מרטין באמת מעדיף את טיריון
אבל אין שום סיבה להשמיץ אותו כאדם כך. ג'ורג' מרטין אינו אדם צמא דם או סאדיסט, הוא אדם טוב ונחמד, נעים הליכות שחוש האירוניה והציניות מושחז כיאות, אף יותר מדי לעיתים. ואת הדברים האלה אני יודע מאנשים שממש הסתובבו איתו. אין להסיק על אופיו של אדם רק בגלל איך שהוא כותב. ועוד דבר, מרטין כותב בצורה מציאותית, זו לא אשמתו שהמציאות מלאת דם וסאדיזם. המלחמות שהתנהלו בימי הביניים, ואף היום, לא היו פחות עקובות מדם מאשר המלחמות בשאוש"ק. מרטין פשוט מציג את הסאדיזם לאור יום בספר, ולא מנסה להחביא זאת ע"י נקודות מבט של מה שקרה *אחרי* הקרב או בעזרת הגנה על הדמויות המרכזיות מפגיעות רציניות ומוות. אם בוחרים לכתוב באופן מציאותי, אז עושים זאת עד הסוף. מרטין הצליח בזה לא רע בכלל עד כה. בקשר לטיריון, אני ממש לא חושב ש"דמות אופורטוניסטית, גסת-רוח, נקמנית ורצחנית" ו"אינטליגנטית" זה התיאור שממצה את דמותו של טיריון. לא הייתי אומר גם שטיריון הוא דמות כל כך אופרטוניסטית, ביחס לשאר אצולת ווסטרוז לפחות. הוא היה מוכן ומזומן לוותר על ווינטרפל ולא להינשא לסאנסה, מרחמים עליה (כמו גם מחוסר רצון להתחתן עם מישהי שלא רוצה אותו). הוא רוצה את צוק קאסטרלי מכיוון שזו הירושה שאמורה להיות שלו כדת וכדין, מכיוון שהוא אמור להיות היורש אחרי שג'יים. זו לא אופרטוניסטיות טהורה, טיריון פשוט מנסה להסתדר בעולם מלא תככים ומזימות. למזלו, הוא די טוב בתככים ומזימות. טיריון יכול להיות מאוד גס רוח, אך גם עדין נפש מאוד (כמו עם סאנסה ובכלל עם דמויות שלא מנסות לפגוע בו). הוא יכול להיות נקמן, אך גם סלחן. האם טיריון רצה שמי מהמשפחה שלו באמת יפגע? הוא פעל נגד טייווין כשהוא ממש איבד את השפיות מזעם. במשפט לא הייתי אומר שהוא אשם עם נסיבות מקלות של אי שפיות זמנית. מה שטייווין עשה לטיריון מצדיק כל דבר שטיריון היה עושה לו. טיריון אולי יכול להיות רצחני לעיתים, אך רק לאויביו או לאנשים שפוגעים בו. במי טיריון אי פעם פגע בסדרה? ברוב המקרים אלה היו אנשים שניסו להרוג אותו. והעובדה שהוא סידר את מותו של אלאר דים לא מורידה מערכו בעיני, הגיע לבנאדם שרצח בצורה כזו אישה ותינוקת למות. ועד כמה שטיריון יכול להיות רצחני, הוא גם רחמן בהרבה מאוד מקרים. שימו לב שהוא האציל היחידי ששמענו עליו שדוהר ברחובות מעלה מלך ומחלק כסף לילדים המסכנים ברחובות. הוא האציל היחיד שבאמת ניסה לעשות משהו למען בראן, אפילו הלורדים הצפוניים שאמורים להיות יותר קרובים אליו הביטו בבראן כמו במחזה אימים. טיריון הוא הדמות האולטימטיבית באפוס של דמויות "אפורות". הוא דמות שמשלבת תכונות אופי טובות עם תכונות רעות, הוא לא תמיד יעשה את הדבר הנכון. הוא לא תמיד יבחר באופציה האצילית על פני האופציה המעשית והכדאית. בנאדם אמיתי, ולא דמות (ודגש על המילה- דמות) שטוחה.