אז יש לי שאלה
אני לוקחת אפקסור מזה כשנה וחצי, לאחר שניסיתי מספר תרופות שלא עזרו לי, וגם היו להן תופעות לוואי מגעילות. האפקסור די עזר לי בעניין איזון המצברוח (לפני זה תמיד הייתי בדיכאונות רצח, בזיגזגים, עם ימים מעטים טובים, והרוב ימים שבקושי גירדתי תעצמי מהמיטה,ובחרדות ואובססיות כל הזמן, מחשבות שכולם שונאים אותי ובוחנים ומבקרים אותי, בחינה עצמית בלתי פוסקת, ונו, נראה לי שאתם מבינים על מה אני מדברת). בקיצור, התאזנתי לי ככה על כמות של 300 מג ליום (4 כדורים), והכל היה יחסית סבבה. פתאום הצלחתי להירדם בלילה וישנתי רציף, הצלחתי לתפקד, הכל היה מגניב. ואז הפסיכי(אטרית) אומרת לי: אבל אין לך שמחת חיים! בואי נוסיף לך שמחת חיים! ואז התחלנו לשחק עם המינון של אפקסור, עד 150 מג ליום, והוספנו כלמיני מייצבי מצברוח או משהו כזה, דפרקסן, ליתיום. לא עזר, והייתה לי שוב נפילה. העלנו שוב ל4. הייתה תקופה קצרה של התאוששות ואיזון. שוב נפילה. המליצה לי לעלות ל5 (375 מג). ועכשיו אני לוקחת 375 מג+ 5 מג וליום ביום, וזה עדיין לא מאזן. אני כל הזמן בדיכאון וכבדות, מנותקת ומרחפת, שוב חסרת ביטחון ואוכלת סרטים על כל העולם, ושוב כל יום, כל מטלה, כל יציאה מהבית, הופכים לפרוייקט שמתיש אותי לשבוע. בגלל זה אני טוחנת שעות שינה, שרובן לא אפקטיביות (למרות שהוליום קצת עוזר). ונמאס לי כבר ככה לא לתפקד! וחברתי בעלת הניסיון רב השנים במערכת הפסיכיאטרית, קבעה, לחרדתי הרבה, כי כנראה בעקבות כל המשחקים עם המינונים, דפקתי את האיזון שהאפקסור נתן לי, ועלי שוב להחליף תרופה. אני רק רוצה לציין שהפסיכיאטרית שלי חביבה, סבלנית ומקסימה. אך היא מקופח, מה שאומר שהתור הבא שלי אליה הוא עוד חודשיים. אולי זו שאלה לפורום תרופות בעצם? בכולופן אשמח גם לשמוע דעתכם... האופציה של החלפת תרופות נשמעת לי מחרידה, גם בגלל ניסיון העבר וגם בגלל שזו תקופת מבחנים, ועד כמה שמצבי דופק את יכולת הלימודים שלי, יכול להיות יותר גרוע, במיוחד אם אחליף עכשיו תרופות.
אני לוקחת אפקסור מזה כשנה וחצי, לאחר שניסיתי מספר תרופות שלא עזרו לי, וגם היו להן תופעות לוואי מגעילות. האפקסור די עזר לי בעניין איזון המצברוח (לפני זה תמיד הייתי בדיכאונות רצח, בזיגזגים, עם ימים מעטים טובים, והרוב ימים שבקושי גירדתי תעצמי מהמיטה,ובחרדות ואובססיות כל הזמן, מחשבות שכולם שונאים אותי ובוחנים ומבקרים אותי, בחינה עצמית בלתי פוסקת, ונו, נראה לי שאתם מבינים על מה אני מדברת). בקיצור, התאזנתי לי ככה על כמות של 300 מג ליום (4 כדורים), והכל היה יחסית סבבה. פתאום הצלחתי להירדם בלילה וישנתי רציף, הצלחתי לתפקד, הכל היה מגניב. ואז הפסיכי(אטרית) אומרת לי: אבל אין לך שמחת חיים! בואי נוסיף לך שמחת חיים! ואז התחלנו לשחק עם המינון של אפקסור, עד 150 מג ליום, והוספנו כלמיני מייצבי מצברוח או משהו כזה, דפרקסן, ליתיום. לא עזר, והייתה לי שוב נפילה. העלנו שוב ל4. הייתה תקופה קצרה של התאוששות ואיזון. שוב נפילה. המליצה לי לעלות ל5 (375 מג). ועכשיו אני לוקחת 375 מג+ 5 מג וליום ביום, וזה עדיין לא מאזן. אני כל הזמן בדיכאון וכבדות, מנותקת ומרחפת, שוב חסרת ביטחון ואוכלת סרטים על כל העולם, ושוב כל יום, כל מטלה, כל יציאה מהבית, הופכים לפרוייקט שמתיש אותי לשבוע. בגלל זה אני טוחנת שעות שינה, שרובן לא אפקטיביות (למרות שהוליום קצת עוזר). ונמאס לי כבר ככה לא לתפקד! וחברתי בעלת הניסיון רב השנים במערכת הפסיכיאטרית, קבעה, לחרדתי הרבה, כי כנראה בעקבות כל המשחקים עם המינונים, דפקתי את האיזון שהאפקסור נתן לי, ועלי שוב להחליף תרופה. אני רק רוצה לציין שהפסיכיאטרית שלי חביבה, סבלנית ומקסימה. אך היא מקופח, מה שאומר שהתור הבא שלי אליה הוא עוד חודשיים. אולי זו שאלה לפורום תרופות בעצם? בכולופן אשמח גם לשמוע דעתכם... האופציה של החלפת תרופות נשמעת לי מחרידה, גם בגלל ניסיון העבר וגם בגלל שזו תקופת מבחנים, ועד כמה שמצבי דופק את יכולת הלימודים שלי, יכול להיות יותר גרוע, במיוחד אם אחליף עכשיו תרופות.
