אז חלקנו הסכמנו שקריירה יכולה

[tookmy]

אז חלקנו הסכמנו שקריירה יכולה

להיות חוץ מהעבודה. בסדר. מה הלאה?! נניח שמצאתי את הזמן והמוזה וסיימתי את הרומן, נניח שציירת את התמונות , נניח שאת זוכרת ביחד עם הבמבה לשים גם מצלמה בתיק ומצלמת לא רק את הבננה שמרוחה לה על הפרצוף, ונניח שנכנסת לחדר חושך ופיתחת והדפסת, נניח שכתבתי תסריט, נניח שפיסלת את סדרת הפסלים ההיא, נניח שיש לך מצלמת וידאו וצילמת וערכת בבית, נניח שאף אחד או אחת לא נתנו לך תקציב ובכל זאת הצלחת , על אף כל הסיכויים, ליצור. עכשיו את רוצה תערוכה, את (אני ! אני!) רוצה מפיק ובמאי לתסריט , את רוצה גלריה לוידאו שלך , את רוצה לפרסם את הרומן, את רוצה שהעולם יעזור לך הלאה. גם ככה יש לך עבודה ויש איכשהו לפעמים זמן יצירה, או "קריירה". איך ומה לדעתכן הצעד הבא, איך מסתדרות עם הזמן, עם העולם שבחוץ, איך בכלל משכנות שאתן מקצועיות גם כשאתן מתפרנסות ממשהו אחר, או מבנדוד של האמנות שלכן...

 

[רוני ספיר]

איך משכנעות בחוץ, או איך משכנעות

בפנים? אם יש לך (סתם לדוגמא, באמת) תסריט, שאת משוכנעת שהוא טוב - שווה, או אפילו סינופסיס/טריטמנט שאת מוכנה להשקיע את הזמן בכתיבה שלו, ומעוניינת לקבל לגביו הערכה/לבדוק אפשרות של השקעה בפיתוח וכך הלאה, את בטח יודעת שיש קרנות וצעדים מאד מסודרים שצריך לעשות כדי לנסות להביא לידי הפקה. אם היית רוצה לבדוק לפני שאת מעבירה לקרנות (הגשה לקרן לקולנוע ישראלי - הפקה היתה בחמש עשרה ביולי, הבאה בתור בעוד חצי שנה. לגבי פיתוח, אם את רוצה אני אבדוק לך תאריך), כדאי לעניין כל במאי שאת עוברת לידו. תסריטים של סרטים קצרים כדאי לשלוח גם לחברות ההפקה הקטנות יותר, נכון שקשה לעבור את המזכיר/ה בכניסה, אבל שווה את הניסיון, ועוד יותר שווה, להגיע פיזית, לעשות איתו/ה הכרות, להשאיר על השולחן את התוצר (שם עדיף שיהיה תסריט גמור, אף אחד לא מתעסק בפיתוח), עם מכתב מלווה מקסים ומשכנע, ולהתקשר כמה ימים אחר כך לבדוק מה העניינים. את יכולה גם לפנות לסוכנים הגדולים, לספר שיש לך תסריט גמור, ולבדוק אתם מה הם רוצים/מוכנים/יכולים לעשות בשבילך. אם תספרי על מה שכבר הספקת לעשות, יכול מאד להיות שיעניין אותם לפחות לקרוא - ומשם, לכי תדעי לאן זה ילך. אין לי מושג מה עושים עם פסלים, אבל לגבי טקסט ספרותי, היתה פעם כתבה של אריאנה מלמד - איך ומה לעשות. אני אחפש את הלינק תכף.

 

[רוני ספיר]

כך תוציאו ספר / אריאנה מלמד

אריאנה מלמד מסבירה את הצעדים שיש לעשות כדי להביא טקסט ספרותי להיות ספר.

 

[רוני ספיר]

ועל פנים פחות פרקטיים - רק שאלות

יכול להיות שהשאלה היתה אחרת לגמרי, כמו למשל, איך את משכנעת את עצמך שזה טוב או שאת מקצועית, או שזה גמור, או כמו, איך את עומדת במידה העצומה של חשיפה שכרוכה בהבאת טקסט לספר / תסריט לספר / פסל לתערוכה, או משהו אחר מסוג זה? שאם כן - אני צריכה אותה יותר מדוייקת. זה לא אומר שאני יכולה לעזור, אבל להזדהות - כל הסיכויים שכן

 

[tookmy]

