אז מהו בעצם הממד העשירי?

אז מהו בעצם הממד העשירי?

ואני לא מתכוון לעיתון, אני מתכוון לביטוי. מאיפה הוא לקוח? אני נתקל בו הרבה לאחרונה. ומישהו יכול להסביר לי את הביטוי "Your freedom is here in the Tenth Dimension"? תודה.
 
הממד העשירי

מבחינת הפיסיקה התיאורטית המודרנית מאמינים שישנם 10 מימדים בעזרתם ניתן להסביר את כל התופעות הפיסיקליות שאנו רואים לנגד עינינו יום-יום ,הוכחות מתמטיות כבר נמצאו ויש כאלו אפילו טוענים שקיים ממד 11 (מי יודע מה עוד ימצאו הפיסיקאים ???}
 
אני זכרתי 11 מימדים כתאוריה

המוקדמת יותר, שהיום פינתה מקומה לתאורית 10 המימדים.
 

mermit

New member
זה מזכיר לי את הקטע ב"ספיינל טאפ"

עם המגברים הסופר-חזקים, שכפתור הווליום שלהם מגיע עד 11
 

mermit

New member
אם לא הבנת אז לא חשוב.

או, במלים אחרות: אולי באמת אין קשר. סתם, הזכיר לי. נזכרתי. הזכרתי.
 
אוקי, ועכשיו לפרטים היותר קטנים

מעבר לממד הרביעי, מה מאפיין כל ממד? כלומר, יש את שלושת הממדים הבסיסיים פלוס ממד הזמן. מה עוד? ומה מיוחד דווקא בעשירי שהוא חוזר כל הזמן בכל מיני מקומות?
 
עשר

דבר 1 עשר נשמע כמו מס´ טוב לא ככה?מס´ עשר עכשיו בשביל להבין מה תפקיד כל הממדים אני חושב שצריך להיות בעל דר´ לפחות כדי להסביר ולהבין כך שאולי תנסה באיזה פורום מדע או פיסיקה? תפרט קצת בקשר ל"חוזר בכל מיני מקומות"?? גם ממד הזמן חוזר בכל מיני מקומות בעיקר ספרי וסדרות מדב´ עע´ מסעות בזמן
 
כעיקרון מדובר במימדים קטנים וסגורים

זוהי התיאוריה הידועה גם כתורת המיתרים - המימדים בגדלים תת אטומיים, רוטטים וכך יוצרים או מעבירים את הכוחות המוכרים לנו היו (תנע, כבידה וכו´) לשאול בפורום מדע זה רעיון טוב, אפילו טוב מאוד, כי אני די בטוח שמה שכתבתי זה שטויות.
 

tsahee

New member
הוחלט על עוד מימדים מסיבה די פשוטה

הגיעו לאיזה נוסחה מסובכת, ואיפהשהוא הופיע שם כפול מספר המימדים. ואם זה לא (עשר? שבע עשרה? משהו בסביבה) אז זה לא יוצא נכון. ככה פועלת פיסיקה.
 
כן, המתימטיקה קובעת את המציאות

כל זה בהנחה שהתיאוריה בבסיס נכונה. בינתיים זו התיאוריה הטובה ביותר שיש לנו (ניבויים + ניסויים) אבל זה לא בהכרח הופך אותה לנכונה. לא שזה משנה, בפורום זה.
 

binarystar

New member
מתמטיקה? יש דבר כזה?

נכון מה שאמרו על תורת המיתרים ועשרת הממדים - בהתחלה זה היה משהו כמו 20 מימדים והם צמצמו את זה ל10. נקווה שיצליחו להוריד את זה ל4 מימדים. בקשר למתמטיקה, זכרו שבמתמטיקה יש סתירות (המעוניינים שיחפשו חומר על משפט גדל).
 
איזה פרדוקס היה בגדל?

