אז הגעתי לאמצע הדרך ...

[boolee]

תודה חן ...

על המילים החמות ... זה אמנם קשה, אבל שווה את המאמץ (את בטח גם יודעת את זה ...). תודה,

 

[דליה גולן]

בולייייייי ../images/Emo24.gif

שבוע שעבר היה אחד הקשים שלי בספורט. להישפך על המיטה גם לא תתאר מספיק טוב את המצב. אז בכנות פעם אחת מזה המון זמן שבוע שעבר לא עשיתי, כל השאר נלחמתי בכוח. אבל זוכרת את השיחות שלנו בוואלה בולי?? אני יודעת יודעת יודעתתתתת מה זה להישפך, חושבים שאין כוח!! הדגים עלו על העצים - הוא "נגמר"... אבל איך תסבירי שגם במצב הזה אם רק עושים את שבריר ההתחלה הדקות הראשונות, ומסיימים לא "מבינים" איפה הכוח הזה היה, איפה הוא הסתתר. אני חושבת, שלא רק שהספורט ממריץ את כל מחזור הדם ומשם מגיעה כל ההתעוררות. אני גם שמה לב שיש לזה גם השפעה מתמשכת עד ליום המחרת. כשאני לא עושה יום אחד, למחרת אני הרבה יותר "נבולה". איזה הבדלללל!!! אז הייתי ב"אין כוח" ואח"כ ב"יש" - מה אגיד לך בולי..... וכבר מתגלה כזה אור גדול אצלך מהעבר השני !!!

תראי בולי, עברתי דרך ארוכה בקטע של הירידה במשקל. ואם תשאלי אותי היום מה הדבר הכי חשוב שקרה לי. זה שהרגלי האכילה שלי השתנו לחלוטין, שינוי פנימי (!) עצום!! את מכירה הרי את כל השיחות והדיבורים בינינו על לא ללכת על זה רק כדבר טכני בלבד אלא גם שזה יתחבר רגשית/נפשית אלינו, כדי שזה יהפוך לדבר טבעי ולא משהו כפוי. ותאמיני לי בולי, כשאני אומרת לך שזה עובד!!!! עובד שחבל"ז!!!! השילוב של הנפש "הרגיע" את הציפור הקטנה הזו וגם לא "נתן" לרעב הנפשי לעלות על הפרק בכלל. ובסה"כ הרי החלום הכ-י ענק שלנו זה לא רק לרדת, אלא להגיע לידי כך שאח"כ בשלב השמירה זה לא יהיה עם מתח של "להחזיק מעמד" או לחשוש חלילה מנסיגה אחרי כל המאמץ להגיע לשם, לעבור את הנקודה המסוימת שהכל זורם ומרגישים טוב, שלמות. אז המילים שלך שאת מפנה את הכוחות לשינוי הרגלי האכילה. דבר ענקי ענקי לשמוע ממך !!!! תגלי "לפתע" כשאת מצליחה להמשיך להשיל את הק"ג בקלות ולא מתעסקת עם זה כל כך כי טוב לך בדרך שאת עושה זאת. קאפיש??? (כן.

). והספורט?? אם לא תיבהלי מזה מדי, (אני זוכרת את עצמי לא אכחיש) ותחליטי גם בתור התחלה על פעמיים בשבוע ובלי לחץ של מהירות וכו´...בראש טוב. תראי אם זה לא מה שישבור לך את "הקרח"..

. ולא אפרד ממך בלי חיבוק חזק (חשבתי עלייך השבת ושאת חסרה ..

ומה קורה איתך ומה שלומך...ו.ו..). דליה.

 

[boolee]

דליה ...

קראתי את התגובה שלך כבר מקודם, אבל רציתי שיהיה לי קצת זמן להגיב. אצלי הכל בסדר (תהיי רגועה

), קצת לחץ בעבודה אבל שום דבר שאי-אפשר להתגבר עליו. זו תקופה וזה יעבור. בענין היום כיף הקרב ובא, אז החלטתי סופית שאני לא יוצאת ושכולם יקפצו. זה מה שטוב לי ואם זה יום שאמור לספק כיף אז הכיף שלי יהיה לא לצאת אליו. כרגע זה מה שטוב לי ואני לא מתכוונת להתפשר. החלטתי ודי. ואם שוב ייאיימו עלי שאם אני לא באה ליום כיף אז יפטרו אותי, אני אדאג כבר שכל המדינה תשמע על זה - ממש חוצפה

