אז למה אני מתכוונת, בעצם?

אז למה אני מתכוונת, בעצם?

דון חואן אמר: לוחם צריך שתהיה לו כוונה בלתי מוטה. המורה שלי אמר: תפרידי את הכוונה שלך מהמטרה שלך, ותתמקדי בכוונה. אני אמרתי: טוב. אז אני קמה בבוקר, עם כוונה לקום ולהתעורר. ואני הולכת להתקלח, עם כוונה להיות נקי וללא רבב. ואני נוסעת באוטובוס, עם כוונה להגיע. ואני באה לעבודה, עם כוונה להרוויח. ואני אוכלת, עם כוונה לקבל אנרגיה מהמזון. ואני עושה מעברים, עם כוונה לאסוף את עצמי חזרה אל עצמי. כל כך הרבה כוונות... אז, אל מה אני מתכוונת, בעצם? תודה על תשומת לבכם אחת בדרך
 

ita101

New member
את שואלת אותנו?

מאיפה לנו לדעת? זה מאוד אישי. אני לא חושב שמישהו יכול לענות לך. את שואלת אל מה את מתכוונת. (למרות שכבר אמרת פה אל מה את מתכוונת). אז את בעצם שואלת שאלה עמוקה יותר - אם את באמת מתכוונת למה שאת *צריכה* להתכוון. או "מה הטעם\משמעות להתכוון לאותן כוונות". או "מהי הכוונה העליונה".
 
אני שואלת את החלל הוירטואלי

אם זה מעורר אותך לענות, אתה מוזמן. אם זה מעורר אותך לשאול את עצמך למה את מתכוון, את מוזמן גם. אם כבר לשאול שאלה אנשים אחרים, אז הייתי מנסחת את זה: איך עושים פעולה מסויימת שאין לי שם בשבילה כרגע, שתגרום לכוונות הקטנות שלי במהלך היום לזרום באותו כיוון שבסופו תהייה לי כוונה בלתי מוטה.? אולי, נניח. זה לא ממש ברור לי עדיין, לכן גם לא שאלתי שאלה ברורה וישירה. תודה על תשומת לבך אחת בדרך
 

ita101

New member
זה עורר אותי

אני שואל למה את מתכוונת בשאלה שלך כי עדיין לא הבנתי אותה לגמרי. כוונה בלתי מוטה=הכוונה העליונה? להתכוון לדבר החשוב שאת רוצה להגיע אליו? כשמתכוונים למשהו זה הופך להיות מטרה. אנחנו בוחרים את המטרות. ולפעמים בדרך אנחנו עושים תחנות שמהוות מטרות משניות. נותנים לעצמנו לנשום אוויר בתחנות ואח"כ ממשיכים (סתם תיאור שרירותי). אז יש מטרה. ואני אולי יכול להבין את מה שאמרת שצריך להתמקד בכוונה ולא במטרה באופן הזה: כשמתמקדים במטרה כמטרה היא נשארת בגדר תמונה רחוקה שאנחנו לא מצליחים להתקרב אליה. כשמתמקדים בכוונה אנחנו מצליחים להגיע למטרה מהר יותר. אנחנו מצליחים להישאר ממוקדים יותר ומגשימים מטרות משניות באופן מתמיד בדרך לאחת מהמטרות העיקריות שלנו. ואולי (ואולי כנראה [ואולי בטוח כנראה]) לא הבנתי למה את מתכוונת. למה את מתכוונת?
 
