים.
 
נגעת בנקודה מאוד חשובה. בוני מגיעה מביה"ס

עם כל מיני שאלות לגבי ישראל ויהודים, דברים שהיא שמעה שם, ושואלת אותי לגביהם.

כמה פעמים ניסיתי להסביר לה דברים שקשורים לנושאים קשים שעברו על היהודים ומדינת ישראל, אבל זה קשה לה והיא מבקשת להפסיק. זאת באמת הזדמנות מעולה לנסות להסביר את הבעיה.
 
היתה תקלה באיזור ירושלים. אבל אני

בהחלט מבין אותך. בקיץ 2006 נחתנו לחופשה בישראל, שהתחילה בטיולים כייפיים ליד גבול לבנון ונמשכה בישיבה במקלטים תחת הפגזות רציניות של חזבאללה.
הבן שלי שהיה אז בן 8 גם מאוד נבהל בפעם הראשונה כשירדנו למקלט, אבל האמת היא שאחרי זה הוא הכיר שם ילד בגילו ודיי נהנה...
בכל מקרה, מה שהיה חשוב אז, ואני חושב שחשוב גם במקרה שלך, שהמבוגרים מסביב ינסו לשמור על קור רוח למרות הנסיבות. הילד סה"כ לא מבין את הנסיבות לאשורן אלא בעיקר מגיב לוויב מהסביבה (גם עם ילד דובר עברית כמו אצלי, ובטח עם ילדה שאינה דוברת את השפה).

על כל פנים, לצערי זו נראית תקופה מאוד לא נעימה לביקור בישראל. מקווה שההמשך יהיה רגוע יותר עבורכן.
 
אתה כל כך צודק לגבי קור רוח.

אני ואבא שלי מאוד כאלה. לצערי אחי וגיסתי היו אצלנו אתמול בערב, וגיסתי היתה מאוד לחוצה. ביקשתי ממנה פעם אחת, בשביל בוני, שתשמור על איפוק, אבל ....

בוני מבינה ודוברת עברית, ככה שהיא יודעת מה קורה סביבה. לשמחתי, אבא שלי מספיק רגיש, והטלביזיה לא דולקת 24/7 כפי שקורה תמיד, בשביל שבוני לא תבהל ממה שרואים שם, וזה נראה קשה. למרות זאת, כבר שילשום בלילה, היא נצמדה אלי במיטה (אנחנו ישנות במיטה הזוגית של אבא שלי) ואמרה לי שהיא מפחדת. הסברתי לה שהקיבוץ מוגן. יש שער לקיבוץ ורק מורשים יכולים לפתוח אותו, סביב לקיבוץ יש גדר ושומר מסתובב כל לילה ברחבי הקיבוץ.

לצערי זה נופל לי על מקומות מאוד קשים מהילדות שלי, אני זוכרת את עצמי שוכבת בבית הילדים ומקשיבה אם מחבלים מגיעים לרצוח אותנו. היה אז מקרה שמחבלים נכנסו למשגב עם אם אני לא טועה ורצחו ילדים בבית ילדים.

בהחלט חופשה מאתגרת בשבילי
אם לא טיפלתי בכל התרעומות ילדות שלי עד עכשיו, זה בא לי בהפוכה
 

Mottek

New member
אויש


אמא שלי מספרת את אותו הדבר, הרי אנחנו במרכז הארץ... אצלם בקיבוץ המקלטים פתוחים, אבל איפה שהם גרים בקיבוץ אין סיכוי שהם מגיעים למקלט שמשויך לשכונה שלהם תוך דקה, אז הם נשארים בבית במסדרון איפה שהקירות הם פנימיים ואין חלונות עד יעבור זעם. בפעם האחרונה שהדרום הסלים הטילים הגיעו עד לגדרה ולגן יבנה אם אני לא טועה. קרוב מידי לבית..
נשמע שיש לך ילדה מאוד חכמה ורגישה. כל הכבוד לה על היוזמה לכתוב יומן (וזה קשה בגיל 8) וגם על ההבעה בציור. עוד רעיון זה לתת לה להקליט את עצמה מדברת על מה שהיא חוותה/מרגישה. מה סיפרת לה, איך הסברת, האם הרחבת? הרי עכשיו את כבר יודעת שזו לא טעות...
בינתיים קבלי חיבוק גדול והמון כוחות. מקווה שהמשך החופשה שלכן תהייה שקטה ושהארוע הזה יהיה חד פעמי ויגמר מהר.
 
אוי נירית


ילדה רגישה ומקסימה יש לך, ויפה שהיא הרגישה צורך להביעה את עצמה.
כדי שתמשיכי לדבר איתה, כדי לשמוע על עוד פחדים/חששות/שאלות שיש לה על המצב, שלא תוציא רק ליומן. וכמובן לרענן איתה את נהלי החירום.
ועוד משהו שמאוד עוזר, שממליצים לעשות אותו עם ילדים קטנים יותר, אבל אני חושבת שבגלל שבוני מארץ אחרת אפשר ליישם את זה איתה, זה לצייר את מפת ישראל ולהסביר לה מאיפה הטילים מגיעים ולמה......

