אז לפעמים אני בא וקורא קצת הודעות
ולפעמים עוד יותר רחוקות אני מרגיש גם צורך לומר כמה מילים. למשל: הבוקר התעוררתי וקמתי עם תחושה של דכדוך. ודווקא כבר הרבה זמן שאני "בסדר", כזה. אחרי שקצת חשבתי וצרפתי אלה לאלה אירועים והרהורים הגעתי למסקנה ששוב באה לי "תגובה מאוחרת" עקב חוויה מאד קשה וטראומטית. אני מתכוון כמובן למתקפת הטרור הזוועתית שהתרחשה השבוע בארה"ב. במקומותינו, בד"כ אירוע רודף אירוע, החדשות של היום דוחקות לפח הזבל של ההסטוריה את חדשות האתמול ומחר הרי יביא בכנפיו בשורות חדשות (שבעצם ממחזרות את החדשות משלשום, אך מי כבר זוכר?). לאמרותיו הנאות של אוריאל מעוז הייתי מוסיף משלי: אנו יותר מתוקשרים אך פחות נקשרים (רגשית). אנו יותר מעודכנים אך פחות מזדהים. אז באיחור של שלושה ימים התחברה לי הזוועה הטרנס-אטלנטית, הכמעט קוסמית הזו, אל האובדן היחיד והפרטי שלי. כאב שמהבהב לו בתוך תוכה של הנשמה על להבה קטנטנה, קיבל לפתע משב אוויר שלקח לו שלושה ימים לחצות את האוקינוס, והכאב הזה התעצם לשעות אחדות, ושוב שכך. הבשורה הטובה שלי להיום היא: נתקבלתי לעבודה באופן רשמי, עם חוזה וכל השאר!!! הרבה אנשים תמכו בי בשנתיים האחרונות ועזרו לי למצוא בעצמי את הכוחות, להתרומם מן הבור. ובאיזשהוא מקום אני מרגיש שגם טיפ-טיפת מזל הייתה עמי. לא שאני מאמין באלוהים או בכוח עליון אחר. אבל בכל זאת נס קטן היה לי כאן. נס של ראש השנה. אז אני רוצה לאחל לכולכם/ן, רעי וידידי היקרים ו(בעיקר) היקרות, שנה טובה, חתימה טובה ומועדים לשמחה. שנזכה לראות קצת פחות חושך והרבה יותר אור (למרות שחנוכה עוד רחוק מאיתנו). וכמובן שבת שלום!!!
ולפעמים עוד יותר רחוקות אני מרגיש גם צורך לומר כמה מילים. למשל: הבוקר התעוררתי וקמתי עם תחושה של דכדוך. ודווקא כבר הרבה זמן שאני "בסדר", כזה. אחרי שקצת חשבתי וצרפתי אלה לאלה אירועים והרהורים הגעתי למסקנה ששוב באה לי "תגובה מאוחרת" עקב חוויה מאד קשה וטראומטית. אני מתכוון כמובן למתקפת הטרור הזוועתית שהתרחשה השבוע בארה"ב. במקומותינו, בד"כ אירוע רודף אירוע, החדשות של היום דוחקות לפח הזבל של ההסטוריה את חדשות האתמול ומחר הרי יביא בכנפיו בשורות חדשות (שבעצם ממחזרות את החדשות משלשום, אך מי כבר זוכר?). לאמרותיו הנאות של אוריאל מעוז הייתי מוסיף משלי: אנו יותר מתוקשרים אך פחות נקשרים (רגשית). אנו יותר מעודכנים אך פחות מזדהים. אז באיחור של שלושה ימים התחברה לי הזוועה הטרנס-אטלנטית, הכמעט קוסמית הזו, אל האובדן היחיד והפרטי שלי. כאב שמהבהב לו בתוך תוכה של הנשמה על להבה קטנטנה, קיבל לפתע משב אוויר שלקח לו שלושה ימים לחצות את האוקינוס, והכאב הזה התעצם לשעות אחדות, ושוב שכך. הבשורה הטובה שלי להיום היא: נתקבלתי לעבודה באופן רשמי, עם חוזה וכל השאר!!! הרבה אנשים תמכו בי בשנתיים האחרונות ועזרו לי למצוא בעצמי את הכוחות, להתרומם מן הבור. ובאיזשהוא מקום אני מרגיש שגם טיפ-טיפת מזל הייתה עמי. לא שאני מאמין באלוהים או בכוח עליון אחר. אבל בכל זאת נס קטן היה לי כאן. נס של ראש השנה. אז אני רוצה לאחל לכולכם/ן, רעי וידידי היקרים ו(בעיקר) היקרות, שנה טובה, חתימה טובה ומועדים לשמחה. שנזכה לראות קצת פחות חושך והרבה יותר אור (למרות שחנוכה עוד רחוק מאיתנו). וכמובן שבת שלום!!!