unbent intent

=כוונה בלתי מוטה. לא יודעת מי זו הכוונה העליונה. נשמע לי כמו עוד שם של אלוהימה, והיא, היא עשתה מספיק נזק בעולם הזה גם בלי ההודעות שלי. אודה לך אם לא תכניס אותה לכאן. מסכימה איתך לגבי המטרה הרחוקה והמטרות המשניות. ככה גם אני נוטה להבין את העולם ואת הדרך. אבל נראה לי שלא לזה התכוון המורה שלי. אני מנסה לראות איך אני מבדילה בין "מטרה" לבין "כוונה". ולפי איך שאני מבינה "כוונה בלתי מוטה" או "התכוונות" באופן כללי, זה משהו יציב, מתמשך, שנוכח כל הזמן. מין ציר X כזה שעליו זזה הסינוסואידה של החיים שלי. וממה שראיתי, מה שאני "מתכוונת" אליו במהלך היום זה הרבה קטנות, שלא לגמרי ברור לי ההבדל בינן לבין מטרות. בעמצם. ואם אני כנה עם עצמי, אז גם ציר ה-X שלי לא ממש ישר, הוא גם עולה, יורד, מתפתל, מפסיק, ממשיך במקום אחר לגמרי. הכי אני אוהבת את ההסבר של קלרה לטאישה על הכוונה - אם העולם הוא עלי שלכת שנשרו, אז הכוונה היא האדמה שמתחתם, שמחזיקה אותם. זה בערך הרעיון הכללי של ההסבר שלה, אין לי ראש לציטוטים מדוייקים עכשיו. בכולופן, עוד לא הצלחתי לגמרי להבין איך מפרידים בין מטרה לבין כוונה. זה מהדהד לי קצת מהדברים שעמנואל מפזר כאן פה ושם (כאן, פה, שם, בכל מקום שבעולם...). אבל זה עוד לא לגמרי ברור. אתה אומר שכשמתכוונים למשהו זה הופך להיות מטרה, ושאנחנו בוחרים את המטרות. אני תוהה, בקול רם (שוב) אם זה אולי אפשרי לנסות לבחור את הכוונות, ולעזוב את המטרות. אם הכוונה שלי תהיה ממוקדת, והדרך ברורה, אולי אני אמצא את המטרה בלי לחפש אותה? (נראה לי שהלכתי לאיבוד במילים). תודה על תשומת לבך, בכולופן. אחת בדרך
 

ita101

New member
יש פה כמה מילים קשות :)

ורעיונות שכל שירבה (או תרבה) לפרש מה הם מתכוונים - הרי זה משובח... כנראה אני צריך שתציירי לי גרף עם ציר X ו-Y. עולה יורד פרבולה וכו'. יש לי שאלה נוקבת - האם העולם הוא באמת כזה מסובך? לגבי התכוונות ומטרה - בחיים כשאני מכוון חץ וקשת אני עושה את זה בד"כ לעבר מטרה מסויימת (תרנגולת, שפן או לפחות דרקון קטן)... אפשר לפתח דיון פילוסופי נחמד על משמעות ההתמקדות בכוונה (או בכוונת) ללא התמקדות במטרה. ולפי ההבנה הפשוטה - המטרה והכוונה - צמד חמד הן, ומתוך הגדרתן הבסיסית תבואנה אחת עם רעותה. אגב, לגבי התמקדות במטרה - זכרוני הראשון מהצבא (אם יופייך אינו מטעה אותי). מחזיק גלילון והמפקד עלי צורח. סתם... בקיצור למדנו איך יורים בנשק. ולפי זכרוני כשמכוונים למטרה - צריך להעביר את התמקדות העין מהכוונת אל המטרה ואח"כ בחזרה אל הכוונת. סתם אנלוגיה...
 

דובי777

New member
כוונה מרגיש לי כמו אוירה כזאת

אני יכול לקחת את עצמי בתור דוגמא הכוונה שלי היא לחיות כמו מלך לא משנה מה אני עושה מתעורר מתקלח וכו אני המלך נותן לעצמי את הכי טוב שיש כשמישהי איתי אז היא מלכה כי זאת הכוונה שלי אין כוונות קטנות רק אנשים קטנים
 
"שאו עיניים לתקווה לא דרך כוונות"

כוונה לא מוטה - עדר בופלו דוהר. שמישהו ינסה לעמוד מולם. כוונה מוטה- תנוק שרוצה משהו ונותנים לו מוצץ והוא שותק. שר מוטה - אני איך הופכים כוונות קטנות לכוונה אחת? סופר גלו. נראה לי שאם כל כוונה את יכולה להפוך את המשמעות שלה מהכוונה הקטנה לכוונה אחת כללית... כלומר : אני קמה בבוקר לא כדי ללכת לעבודה - אלא ליהות לוחמת.. (בלי לרחם על עצמי שאני קמה מוקדם) אני מצחצחת שינים לא כדי שהשינים יהיו נקיות - אלא כדי להיות לוחמת. (שמה לב איך אני מצחצחת, על מה אני חושבת...) אני נוסעת באוטובוס לא כדי להגיע לעבודה אלא כדי להיות לוחמת. (שמה לב איך אני שופטת אנשים ) ואז כל דבר שאני אעשה יהיה בניסיון להיות לוחמת אנסה לעשות את הדברים ללא רבב, להוריד את החשיבות העצמית, וכך הלאה. ליוהת מודעת לתגובות שלי למחשבות שלי להיות מודעת למה שקורה לי הרבה הרבה עבודה... לא קל לא קשה. למה המורה שלך התכוון או מה ייתה הכוונה שלו ? אולי תשאלי אותו... אני לא רוצה להניח הנחות. אולי תשאלי אותו מה המטרה שלו שהוא מלמד אותך או מה הכוונה שלו ללמד אותך. ואת עצמך מה המטרה שלך ללמוד ואיזו הכוונה את מחפשת? בכל מקרה בהצלחה בהגשמת מטרותיך וכוונותיך.
 