טוב, אני לא ממש יודעת בעצמי מה

השאלה. לשכנע שהתסריט טוב? הוא זכה במילגה, פרס, שבה שופטים חשבו שהוא טוב. אבל זה לא העניין. לי אישית ואני מניחה שלעוד רבות וטובות, קשה. קשה עם בירוקרטיה , מילא כשהיא בביטוח לאומי אבל כשהיא נוגעת לאהבות שלי? (השניה תוך כדי המשפט ירד לי האסימון למה אני כל כך לא רציתי להתחתן...) קשה לפנות ולהתחיל למכור את עצמי, גם אם אני חושבת שהתסריט טוב, אז להתחיל לקבל התעלמויות או לרדוף אחרי מפיקות שאחרי חצי שנה אפילו לא מחזירות טלפון, זה לא פשוט לי. כנראה שהשאלה היא רגשית, בכל זאת. ועוד משהו- קשה לי להתחייב. לפעמים קל לי ליצור בזמני הפנוי או תוך כדי עבודה, אבל כשאני יודעת שיגיע הרגע שבו יבקשו ממני למשל להגיע פעמיים בשבוע לת"א או שאצטרך יומיום להיות בעניין מסויים, מיד אני נבהלת וקופצת קודם כל המחוייבות לפרנסה שלי, שהיא איכשהו יותר מובטחת, ואיכשהו פחות חינמית מחלק מהפרוייקטים, או פשוט יותר יציבה. אני קולטת שהצורך שלי ליצור או יותר נכון לשווק את עצמי כיוצרת לא עולה בקנה אחד עם הצורך שלי ביציבות כלשהי, זה באמת קטע רגשי, כי לא תמיד העבודות שלי היו כל כך יציבות . עוד דבר- קשה לי ליצור בלי מסגרת, בדברים מסוימים. לא כתיבה, אבל לקחת מחזה ולהעלות אותו כבמאית/מפיקה או שחקנית? לבנות הצגת יחיד מחומר שלי, מה שחברים וחברות שלי כבר עשו, אני לא רואה את עצמי מגייסת את הכוחות מאפס ומתחילה... ואני באמת שואלת את עצמי איפה כאן הבעייה. הרי כשמדובר במחרוזת אני בולדוזר. כשמדובר בלעשות פרוייקט גמר עם קבוצה תוך 20 מפגשים בהם בקושי לימדתי אותם לצלם ואלה ששכרו אותי לא חשבו שיצא פרוייקט רק שכחו לספר לי על זה, אז יוצא הרבה מעבר למה שמישהו חלם, אבל כשזה מגיע לדברים האלה שמניעים אותי, החלומות שנותנים לי כוח לחיות, אני מרשמלו. בעבר, כששיחקתי, והייתי בין מקימיה של קבוצת תיאטרון תיפקדתי והשפעתי בהחלט מכין שהיו אנשים שהובילו ויצרנו יחד מסגרת. את התסריט המדובר שוב כתבתי בתוך מסגרת. להגיש אותו לקרנות? כבר הפסקתי להתעניין מתי תאריכי ההגשה וגם הפסקתי לעניין במאיות/ מפיקות... בקיצור, יש כאן עניין עמוק יותר מ"מה עושים" אם כי אין ספק שמכיון שהבירוקרטיה לא מיומנת אצלי יש לה גורם הרתעה. ובכלל, הייתי שמחה לדעת איך כל אחת מתמודדת עם החלומות שלה, האמנות שלה, האהבות שלה.

 

[רוני ספיר]

אני לא דוגמא טובה כי

אני לא כל כך מתמודדת

 

[tookmy]

אוקיי. אבל לפי זה

שהעלית את הנושא את לא שלמה עם זה. ומה בעצם עומד בדרכך? חוץ מזה, נדמה לי שלא מזמן הגשת משהו, אז איזה מין סוג של "לא מתמודדת" זה?!

 

[רוני ספיר]

בהחלט לא שלמה.

אשר למה שהגשתי - זה כבר ממש עניין לקפה. הסיפור כולל שמות, כתובות , טלפונים ועניינים שהרשת לא מתאימה להם משום כוון. נתקלתי בגבול הפרטיות של עצמי

 

[amonit]

אני מזהה כמה נקודות חוזק אצלך!

ומהכוון ההפוך של המרשמל..... הפתרון נעוץ לא איפה את נמרחת אלא איפה את חזקה ממוקדת ומובילה. כי בהחלט יש לך את היכולת כאשר מספר תנאים מתקיימים! וכאן בניגוד לעבר אני מאוד בעד רשימה מסודרת בואי נעשה ביחד רשימה שכזו: [אני מסתמכת אך ורק על מה שכתבת- תקני אותי אם טעיתי ותוסיפי] 1.את אוהבת אנשים יצירתיים מסביבך 2.את אוהבת לעבוד בתוך קבוצת עניין ואינטרס משותף 3.את אוהבת ונהנת להיות מחייבת לאנשים בפרוייקט בחלוקת עבודה ולא לפרוייקט עצמו- גם אבל פחות.... [מנהלות...