אז זהו, כפי שאת שמה לב, אני מתחזקת מיום ליום, הק"ג הנעלמים האלו נותנים לי כוחות שכבר שכחתי שיש בי. כולם מחמיאים לי וגם זה דוחף קדימה ובכלל יש לי כמו חיוך כזה על הפרצוף שתמיד שם איתי - גם אם אחרים לא רואים אותו ואני גם כל הזמן זוכרת שיש אנשים שלא מכירים אותי מלפני וכשהם רואים אותי אני עדיין שמנה בעיניהם ואין להם מושג על המאמץ שאני עושה (כמו היום שהייתי בצהריים בקניון עם בת-דודה של בעלי ונכנסנו לקנות לה ג´ינס והמוכרות ישר קפצו עלי ואמרו שאין להם במידה שלי ושאני אנסה בחנות למידות גדולות - כמובן שלא נשארתי חייבת ואני לא אכתוב כאן מה אמרתי אבל שם - לא קנינו

). אז זהו, אל תדאגי דליה, הכל בסדר - ומה שלא בסדר - אדאג שישתנה לבסדר. אוהבת המון,

 

[דליה גולן]

בולי, דווקא אני לא דואגת...תראי את

החיוך הרחב שלי מנחת

רק מה, חייבת חייבת להרגיש את הדופק כל הזמן. (אמא אווזה או לא, ליידי??).

מדליה.

 

[שלגיה**]

בולי בבקשה...

אני מתה לדעת מה ענית להם !!!!!!!! גם לי היו ניסיונות עם מוכרות לא מוצלחות... ואני כל כך ידעתי לא להשאר חייבת !!

 

[boolee]

טוב אז ...

במקרה המדובר, המוכרת אמנם בחורה רזה אבל ממש לא יודעת להתלבש - היא לבשה מכנס ג´ינס כ"כ נמוך שלדעתי היא גילחה את כל שיער הערווה (כן, כ"כ נמוך - וכ"כ בולט). בכל מקרה השומנים קפצו לה במותניים מהלחץ של המכנס ונשפכו לצדדים. והיא עוד בלי בושה תוקעת בי מבט מתנשא - בהתחלה עוד הייתי בהלם מהתגובה אבל אז לקחתי הרבה אוויר ואמרתי לה - "ואולי גם אני רוצה כמוך שכל השומנים יישפכו לי מהצדדים?" ואז היא ממש התעצבנה ויכולתי לראות שהיא מחזיקה את עצמה חזק חזק שלא לענות לי - אז הוספתי ברשעות - "אבל רגע, המכנס מגיע גם עם סכין גילוח ? כי אם לא, אני לא קונה ..." וזהו, ככה פחות או יותר זה נגמר, היא נהייתה אדומה לחלוטין ואני יצאתי מחייכת לא לפני שתקעתי לה עוד משפט אחד קטן: "זה שאת רזה עדיין לא אומר שאת קלאודיה שיפר - לא בגוף ולא בפרצוף". אז זהו ...

 

[אביטל +]

זהו אני החלטתי

במפגש הבאה את מעבירה שיעור בהתמודדות עם אנשי מכירה בחנויות בגדים כולנו נשב ונרשום משפטי מחץ אתן רואות, עכשיו יש באמת סיבה לקנות את יומן המורה...

 

[דליה גולן]

שלגיה ובולי...................../images/Emo124.gif

אתן מה זה גזעיות. אני?? כשאומרים לי משהו שותקת ולא מסוגלת להגיב. קצת קצת יש שיפור בשנים האחרונות. אבל עדיין מאודדדדד אפרוח בפנים. שלגיה, מה זה מתה עלייך שאת כזאת ישירה ולא חוששת. יצא לי כמה פעמים לחוות את זה אצלך - (הנה נפלה לי עוד הזדמנות להגיד לך משהו טוב שלא יצא לי

). בקיצור, מעריצה אותכן,

דליה.

 

[firte]

אוי בוליי....

אחן לך מושג כמה הצחקת אותי וכמה הייתי צריכה את זה. מזל טוב לחגיגות. כיף לך!!!!!!!!!!!!! שמחה בשבילך מכל הלב אני לעומתך,על הפנים. שלך אפי

 

[boolee]

ככה זורקים פצצה ולא מפרטים ../images/Emo35.gif

מה זה על הפנים ??? לא מקובל עלי שתנחיתי פה כזה דבר ולא תרחיבי

. איך אפשר לעזור אם לא יודעים מה הבעיה ??? אפי

דחוף פירוט

 

[firte]

פירוט..(בערך).