ita101

New member
לגבי רחמים עצמיים והמטרה העליונה

נראה לי שיש נחמה בוגרת מאוד בלהסתכל על דברים מנקודת מבט סלחנית וממוקדת במטרה מסויימת (כמו להיות לוחם). זה גורם לנו להיות מודעים לקושי האנושי הטבעי (לדוגמא - לקום מוקדם) ולמרות זאת פשוט לעשות את אותם הדברים שהם פחות מרצוננו ויותר מחובתנו (או מחובת המטרה שאנו מגדירים). לגבי המטרה העליונה - להיות לוחמת - אי אפשר למצוא משהו טוב יותר? בואי נשאל את זה כך - מה יתן לך להיות לוחמת? (אושר?) אני חושב שאנחנו בני אדם בעלי צרכים יותר בסיסיים מלשרת הגדרה שמישהו יצר. כבר יותר קל לי להבין מטרה כמו - להיות יהודי דתי טוב מאשר להיות לוחם. מפני שכל דת שמאמינה באל - מאמינה שיש משהו חיצוני שהאדם צריך לשרת וזה כבר יותר מובן בצורה מבנית מאשר להיות לוחם - שזה כנראה משהו שנועד לשרת את האדם עצמו...
 
עבדות מול חופש

לשרת אל זה עבדות. להיות לוחם זה חופש. עוד לא מצאתי לזה הסבר ברור יותר וחד יותר מאשר ההסבר שנתת. תודה על תשומת לבך אחת בדרך
 

ita101

New member
תגובה

אני לא מתכוון להתמקד באמונות הדתיות שמדברות על אלוקים. ובלי לשכנע אף אחד להאמין בזה או לכפור בזה. אבל לא הבנתי איך ציות למערכת כללים\ הגדרות\ משנה ברורה (למרות שאין בדיוק מצוות אלא יותר רעיונות כלליים שבהם צריך להאמין) יכולה להביא לחופש. את מאמינה שאני יכול לעשות לדמות את דרך הלוחמים לאמונה דתית בהיבטים רבים? כשאמרת "עבדות" אמרת את זה בזלזול ובהתנשאות. בן אדם שמאמין בקיום האל ובמצוותיו לא יחשוב על עצמו בתור עבד. הוא יאמין שהכל קיים והכל דבר ה' ויעשה את זה מתוך שלמות בדיוק כמו שאת תשתדלי כמיטב יכולתך (ואפילו מתוך שתכריחי את עצמך ולא רק מתוך נוחות) ללכת ע"פ העקרונות של דון חואן. ואולי אפשר לקרוא לזה עבדות? אדם שמאמין שיש אלוקים לפחות יודע בשביל מי הוא עובד (עבודת ה'). למי את עובדת? לעצמך?
 

נ ו ל י ה

New member
סליחה על ההתפרצות לויכוח...

אבל נראה לי שיש לך מושגים מוטעים על דת אמונה ועל משנתו של דון חואן. דת ולא משנה איזו דת, צריכה שיאמינו בה, או באל שלה, בעולמו של דון חואן אין צורך להאמין, ואין במה להאמין, ישנו רק צורך אחד, והוא צורך לפעול, אינך חייב להאמין על מנת לקבל, ואין לך אלילים שאתה צריך לשים אותם מול עיניך. בעולם הדת, אנשים פועלים מתוך אמונה שהכל זה ביד האלוהים. בעולמו של דון חואן, הכל תלוי אך ורק בך, ובעוצמה האישית שלך.
 