מקווה שייהיה שקט וששאר החופשה שלכם תהיה נפלאה
 
המפות מופיעות בעיתונים עם התווכים ואני יכולה

להראות לה שאנחנו מחוץ, אבל לדעתי זה רק ילחיץ אותה. אמרתי לה שאנחנו מאוד רחוקים וזאת היתה טעות, במקרה שלנו זה נראה לי מספיק. אני מקוה שזה באמת היתה אזעקת שוו וזה לא יקרה אצלנו שוב.

גם אני מקוה שהכל ישתתק, אבל כשאני קוראת את הפרשנויות בעיתונים, ואני בדר"כ לא עושה את זה. נשמע שחמאס בבעית תדמית, אז...


טוב שאתם הייתי פה באפריל ולא עכשיו
 
זה בדיוק מה שאני אומרת

המשפחה של בעלי נטולי ממ"ד וגרים ממש על הגבול עם הרצועה.... זה מאוד מלחיץ......

המפה יכולה מאוד לעזור לדעתי, בדיוק ראיתי אותה מקודם. לגבי הסבר.... היא כבר גדולה ויכולה להבין מה זה מלחמה ואיובים, אז אולי כדי פשוט להגיד לה את האמת. שמדינת ישראל מוקפת אויבים, רוב הזמן חיים בשקט, אבל עכשיו יש הסלמה, ולכן שני הצדדים יורים אחד על השני, ואנחנו מקווים שהממשלות יגיעו להסדר במהרה, כדי שהחיים יחזרו לשגרה.
ולכבות טלוויזיה בסביבתה, לענות על כל השאלות שמגיעות ממנה, ולא לנדב מידע כמו "הם ערבים והם שונאים אותנו כי אנחנו יהודים/הערבים רעים ורוצים להרוג אותנו" (הסבר ששמעתי מאחת האימהות בגן של רומי בשעתו). אני חושבת שאם תדברי איתה מנקודת המבט שלך, יהיה לה יותר קל.

ועוד משהו, שאולי לא פוליטקלי קורקט, אבל אם המצב הביטחוני מחמיר, בהחלט הייתי חושבת לקצר את הביקור, כדי לא לגרום לטראומה מתמשכת אצלה או פחד מביקורים עתידיים.
 
תודה רבה, אם זה יעלה שוב מצידה אני ישקול את

זה.

לפי כמות המטוסים שעברו מעלינו בשעה האחרונה, כנראה שיש גהנום בעזה. אני לא יכולה להפסיק לחשוב על האזרחים הפשוטים שמשלמים את המחיר בשני הצדדים, זה לא נתפס


תודה על תמצות הבעיה, אני ישתמש בזה, ולא תשמעי אותי אומרת שום דבר בכיוון של אותה אמא שצוטטת, אני מניחה שאת "מכירה" אותי מספיק
 
אצלנו כמו אצל אמא שלך, המקלטים נפתחים היום,

אבל המקלט הקרוב אלינו הוא רחוק מידי.



יש לך רעיון או חומר להסביר את הבעייתיות בין ערבים לישראלים?
אני אוהבת את הפשטות שאת תמיד מצליחה להעביר. אני משום מה "כבדה" קצת בנושאים כבדים, ואולי בגלל זה אני לא מצליחה להעביר את המסרים בצורה טובה.
 

Mottek

New member
להצמד לעובדות ולהסביר בפשטות

בפעם האחרונה שהייתי בארץ מצאתי פאזל של ישראל של 80+ חלקים, אפשר לעשות את הפאזל ביחד בשביל לקבל מימדים ולדבר על איך שישראל מוקפת אויבים. אם את לא מוצאת, תדפיסי מפה של ישראל מהאינטרנט ותחתכי את זה לריבועים ותרכיבו ביחד.
יש לי מספר ספרי לימוד שנוגעים בקונפליקטים בין יהודים לערבים אבל הם מיועדים לילדים קצת יותר גדולים. אני אסרוק לך ואשלח לך במייל כי יש קצת הרבה.תראי אם יש שם משהו שאולי יכול לעזור לך לשאוב רעיונות.
מצאתי לך גם קישור ברשת על איך לעזור לילדים להתמודד עם המצב. http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-3213-18268,00.html

בינתיים תמי חיבוק חזק לבוני ותנסו להנות בחופשה!
 
לא פשוט


הגעתם בדיוק למציאות לא פשוטה.
אחותי חזרה הבייתה בשבת והאמת שאנחנו כל כך מאושרים שהם לא בארץ בתקופה כזו מתוחה והספיקו לשוב
.
 
למעלה