סיפורים משפחתיים על טיפת חלב...
1. אמא שלי מספרת שאני התחלתי לדבר נורא מוקדם, אבל כל השאר לא משהו. בקיצור, היא לקחה אותי בגיל שנה לטיפת חלב, האחות יושבת עם "הרשימה", ושואלת: "היא יושבת?" ואמא שלי: "לא...", "היא עומדת?" "לא...", "זוחלת?" "לא.." בשלב הזה האחות מסתכלת על אמא שלי במבט עקום, ואמא שלי שזו הבת הבכורה שלה שוקלת התאבדות. על השולחן היתה צלחת עם ביסקויטים. אז אני שאלתי: "זה בשבילי?" האחות נפלה מהכסא... 2. עוד סיפור משפחתי. פעם אחת, אמא שלי היתה עסוקה, אז היא שלחה את אחותי לטיפת חלב עם סבתא שלנו. הסבתא, כמו כל סבתא יהודיה, קודם האכילה אותה היטב. אלא מה? ה"מבחן" באותו יום היה לתפוס ביסקויט. כמובן שאחותי, עם בטן מלאה "לא שמה" על הביסקוויט - ונרשמה לה "הערה ביומן". אחרי שבוע, אמא שלי הרעיבה אותה (לא ממש, לא להבהל) ולקחה אותה למועד ב´ של הבחינה - שכמובן היא עברה אותה בהצלחה. מסקנה, לקחת את טיפת- חלב בפרופורציות! זה מוסד מצוין (יחסית למה שיש בארצות אחרות) אבל - עם הבעיות שלו.
1. אמא שלי מספרת שאני התחלתי לדבר נורא מוקדם, אבל כל השאר לא משהו. בקיצור, היא לקחה אותי בגיל שנה לטיפת חלב, האחות יושבת עם "הרשימה", ושואלת: "היא יושבת?" ואמא שלי: "לא...", "היא עומדת?" "לא...", "זוחלת?" "לא.." בשלב הזה האחות מסתכלת על אמא שלי במבט עקום, ואמא שלי שזו הבת הבכורה שלה שוקלת התאבדות. על השולחן היתה צלחת עם ביסקויטים. אז אני שאלתי: "זה בשבילי?" האחות נפלה מהכסא... 2. עוד סיפור משפחתי. פעם אחת, אמא שלי היתה עסוקה, אז היא שלחה את אחותי לטיפת חלב עם סבתא שלנו. הסבתא, כמו כל סבתא יהודיה, קודם האכילה אותה היטב. אלא מה? ה"מבחן" באותו יום היה לתפוס ביסקויט. כמובן שאחותי, עם בטן מלאה "לא שמה" על הביסקוויט - ונרשמה לה "הערה ביומן". אחרי שבוע, אמא שלי הרעיבה אותה (לא ממש, לא להבהל) ולקחה אותה למועד ב´ של הבחינה - שכמובן היא עברה אותה בהצלחה. מסקנה, לקחת את טיפת- חלב בפרופורציות! זה מוסד מצוין (יחסית למה שיש בארצות אחרות) אבל - עם הבעיות שלו.