כוונה ומטרה

לא באה להטיף או ללמד, אלה מעלה "רעיון" שתנסי לבדוק אותו בעצמך. את יכולה להשתמש ב"כלי" שלהניח את ה"רעיון" הזה כהנחת ייסוד לחיים ולבדוק איך זה עובד- האם זה מתאים או לא. ובכן, השוני שבין כוונה למטרה הוא שהמטרה היא "בסוף", שמה ואח"כ... והכוונה נמצאת כרגע, הכוונה היא תמיד כרגע. המטרה מכוונת את הפעולות שלנו אולי, אבל בלי ה-כוונה אי אפשר לנוע לשום מקום. ז"א שלאו-דווקא יש קשר בין קשר בין מטרה לבין כוונה. מטרה היא בסוף - היא בעצם זאתי ה"מודעת" זאתי שיוצרת את מה שהמודע שלך עוסק בו... זאתי שמכוונת את החשיבות העצמית שלך ואת הדימוי שיש בך על עצמך ועל מה שאת עושה. והכוונה לא ממש קשורה לחשיבות העצמית שלך... הכוונה זה לאו דווקא משהו שאת יכולה לחשוב עליו או להבין אותו.
 
לא הבנתי מה הקשר בין מטרה לחשיבות

העצמית שלי ולדימוי העצמי שלי. אבל מעניין הקונספט של כוונה שלא קשורה לדימוי העצמי. זה קונספט מהפכני בשבילי. כי עבורי אם אני מתכוונת לטוב=אני אדם טוב=דימוי טוב שלי על עצמי. וכמובן גם להפך. ופתאום כשקראתי את המילים שלך, הרגשתי משהו אחר. שכוונה צריכה להיות משהו "נקי" יותר, פרקטי יותר, אולי. גשמי. אני צריכה לבדוק את זה (אשכר, תכתוב לך תזכורת לעוד שבועיים). תודה על תשומת לבך אחת בדרך
 
לפני שאמשיך לפשט ולפרט; שאלה.

מה ההבדל מבחינתך בין מטרה לבין כוונה? נגיד, מה ההבדל שבין "אני מתכוונת לעשות טוב לאשכר" לבין "המטרה שלי היא לעשות טוב לאשכר"?
 
כמו שאני כיום...

אם המטרה שלי לעשות טובה לאשכר, אני אעשה את מטב יכולתי ואהפוך עולמות ואצא מגדרי בשביל שזה יקרה. אם אני מתכוונת לעשות טוב לאשכר, אני אנסה שהדרך שבה אני הולכת ממילא תהיה כזו שתעשה לו טוב. כשאני קוראת את זה, זה נראה לי בדיוק הפוך מכוונת הלוחמים. אבל ככה זה. תודה על תשומת לבך אחת בדרך
 

ita101

New member
יוצא חוצץ

עם כל הכבוד לאשכר (ויש כבוד) איפה הכוונה הבלתי מוטית שלכן לעשות *לי* טוב?
 
אז כוונה (מבחינתך) היא בעצם

מטרה שלא צריך לעשות כמיטב היכולת עבורה? מטרה עם חשיבות קטנה?
 
אפשר להבין את זה ככה

לא שנוח לי עם התובנה הזו, אבל ככה זה נראה גם לי, כשאני קוראת את ההגדרה שלי כאילו מישהו אחר כתב אותה. נראה לי שאולי כאן טמון שורש הבעיה שלי עם ההפרדה בין כוונה למטרה, וכל המטרות הקטנות האלה שמתרוצצות לי בין האזניים כל היום. ברור לי שמבחינת "לוחמות" זה אמור להיות אחרת, אני רק לא ממש מצליחה להבין איך לעשות את הקפיצה הזו (ומי שיגיד לי לתרגל מעברים ולשחזר יקבל מכות). (ואחרי שאני אגמור להרביץ, אני אחזור לתרגל מעברים ולשחזר) תודה על תשומת לבך אחת בדרך
 
לי מוזר הקונספט...

שאת (לא אישית, גם אם מישהי אחרת היתה כותבת את אותו הדבר זה היה מוזר בעיני) - חושבת שכשאת מתכוונת לעשות למישהו טוב - את בעצם עובדת במודע עם מה שדון חואן דיבר עליו ועסק בו ולמד אותו שנים. נראה כאילו פירשת את דון חואן/ קרלוס למושגי העולם שלך והשתכנעת שאת מבינה אותו. גם אני עשיתי כך, וכך גם כולם - סביר להניח. לדעתי זה מוטעה וכדאי מאד לפקפק בעשיה זאת - היא יכולה לכוון את חייך לבזבוז זמן על שטויות. לדעתי. כוונה, זה לא משהו שקשור אליך בכלל בכלל. ועם זאת את לא תתקיימי בלעדיה. אני אמשיך אח"כ...
כל-טוב
 
למעלה