הופ.
הפעם הראשונה שלי. הממ. הפעם הראשונה ששמעתי את שלומי
(I) היתה באוטו שלי, בדרך הביתה בחזרה מהבסיס, לפני שנתיים בערך. נסעתי עם מי שהיה החבר שלי באותה התקופה (מתישהו בתחילת ההיכרות שלנו
). הוא אמר שיש לו דיסק שהוא נורא אוהב (ע"ע 'שלומי שבן', הדיסק הראשון) ושנראה לו שגם אני הולכת לאהוב. השיר הראשון שהוא השמיע לי היה 'דניאלה', זו גם אחת הסיבות שהשיר הזה הוא אחד האהובים עליי.
קצת אחרי כן, היתה אמורה להיות הפעם הראשונה שלי בהופעה של שלומי
(II), בהופעה של 'הוא והוא' של שלומי וערן צור. מבחינתי היא סימלה משהו נורא יפה - כי אני הכרתי לחבר (ההוא מקודם
) את ערן צור והוא הכיר לי את שלומי שבן, אז זו היתה השלמה כזו.
בכל מקרה, ההופעה היתה אמורה להיות באיזה יום רביעי אחד, וכבר קבענו הכל שבוע מראש, אבל אז התפרסם הסידור של המשמרות בצבא וראיתי שיש לי משמרת לילה ברביעי.
וכמה שניסיתי להחליף, זה לא עזר. בכל מקרה, ההופעה הראשונה שנכחתי בה
(III) היתה, אם אני לא טועה, בפסטיבל הבירה בירושלים ב-2006. אחד הלילות הכי כיפיים שהיו לי בחיים. המון אנשים המומים בקהל ואני והחבר קופצים לצלילי 'יעלה'.
והחבר של החבר שומר לנו על הבירות.
ההופעה האישית הראשונה שנכחתי בה
(IV) - כלומר, לא במסגרת פסטיבל או משהו כזה - היתה עם אותו החבר ב'צוללת הצהובה' בירושלים. היתה הופעת ישיבה, הייתי בהלם רוב ההופעה מיכולות הנגינה של שלומי על הפסנתר. אחרי ההופעה הלכנו לדבר איתו (ע"ע 'הפעם הראשונה שדיברתי עם שלומי'
V), היתה שיחה נורא נחמדה. היא בכלל התחילה די בטעות- לא ידענו אם לפנות אל שלומי או לא (עמדנו די רחוק ממנו), אבל אז הוא קלט שאני מסתכלת עליו, אז הוא פנה אלינו.
מאז קרו הרבה דברים משעשעים כאלו ואחרים, אבל הם כבר פחות קשורים לפעמים ראשונות שכוללות את שלומי.
