אז מתי יהיה סיכוי לשלום ?

u r i el

New member
אז מתי יהיה סיכוי לשלום ?

כאשר כל הדתיים וכל המסורתיים וכל המאמינים הרווחים ומנהיגיהם הדתיים, המסורתיים, והמאמינים הרווחים משני הצדדים יהיו ליבוביציאניים המבינים שאין שום אלהים המבטיח ארץ למאמיניו, ואין שום אלהים שמצווה להקים משכן או מקדש לשמו, ושאין דבר כזה שאלהים צווה או אמר או רוצה או אוהב וכיוצ״ב.
אין ספק שאידאת האלהים אחראית לרשעות האדם המעורב בסיכסוך הישראלי - ערבי.
 
לא. אידאת הלאום.

ברגע שיבינו שאידאת הלאום היא המצאה של הדמיון האנושי ואין שום סיבה לא להקים מדינה אחת מהנהר עד הים לכל ההומו ספייאנסים ששם שהם כולם בעלי צורך משותף בביטחון תפסיק שפיכות הדמים. מבחינה דתית נטו ניתן להקים את בית המקדש לצד מסגד אל אקצא. המעכב הוא הכבוד הלאומי.
 

u r i el

New member
כתבי הקודש

בין אם קדושתן אימננטית ובין אם היא ניתנת להם כיד הדמיון הליבוביציאני מידי חכמים, הנחילו לנו קנאות דתית :
״ ... " אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן. "

זו אידאת הלאום היהודית. וחבל.
 


 
ה' איש מלחמה, ה' שמו

אמר ר' יודן בר יוסף: גדול שלום, ששמו של הקב"ה נקרא שלום, שנאמר 'ויקרא לו ה' שלום' [ויקרא רבה, ט]

כמרבית המילים בלשוננו, המילה "שלום" היא ירושה שקיבלנו מאימותינו השמיות, וכרוכים בה שלל ערכים ומשמעויות. העמים הקדומים הכריזו על שלום לאחר סכסוכים, בשעה שהקבוצות הסכימו שכל צד קיבל את שמגיע לו. ככל הנראה 'שלום' אינה נגזרת מ'ש-ל-ם' אלא מ'ש-ל-ה'. המ' סופית באה ב'שלום' מאותה סיבה שהיא באה ב'ערום' ['ע-ר-ה'], לציון הפשטה. לפיכך, šalāmu [אכדית] מציינת גמול [=תשלום], ובערבית 'סאלאם' מציינת הן 'שלום' והן 'תמורה' [במשמע של להשיב משהו תמורת משהו - בעיקר בהקשר מלחמתי. וע"ע ל-ח-ם :)]. תהליכים זהים אחראיים למעתקים שחלו באנגלית: הביטוי to pay הפך לציון תשלום, כשבתחילה משמעותו הייתה פיוס. הביטוי באנגלית הגיע ממילה צרפתית, paiier, שבעצמה היא גלגול של pacare הלטינית. מילה לטינית זו הינה נגזרת של pax [=שלום]. הוי אומר, יש כאן מעתק סמנטי מהופך [ואגב כך קיבלנו אישוש לטענה שישנם תהליכים אוניברסליים בכל שפות העולם, כלומר שקאנט וחומסקי (בערך) צדקו] מכל מקום, .רק לאחר שישנה תחושה של צדק ניתן לקיים שלום. צדק זה לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו.

בני אדם לא נלחמים על דת או על אמונה באל/ים יותר משהם נלחמים על קומוניזם, פשיזם וכו'. הדת אינה עילה לסכסוכים, היא תירוץ. למעשה, אני אוחז בעמדה המנוגדת: שלום יהיה רק כשכל העמים יקראו בשפה אחת ברורה, בשכם אחד, כאיש אחד חברים - בשם ה'. לאחר שייעשה צדק, כלומר לאחר שיישפך דם רב. זכור: ה' איש מלחמה, דווקא מפני ששם הוויה מורה על מידת הרחמים! [וראה פירושו הנהדר של אברבנאל על שמות טו, ג].


בניגוד לעמדתך, במידה ויהיה שלום שכרוך ב"הבנה" ש"אין שום אלהים שמצווה להקים משכן או מקדש לשמו, ושאין דבר כזה שאלהים צווה או אמר או רוצה או אוהב" אזי שאין לי כל חפץ בשלום. אלהים הוא העיקר והעולם תפל [וטפל].
 
וואו. איזה כיף לקרוא את המשפט האחרון

לא מבין איך זה מסתדר עם אל בעל תארים אבל לא נורא.
 
דייקא נמי

לוא האל חסר תארים, מה לי אם "מכירים" בו אם לאו? אלהים הוא עיקר דווקא מפני שהוא צווה, אמר, רוצה ואוהב.
 
אבל הציווי שלי רצוני ואהבתי אינם עיקר

א"כ אין העיקר אלא הוא ולא הציווי הרצון והאהבה
 
ה' אחד

אצלו הרצון והאהבה אינם נבדלים, הם הוא והוא הם. ואני ה' לא שניתי.
 
<

לא שני דברים הם אחד, אלא ה' אחד. "הטוב הבלתי בעל תכלית אשר לו לעצמותו יכללם וישימם אחד מכל פנים" [קרשקש, אור ה' קז, קט]. מלה"ד? לאור היוצא מהמאיר. המאיר אחד, אמנם האור מתחייב ממנו, אך אינו פוגם באחדות המקור.
 
אתה מתכוון למה שכתבתי בחלק השלישי של זה?

נ. ב. "האור מתחייב ממנו", זה לא תפיסת הקדמות?
 

u r i el

New member
הערת נוסח.

לא הבטחתי שלום ללא אלהים. כתבתי על הסכוי לשלום כמצויין בכותרת הודעתי. יש רשעות ואלימות גם ממניעים טריטוריאלים ואחרים, אולם מי יכחיש שמן קדמת דנא, בראליה ההיסטורית, במיטולוגיה ובכתבי הקודש נשפכים נהרות של דם על מזבח האמונה. המיתולוגיות הבבליות, המסופוטאמיות ויתר עמיתיהן בתרבויות המזרח הקדום מציגים כידוע גם מלחמות בין האלים לבין עצמם - ואני סבור שרבים נקטו ונוקטים בהנחייה : מה אלוהיך הוא אל מלחמות, אף אתה היא איש מלחמות ; imitatio dei.

שנית - אם נתחנך להאמין באל אוניברסאלי, שאין להשיגו ושאין לתפסו ונשחרר ״אותו״ מעולם הדימויים האנושיים ( ובכללם להט לאומני, טריטוריאלי, פולחני וכד׳ ), לא נדע עוד מסעי צלב ועלילות דם ואף לא מלחמות על הר הבית וקדושת רגביה של כנען.

אני יודע, זו איננה היהדות, ולעתים צר לי על כך.
 
הערת תוכן

"מוסרי ישראל והמינים והאפיקורוסין מצוה לאבדן ביד ולהורידן עד באר שחת. מפני שהן מצירין לישראל ומסירין את העם מאחרי ה'"
 

u r i el

New member
היא הנותנת,

כל אימת שמצוות ה׳ נאמנה אין סיכוי לשלום.
 

u r i el

New member
ורבי אורי אומר :

אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי, כָּל-הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה, וְאֶת-בְּנֵיהֶם, יְלַמֵּדוּן.
 
למעלה