אז כן, עשיתי את הבלתי יעשה,
ואני עם חבר של האקס. מצד אחד- ניחשתי שאני אקבל תגובות לא סימפטיות, מהאקס ומה"חבר'ה" שמסביב באופן כללי... מצד שני- בשלב הזה כ"כ לא אכפת לי... הכמה ימים האחרונים היו אושר צרוף, נשמע לי הזוי לחלוטין שיש מי שמצפה ממני לותר על זה, כל מה שאני חושבת מסתכם ב-כמה טוב להיות איתו, כמה טוב הוא מכיר אותי, כמה טוב הוא מבין אותי, כמה הוא חשוב לי, כמה הוא מקסים אותי. הייתי אמורה לותר על הקשר המדהים הזה? כי עלולים להיות מי שזה יפריע להם? קצת אגוצנטריות באמת לא מתקבלת הפעם? אין נסיבות מקלות? לא מגיע לנו לממש את הדבר היפה הזה? זה לא שעזבתי אותו, למרות שהסצינות שהוא יוצר כרגע נראות כאילו שזה מה שנעשה- הוא עזב, הוא נתן לי את האור הירוק לפני חודש וחצי להשתחרר ממנו לחלוטין... והבחירה בחבר שלו לא היתה מודעת, מתוך התקופה המגעילה פשוט צמחה לנו אינטימיות רגשית מדהימה, כשהבנו מה קורה- היה מאוחר מדי, שום דבר כבר לא ב-א-מ-ת יכל להפריע לנו. זה באמת לא בסדר? זה באמת הפך אותנו לצמד אנשים רעים?
ואני עם חבר של האקס. מצד אחד- ניחשתי שאני אקבל תגובות לא סימפטיות, מהאקס ומה"חבר'ה" שמסביב באופן כללי... מצד שני- בשלב הזה כ"כ לא אכפת לי... הכמה ימים האחרונים היו אושר צרוף, נשמע לי הזוי לחלוטין שיש מי שמצפה ממני לותר על זה, כל מה שאני חושבת מסתכם ב-כמה טוב להיות איתו, כמה טוב הוא מכיר אותי, כמה טוב הוא מבין אותי, כמה הוא חשוב לי, כמה הוא מקסים אותי. הייתי אמורה לותר על הקשר המדהים הזה? כי עלולים להיות מי שזה יפריע להם? קצת אגוצנטריות באמת לא מתקבלת הפעם? אין נסיבות מקלות? לא מגיע לנו לממש את הדבר היפה הזה? זה לא שעזבתי אותו, למרות שהסצינות שהוא יוצר כרגע נראות כאילו שזה מה שנעשה- הוא עזב, הוא נתן לי את האור הירוק לפני חודש וחצי להשתחרר ממנו לחלוטין... והבחירה בחבר שלו לא היתה מודעת, מתוך התקופה המגעילה פשוט צמחה לנו אינטימיות רגשית מדהימה, כשהבנו מה קורה- היה מאוחר מדי, שום דבר כבר לא ב-א-מ-ת יכל להפריע לנו. זה באמת לא בסדר? זה באמת הפך אותנו לצמד אנשים רעים?