אין טעם לפרט כי זה עבר וחזרתי לעצמי. תודה על הדאגה. שיהיה לך המשך יום נפלא. אפי

 

[י ע ל ש כ נ א י]

אפי???? מה קורה????

אני עוד זוכרת שגם לפני שבוע היית על הפנים, כשרציתי לדבר איתך בצ´ט אבל פיספסנו וגם לי היה ערב נאחס. אבל מה קורה?? זה ממשיך??? ספרי עוד, ופרטי.

 

[Happy1]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

 

[ס ו ז א ן]

כל הכבוד../images/Emo140.gif

 

[Happy1]

יופי בולי !!!../images/Emo24.gif

יופי של ירידה...(את רואה ? גם את מסתכלת על המשקל לפעמים...

) (ודרך אגב 70 זה גם משקל היעד שלי...תחרות ?!

טוב, נו התחרטתי, לא רוצה להפסיד...). בנושא הספורט - כמו שאמרת לי לא פעם, כל אחד יכול ומסוגל להתמקד על דבר אחר. את על השינוי בתזונה ואני יותר בספורט. למה שלא תשקיעי באופניים ביתיות או מכונת הליכה ? לא כיף כמו ללכת בחוץ, אבל אפשר ללכת מול הטלויזיה או עם מוסיקה קצבית ומגזין מול הפרצוף. נכון זה כסף, אבל לדעתי השקעה בבריאות שווה כל אגורה. אוהבת תמיד !!

 

[boolee]

הפי ...

בעליית גג יש גם הליכון וגם אופני כושר וגם מזרון וגם מכשיר לכפיפות בטן וגם משקולות וגם סטפר ועוד ועוד ... אני מניחה שההמשך ידוע ... הכל יש - הם שם - פשוט צריך כוחות. אני לא מוכנה לייסר את עצמי על זה יותר מדי - את יודעת מה

זה מה יש כרגע

ואם למישהו יש בעיה - אז בעיה שלו, אני מתאמצת מספיק בהקנית הרגלי אכילה נכונים ושינוי דרכי החשיבה על אוכל (אוכל שווה קיום , אוכל לא שווה הנאה, שעות פנאי, והפוגת שעמום). שינוי דרך החיים אכן צריך לכלול פעילות גופנית, אבל זה שלב שעוד לא הגעתי אליו כנראה - פרה פרה

.

 

[אלוניס]

אני מסכימה עם כל מילה../images/Emo13.gif

קראתי את כל השרשור ומאוד נהניתי ממה שהכנסת למוכרת המטומטמת. את פשוט השראה. וגם כל הכבוד על הנחישות לגבי יום הספורט. את עושה מהפכות רציניות מאוד ובאמת לא נורא אם לא הכול הולך לפי התכנונים. נכון שאומרים שצריך כל מיני זמני מינימום כדי שתהיה לפעילות אפקטיביות. אבל גם אומרים גורמים מאוד מוסמכים שזה שטות מוחלטת. כל דקה היא רווח נקי. אם בחצי שנה הקרובה תצליחי לעשות הליכה של 15 שעה שלוש פעמים בשבוע זה כבר אחלה. כל הגברה בזמנים תהיה בונוס. וגם את הזמנים האלה אפשר לחלק על פני היום. אני ואלי כבר חלקנו המון רעיונות עם דינה יקירתנו. למשל ללכת למכולת ברגל ולסחוב את הדברים לבד אם זה לא הרבה מוצרים - שרירים לידיים; לרדת מהמעלית קומה אחת לפני זו שצריכים; לחנות קצת יותר רחוק מהבית

וכו´. בסופו של דבר זה מצטבר. ואז כשיש כוחות להשקיע קצת יותר מגלים שקל יותר. אולי תנסי לברר אם יש שכנות בבניין שלך שמעוניינות בהליכה? ככה אנשים שרק מתחילים יכולים להיות בקצב שיתאים לך. ואז כשהזמן ואת תעשו ביחד את שלכם תוכלי לחבור לשלגיה המדהימה בלי תקלות לא נעימות. תמשיכי כך

 

[הגודל לא קובע]

פעילות גופנית

אולי כדאי לנסות דברים בתחומי הבית- למשל, לשים דיסק שאת אוהבת ולהשתולל ולרקוד 20 דקות ( או כמה שאפשר), לקנות קלטת וידאו של התעמלות או אירובי ולהתעמל.