../images/Emo9.gif אחלה! וגם התחום היצירתי שלי
שונה אני יכולה רק להעיד על עצמי ומתוך נסיון שברגע שזיהיתי את מה שגורם לי לעבוד / ליצור יותר ובתקופה שהיצירה היתה חשובה לי והצבתי את הטריגרים במקום- יצרתי יותר. היו מקרים שדיברתי על קונספט ועל היצירה שלי לפני שנגעתי בחומר מפני שהיה לי רעיון שהתבשל- דיברתי עלו דיסקסתי אותו עם אנשי מפתח - לא הבטחתי כמות, אבל דיברתי על העבודה כאילו היא ממש בהתהוות [זה היה נכון ברמה מסויימת] דיברתי על היקף מתוכנן וברגע שהיה שביב של התלהבות[זה עזר לי לחזור לסטודיו לקדחת עבודה] קבעתי תאריך יעד לביקור של האוצר. קבעתי תמיד לעוד שבועיים שלושה בכדי לתת לעצמי ספייס מצד אחד ומצד שני דד לין כי אם אין דד לין עבורי לא סיימתי את העבודה. היום- כשעבודתי עוסקת פחות באמנות לשמה אך נוגעת בחלקים אחרים יצירתיים לא פחות אני משתמשת בטכניקות שיצרתי לעצמי כעצמאית. את "הבטחון הכלכלי" יצרתי לי בעבודה כשכירה מפני שהיה זה יותר מדי עבורי גם לדאוג לפרנסתי וגם לדאוג ליצירתיות שלי
חשובה לי מאוד יכולת ההתפרנסות שלי והעצמאות שלי גם בתוך הארגון בו אני עובדת. לעיתים אני אפילו נהנת להתמודד עם הקשיים ולצלוח אותם בתור שכירה העניין הוא כזה אצלי- לא הורדתי את האמנות שלי "לזנות" כמו שאני תופסת את זה וגם השגתי דברים רבים שחשובים לי כמו הכרה ביכולותי, וזה תענוג עבורי להרים פרוייקטים בשם הארגון בו אני עובדת ולפתח את עצמי במישורים נוספים. אבל הכי חשוב היה בהתחלה: ההתמודדות עם הקשיים- זיהויי הצרכים- זיהויי מה אני אוהבת - מה אני מוכנה לתת ומה לא ומשם להמשיך הלאה...
