לכותבת ולגב' אילת לבון
שלום רב, למרות שהתחלתי את קריאת הסיפור באמפתיה - דעתי השתנתה בהמשך. אשתדל להסביר את דעתי בצורה ברורה. ההפנייה גם לגב' אילת לבון, הוא יציאתה להגנתה של הכתובת באופן שחסר הטלת ספק ואחריות. אתחיל דווקא מהסוף, כפי שעשתה הכותבת - את מתארת מצב שבו לאורך הקשר היה לך רע. לא התחשבו בצרכים שלך. דרכו על רצונך. אני לא מדבר על האם בן זוגך צודק או לא - גם כאן יש לי רבות לומר על התנהגות שניכם - אך במידה ולא מדובר בתקרית חד פעמית, אלא בדפוס חוזר, קבוע ויציב שבו לא טוב לך בקשר - השאלה שעלייך לשאול הוא: למה את רוצה להתחתן איתו? מדוע את בוחרת ביודעין מקום שבו את מתארת את עצמך כאומללה? לעניין יחסי המשפחה - גם כאן לא אשפוט. ידעתי בעברי להעמיד במקום את משפחתי כשחטאו לזוגתי ואת זוגתי כשחטאה למשפחתי. הכל באופן מידתי והוגן, וברור שאם אחותי קראה לזוגתי "כלבה", אחותי תתנצל. מאידך, אם היתה כאן פרובוקציה של זוגתי כלפי אחותי, יהיה כאן בירור מעמיק בין שתיהן - כנשים בוגרות. אני אשתדל לא לצדד בזו או בזו, כי את שתיהן אני אוהב ועם שתיהן אמשיך את הקשר. מותר להן לא להסתדר. אני לא חושב שעלייך לכעוס שהוא מצדד במשפחתו, אך אני חושב שהוא חייב לשים את משפחתו החדשה לפני משפחתו המקורית - אם ננסח זאת כך. מאידך - את אינך משפחתו החדשה עדיין. לעניין ההריון - את החלטת באופן חד צדדי להכנס להריון מבן זוגך. יש לזה שם הקבוע בחוק, מושג ברור - "גניבת זרע". זהו מעשה לא חוקי ולא אתי. לכל המגיבות ששמחו שהיא לקחה את גורלה לידיים - רבותיי, אי אפשר להכריח גבר להנשא. מערכת המשפט מבינה היום את הכח הרב שבידיים של נשים. אם היא רוצה היא יכולה להפרד ממנו כשהיא לא מקבלת מה שהיא רוצה. זה לקחת את גורלה לידיים. המעשה השני הוא גניבה. הוא מעשה לא חוקי. לא מוסרי. לא הוגן. את מכריחה אדם לקבל החלטה כלפי צאצא שהוא אולי לא רוצה. זה לא כמו לגנוב מכונית, כמו שאמרו כאן לפניי. מדובר על בן אדם חדש, שאביו יצטרך לבחור האם הוא רוצה לשמש לו לאב או לא. זו החלטה נוראית ולא הוגן מצדך לכפות אותה על בן זוגך. זה לא משנה מה את חושבת עליו. אולי הוא מושחת. לא מתחשב. לא נעים. איש רע. אבל לקחת את גורך בידיים משממעו: לקום וללכת ולחפש מישהו שכן טוב לך איתו. את לא יכולה להחליט שאת "מענישה" את האיש הזה. זה כמו לרצוח אדם שמטריד אותך מינית. הוא לא בסדר וצריך להיענש או לעבור סירוס, אך ברגע שרצחת אותו - מגיע לך עונש באותה מידה וברמת המידתיות - הפכת גרועה ממנו. היה אסור לך לעשות את שעשית ואני חייב לומר שבמצבו של זוגך, לאחר פרסום רשומה זו בה את מודה על המעשה, לא הייתי מתפלא אם היה תובע אותך ומשקיע את כל כולו בזה. לא משנה כמה זה יכאב, זה יכאב פחות מהבחירה האם להיות אב או לא לילד הלא רצוי ולא מתוכנן העומד להגיע. לגב' אילת לבון - מנהלת הפורום, למרות האמפתיה שיש לגלות לכותבת, אשר מתארת מצב כואב - יש לזכור שהיא הכינה את הסיקה את הקדירה ועליה לאכול את התבשיל. אי אפשר להפוך את המציאות לוורודה יותר ויש להציג את המציאות לאשורה ולהנחותה. מעשה כזה, אסור שיעודד בשום צורה שהיא, משום שיש כאן כפייה, היא אונסת את זוגה להחלטות קשות) וגניבת זרע - שני דברים נוראיים, שהכותבת ביצעה ורואה בזה כאילו היא "לקחה את גורלה בידייה" - אין לעודד אותה או אחרות כמוה בשום צורה ודרך ויש להעמידן בפני המציאות. לאחר שמצב זה התבצע, רק אז ניתן לגלות אמפתיה ולהציע עזרה. אני מצפה דווקא ממך לאחריות כלפי קוראות ולא פחות חשוב - *קוראי* הפורום, אשר מתמודדים כאן עם פחד אמיתי, שריר וקיים - המובא בפניהם, בדיוק באופן המציאותי בו יש להגיש את המציאות לכותבת. בברכה.