] 4. את מעדיפה להכנס לפרוייקט- מתוך תפקיד ברור ולא שהכל עלייך 5. את אוהבת או מעדיפה דד לין ברור עם משימה מוגדרת בסופו- זה טריגר לעשיה עבורך 6. מעדיפה שהתוצאות ידברו בשם עצמן-אינך אוהבת להיות מליץ היושר של עצמך . 7. את מעדיפה לקדם אינטרסים קבוצתיים או של אחרים הפוליטיקה של השווק כמטרה אינה חביבה עליך 8.מעדיפה עבודת צוות תוך כדי הפריה הדדית. 9.את זקוקה לקרקע בטוחה מבחינה כלכלית בכדי ליצור מתוך בחירה 10.את אוהבת להרגיש אישה עצמאית שמכלכלת את עצמה ותורמת חברתית- מרגישה אשמה כשאת לא מרויחה או מייצרת/יוצרת. תקני אותי בנקודות שפיספסתי,, תוסיפי עוד כמה...

 

[לייטית]

אמן חייב במה

כך או כך, האמנות היא עיסוק שמאלץ את העוסק בה להתעסק עם דברים ממש ממש לא נחמדים מסביב. אבל אין ברירה, אמן חייב שתהיה לו במה. בלעדיה הוא לא קיים. וכדי להשיג את הבמה הזו צריך לחזר על הפתחים עד היום המיוחל שיתחילו לחזר על פתחו..ובזמן שהוא מחזר על הפתחים הוא לא יוצר, כי אפשר הכל ביחד.... חונק. באמת חונק.

 

[tookmy]

וואו אמונית

איך את מכירה אותי כל כך טוב

רוב הנקודות שציינת אכן נכונות. המשמעותי ביותר אולי הוא עניין מציאת הפרטנרים/יות המתאימות לעבודה משותפת, מה שקשה בפריפריה הרבה יותר מבמרכז. וגם, אולי, נקודה מפוספסת היא שמאד חשוב לי מה הפרוייקט עצמו, ועל כך לא פעם נתקעתי עם פרטנריות בדיונים או ויכוחים. אני באה ממקום חברתי מאד , מסרים וכו´ ולא אסכים פתאום נניח להעלות מחזה שיש לו מסר הפוך ממה שאני מאמינה בו (למשל שוביניסטי, דוגמה קלה ), מה שמקשה על הבחירה ועל מציאת הפרטנריות שלא תמיד עקרוניות כמוני. אמרת שאלו נקודות חוזק (תגידי, עשית את דרך האמן או משהו?) וקצת קשה לי לראות איך אני הופכת אותן לנקודות חוזק... וחוץ מזה- מה את עושה אחרי שהצלחת ליצור, איך את מצליחה להביא החוצה את העבודות שלך?

 

[ע צופיה]

אולי לנסות "ללבוש חליפה אחרת",

בפועל או בהרגשה האישית, כדי להפריד בין הפרנסה הקיומית לבין מימוש החלומות? אין מנוס משיווק עצמי אם את רוצה להציג את עצמך ולמכור את המוצר שלך. זה נוח להתחבא מאחורי בוס כשכירה או לעשות פרוייקטים חצי התנדבותיים, שאם יש להם תוצאה כולם מופתעים. אבל אם החלטת "ללכת על זה" את חייבת להציג את עצמך כמקצוענית המחוייבת למימוש הפרויקט שלה (כלומר את צריכה להיות המשוכנעת הראשונה). זה הרבה עניין של סדרי העדיפות הנוכחיים שלך.

 

[amonit]

טוף- זה הכל בהגדרה של ההצלחה

מהיא הצלחה? 10 מדדים-רשימה מסודרת! [אחר כך נצליב..בין הרשימות. ואחר כך אספר איך זה אצלי]

 

[tookmy]

עשרה מדדים להצלחה

(לקח לי זמן ואני לא בטוחה לגבי רובם שזה בדיוק זה, אבל יש כמה שכן, יכולתי להסתפק בחמישה) 1) הפרוייקט לא נשאר במגירה, מובא לצפייה, קריאה, פרסום של קהל. 2) משלמים לי כסף עבורו, שכר שיצדיק את ההשקעה. 3) הפרוייקט מתאים לתכנים שאני רוצה להעביר (לכן למשל סירבתי לכתוב טלנובלה) 4) מי שמשלמת לי עבורו מרוצה מהתוצאה (אם כי היה לי כבר פרוייקט שעבדתי עם עוד מישהי ואלו שדאגו למימון באו ברגע האחרון ורק ביקורת הייתה להם, אני והיא לעומת זה, היינו גאות מאד בתהליך ובתוצאה! ועד היום אני רואה בפרוייקט ההוא הצלחה גדולה) 5) ההדים שמתעוררים מביאים לי עוד עבודה 6) התהליך מהנה, הדרך מספקת ומלמדת, לא רק התוצר חשוב, אבל יש תוצר. 7) הפרוייקט זוכה לתגובות הן על התוצר והן על התהליך שליוה אותו 8) אני מרוצה (פחות או יותר) מהתוצאה הסופית 9) הקהל שצפה בו התרגש ונהנה, או הפיק משהו (לימודי, רגשי וכו´) כאן אני נתקעת וחוזרת על עצמי, אז תוותרי לי על אחד? מה שלך?