הטענה הייתה שאי אפשר באמצעות שדה בלבד להגדיר לחלוטין את השדה, לא? כל מה שהמשפט מחייב זה הנחות חיצוניות לתורה, או שאני מתבלבל עם משהו אחר לגמרי?
 

alond

New member
במתמטיקה אין סתירות בינתיים

משפט גדל אומר שבכל מערכת הנחות (אקסיומות) סבירה (כלומר שהמספרים הטבעיים נובעים ממנה. לא דרישה רצינית) קיימת טענה שאי אפשר להוכיח אותה ואי אפשר להפריך אותה. זה לא פרדוקס. סתירה (מה נקרא לפעמים פרדוקס) זה מצב בו יש טענה שאפשר להוכיח אותה ולהפריך אותה (להוכיח את שלילתה). טענה פשוטה בלוגיקה מראה שאם יש סתירה אזי כל הטענות הם יכיחות (אפשר להוכיח אותן) ולכן כל הטענות ניתנות להפרכה (כי השלילה של הטענה יכיחה) ולכן כל הטענות הן סתירות. לכן מחפשים מערכת הנחות בלי סתירות. אני חושב (אבל פה הזכרון קצת חלש) שגדל הוכיח גם שאי אפשר להוכיח שמערכת הנחות היא עקבית (אין בה סתירות) ולכן לא יודעים אם מערכות ההנחות הקיימות כיום הן עקביות. מקסימום אפשר להראות שהן לא עקביות ע"י זה שמראים סתירה. נשמע מוזר אבל... לא פרדוקס.
 
קצת על קורט ...גדל למי שלא יודע

נולד בתחילת המאה בצכיה סבל ממחלות חמורות שגרמו לו לפתח היפוכנדריה כפייתית(האם כל הגאונים טיפה מטורפים???) לקראת מותו סבור היה שמרעילים אותו וסירב לאכול כשהוא מרעיב עצמו עד מוות(בקיצור מטורף). היה לו כישרון למתמ´ ומדע והלך ללמוד באונ´ וינה לאחר הרצאה מרתקת על תורת המספרים החליט להקדיש עצמו למס´. בשנת 1931 פירסם אתך ספרו UBER FORMAL על משפטים שאינם ניתנים להכרעה גדל הוכיח שניסיון ליצור מערכת מתמטית שלמה הינו בלתי אפשרי. אפשר לסכם את רעינותיו ב2 משפטים: 1) אם תורת קב´ האקסימוטית היא קונסיסטנטית הרי קיימים משפטים שאותם לא ניתן להפריך או להוכיח 2)אין שום הליך קונסטרוקטיבי להוכיח שמערכת אקסיומטית היא קונסיסטנטית ובשפת בני האדם-המשפט ה1 אומר שתהיינה שאלות שמתמ´ לא תוכל להשיב עליהן-השלמות לעולם לא תושג והמשפט השני שמתמטטיקאים לעולם לא יוכלו להיות בטוחים שבחירת האסיומות שלהם לא תוביל לסתירה ולכן לעולם אי אפשר יהיה להוכיח שלמות במתמ´
 

alond

New member
אכן, אבל אנחנו לא בהכרח מנסים להשיג

שלמות!!! רק את הכי טוב שאפשר. אני חושב שהשגנו דברים לגמרי לא רעים...
 

avima

New member
המתמטיקה קובעת את המציאות - דא?

אתה בטח מכיר את הבדיחה על סוסים כדוריים. בכול מקרה אני לא מכיר מודל מתמטי טוב לתעוב הארי פוטר (כזה או אחר) ז"א לשיטתך התעוב אינו קיים ?
 

avima

New member
המתמטיקה קובעת את המציאות - דא?

אתה בטח מכיר את הבדיחה על סוסים כדוריים. בכול מקרה אני לא מכיר מודל מתמטי טוב לתעוב הארי פוטר (כזה או אחר) ז"א לשיטתך התעוב אינו קיים ?
 
האם אתה מכיר את כל המודלים המתמטים?

לבנות מודל מתמטי זו ממש לא בעייה. הייתי מתחיל מבניית מודל של נוירון, בונה מודל של רשת נוירונים, מוצא את הערכים המקבילים לתחושת תיעוב של הרשת הזו כלפי משהו (לא חשוב מה) ומשחק עם הפרמטרים עד שהייתי ממוקד בהארי פוטר בלבד. זה אפשרי, אגב? לתעב את הארי פוטר בלבד, בלי לתעב (או להרגיש כל דבר אחר) כלפי משהו מלבד הארי פוטר? אני הנחתי שתיעוב הוא חלק ממערכת ייחוס גדולה יותר, ולכן תיעוב של הארי פוטר - כשלעצמו ובפני עצמו בלבד, בלי כל התייחסות לשאר המציאות בה המתעב חי - אינו אפשרי. מכאן נובע שהתיעוב אכן אינו קיים, QED.
 

alond

New member
הנימוקים שלך לא ברורים לי

יותר נכון, המסקנות שלך מההנחות שלך שגויות לדעתי הענווה...
 
למעלה