ממשיכה את הביקורת כאן ../images/Emo6.gif../images/Emo26.gif
The Queen - עברנו לשנות ה-90
. שיר קליט במיוחד, דיי המנוני שכזה. שילוב טוב של פופ ודאנס, והקול של גאגא ממש יפה
אחד מהטובים באלבום הייתי אומרת - הוא לא מיוחד,לא משהו חדש - אבל ממש כיפי לשמיעה ועושה מצב רוח טוב. הוא בקלות היה יכול להכנס לאיזה פסקול של סרט רומנטי. ציון 8 מתוך 10.
You and I - כששמעתי אותו לייב באיזו הופעה של גאגא ממש לא התלהבתי, חשבתי שהנה עוד בלדה משעממת ולא מיוחדת. אבל, השיר הזה ממש הפתיע אותי לטובה! אהבתי את סגנון הרוק אנד רול שגאגא הכניסה לשיר, אהבתי את הגיטרות ואת הקצב, את הקולות רקע בפזמון, ואת הדרך שגאגא שרה - מלאה בנשמה. אחד השירים המיוחדים באלבום, מאוד קליט, שיר דיי אמריקאי שגם היה יכול להשתלב באיזה סרט קומדיה רומנטית. לא שזה רע, כן
זה דיי טוב לדעתי. שילוב טוב של פופ ורוק. אחד השירים האהובים עליי באלבום. ציון 9 מתוך 10.
The Edge of Glory - הו,השיר הזה...דעתי דיי חלוקה בקשר אליו. מצד אחד, הוא ממש קליט ודאנסי, מלא משמעות ונותן תחושה טובה שכזאת. מצד שני, אני מרגישה קצת שחסר בו משהו. אחרי כמה שמיעות הוא מתחיל לשעמם, הוא לא יותר מידי מיוחד. שיר טוב בסך הכל, אני אוהבת את הקול של גאגא בשיר, אבל אני מרגישה שזה יותר רמיקס משיר פופ, ודאנס הוא לא הסגנון האהוב עליי, אז... שיר נחמד בסך הכל,לא מהאהובים עליי כרגע. ציון 8 מתוך 10. ציון סופי של האלבום: 8.5 יש כמה שירים קצת חלשים וחוזרים על עצמם, ושיר שירים מיוחדים שמציגים בפנינו שילוב של כמה סגנונות ואת הגאונות של גאגא
בסה"כ, נהנתי לשמוע אותו. לפעמים הוא קצת עמוס, דלגתי על כמה מהשירים, אבל ניחא
יש שירים שאני שומעת בריפיט ולא יכולה להפסיק. הייתי אומרת שהאלבום הזה פחות טוב מ The Fame Monster, שהוא האלבום הכי טוב של גאגא לדעתי. בקשר לThe Fame, אני לא בטוחה איזה יותר טוב. לא ממש דילגתי בו על שירים ונהנתי ממנו מאוד, אז אני מניחה שאהבתי אותו יותר מאשר את Born This Way. בקיצור, הייתי מדרגת את האלבומים ככה: 1.The fame monster 2. The Fame 3. Born This Way
נגמרה החפירה!