 

[חנה בית הלחמי]

מדד אחד להצלחה ../images/Emo13.gif

שמזמינים ממך פרוייקט נוסף...

 

[amonit]

../images/Emo122.gifואם זה לא קורה?

אז נכשלת? חנה, לא מסכימה אתך אבל זה בהחלט נעים נחמד ורצוי!

 

[amonit]

הצלבות בין מדדים להצלחה

1. הפרוייקט לא נשאר במגירה, מובא לצפייה, קריאה, פרסום של קהל.=5. את אוהבת או מעדיפה דד לין ברור עם משימה מוגדרת בסופו- זה טריגר לעשיה עבורך .זה הטריגר השיגי אותו לפעמים אפשר להשיג את זה לפני שהעבודה גמורה....זהי עוד טריגרים כאלה וצרי מצב והציבי אותם. 2) משלמים לי כסף עבורו, שכר שיצדיק את ההשקעה.=9.את זקוקה לקרקע בטוחה מבחינה כלכלית בכדי ליצור מתוך בחירה. כאן תאלצי לבחור או שאת "נלחמת" על קיומך ותסגרי חוזים שמנים לפני שאת מתחילה או שתמצאי עבודה שאינה מפריעה ליצריתיות שלך ואפשרות שלישית: קחי לך סוכנת לפחות בהתחלה שתעשה את העבודה עבורך....ע"פ אחוזים. 3) הפרוייקט מתאים לתכנים שאני רוצה להעביר (לכן למשל סירבתי לכתוב טלנובלה)= 2.את אוהבת לעבוד בתוך קבוצת עניין ואינטרס משותף... צרי או בחרי את המקום והאנשים שאת אוהבת לעבוד עבורם/ איתם על בסיס אידאולוגי שווה ערך אחרת תמיד תתקלי בקיר שחוסם. 4) מי שמשלמת לי עבורו מרוצה מהתוצאה (אם כי היה לי כבר פרוייקט שעבדתי עם עוד מישהי ואלו שדאגו למימון באו ברגע האחרון ורק ביקורת הייתה להם, אני והיא לעומת זה, היינו גאות מאד בתהליך ובתוצאה! ועד היום אני רואה בפרוייקט ההוא הצלחה גדולה)=. מעדיפה שהתוצאות ידברו בשם עצמן-אינך אוהבת להיות מליץ היושר של עצמך . ומה לעשות עבודה יצירתית גוררת ביקורת שעושה מערבולות בבטן, או שלומדים לחיות עם זה או שבאמת לוקחים רק את הטוב.....קראתי על הרבה אמנים שאינם קוראים את הביקורות עליהם מפני שזה מחסום יצירתי גם אם הביקורת טובה. 5) ההדים שמתעוררים מביאים לי עוד עבודה=. את מעדיפה לקדם אינטרסים קבוצתיים או של אחרים הפוליטיקה של השווק כמטרה אינה חביבה עליך ההדים מתעוררים כשיש מי שמעורר אותם פה את זקוקה לאשת שווק מעולה - וחזרנו לסוכנת.... 6) התהליך מהנה, הדרך מספקת ומלמדת, לא רק התוצר חשוב, אבל יש תוצר =זהוי התמצית של הדרך באופן אישי הייתי שמה את זה במקום ראשון. 7) הפרוייקט זוכה לתגובות הן על התוצר והן על התהליך שליוה אותו= ראי סעיף שלמעלה- במקרה הזה לא פירסמת לא עשית 8) אני מרוצה (פחות או יותר) מהתוצאה הסופית- זו שאלה בהשקעה מול תמורה.. 9) הקהל שצפה בו התרגש ונהנה, או הפיק משהו (לימודי, רגשי וכו´) אף פעם אבל אף פעם לא תצליחי לרצות את כולם ולדעתי גם אין טעם. תאמיני בפרוייקט- תשקיעי בו, תני לו את המקום הראוי זה יעבור לקהל.

 

[ע צופיה]

יופי! הדפסתי ותליתי מול המחשב

למרות שהתחום שלי קצת שונה (גרפיקה) ניסחת בדיוק את לוח המטרות שלי.

 

[ע צופיה]

אני מתכוונת ל-10 מדדים להצלחה

וראוי שיכנס איפשהו לקישורי הפורום

 

[ע צופיה]

והעיקר ה-10: פעלתי לגביית התשלום,

וקיבלתי אותו, ובזמן. נכון?